שירות המסופק בחינם, מוסרי להתלונן על בעיות?

כידוע לכל בר בי הייד פארק דחד יומא, מידי פעם נוצרות תקלות, בדרך כלל עקב שדרוגים למיניהם, ולפעמים לוקח כמה ימים של מטרד יחסי עד שהפלטפורמה מתרגלת לגולשים או להיפך.

תופעה זו מוצאת אותי מתלבט בשאלת התגובה. אנו אזרחי ישראל, חונכנו לא לצאת פראיירים ולא לתת לאף אחד לדפוק אותנו, אם איננו יורמים או חנונים. מישהו עצבן אותך, צעק בקול גדול; משהו לא נראה לך, אל תשתוק עד שזה יישמע גם לו.
האם יש לי זכות מוסרית להתלונן/עצבן על תקלות בפארק?

אף אחד לא חייב לי כלום, אני לא משלם פה ויתירה מזו, אם זה לא היה יותר טוב אף פעם, לא היינו יודעים שיש בעיה במצב הקיים. אז על מה אני בא בטענות בעצם? על זה שבדרך כלל זה יותר יעיל?

מצד שני, הלא היה טוב ונוח ולא ביקשתי שיפורים מיותרים. אז מה אתם תוקעים לי את השיח שהרגלתם אותי אליו? נוצרות אפילו אי נעימויות מחברים ותיקים, כאשר איני יכול לענות תשובות באישי והם שוקלים להפגע.

ההתלבטות הזו החזירה אותי לשנותי בישיבה. בחורים נוהגים לגדף ולהתלונן מרות על הרמה הקולינארית הירודה, לפעמים באמת ירודה, אפילו מאוד. האם יש להם זכות לכך? האם זו אינה כפיות טובה?
בישיבה שלנו, לא שילמו שכר לימוד. גם בישיבות רבות שכן משלמים שכר סמלי, זה לא תמיד מכסה את ההוצאות. העובדות הן שרבים מראשי הישיבות מתנהלים על תרומות מנדיבים. מהי זכותו של הבחור לפצות את פיו? האם עני המחזר על הפתחים יכול לדרוש רמה גבוהה יותר של אוכל?

מצד שני, אם לא הייתי לומד כאן, הייתי לומד במקום אחר. באתי לכאן כי הבטיחו לי תנאים, אם כך יש כאן הפרה של הבנה ברורה. הלא הישיבה אינה מוכנה להצהיר שהרמה ירודה. היא לא תסכים להתפרסם ככזו. הרי שהיא מעוניינת בתדמית חיובית כדי למשוך בחורים. אם כך, חובתה המוסרית לעמוד בכך.
יתירה מזו. לפעמים יש תחושה, שחסר רצון טוב. עם ניהול יעיל ולב טוב, אפשר באותו תקציב לתת יותר. אם כך, אם המנהל הוא עצלן, אסור לי לכעוס עליו?
אולם, מה הוא חייב לי?

מה אתם אומרים?

_________________

"שירות המסופק בחינם", זה לא אבסורד קצת?

אנו מתייחסים לשירות כאל דבר שמגיע לנו, האם מגיע לנו בכלל משהו בחינם?

אבל אני עדיין סבור שהייד פארק זה שירות כמו שGMAIL זה שירות ולא נדבה מבית גוגל. אם חברה משווקת מוצר ולא משנה מהן מניעיה, למרות שהיא משווקת אותו בחינם, היא מחוייבת למוצר ולמשתמשיו. לא הייתי מגדיר נדבה דבר שהנותן לא מעוניין כלל לההנות אותי, אלא אך ורק לההנות את עצמו. כמובן שבסופו של דבר אנו נהנים משירות חינמי, אבל הייחס לא אמור להיות חינמי.

מה מבדיל בין אתרים כמו הייד פארק ושרותי דוא"ל לאתרי תוכן רגילים - הרי אם YNET לדוג' יחליטו ביום גשום לסגור את אתרם, לא יהיה מן הראוי שנתלונן אליהם שאינם ממשיכים לספק לנו מאמרים ומידע.

א. הייד פארק בנוי על הגולשים. אילולא הגולשים לא היה לאתר זכות קיום, כי לא היה בו כל חומר או מידע.

ב. שרותי התכתבות בין אם מדובר על מייל ובין עם מדובר על פורום, יוצרים קשר וירטואלי בין אנשים. מכיוון שזו מטרת ספקי השרותים (כמובן מטרתם היא רווח, אבל צורת הביזנס שלהם היא ע"י יצירת קשר בינאישי וירטואלי), הם מחוייבים לתת את האפשרות להמשך הקשר הנ"ל. תארו לעצמכם שGMAIL יקרוס יום אחד. ההפסד הכלכלי של המון אנשים פשוטים שמאבדים מידע וקשרים הוא עצום. לכן נותן שירות כזה אפילו חינמי, הוא בעל מחוייבות לשמור על רמה נאותה של שירות, מכיוון שהוא תלה אנשים בשירותו.


[אני לא חושב שבגין זאת הייד פארק מחוייבים להישאר קיימים עד אין קץ, אבל אם הם יחפצו לסגור את שירותם, הם צריכים להודיע ע"כ לאנשים תקופה קודם לכן בכדי שיוכלו לגבות חומר, ובכדי שיוכלו ליצור אלטרנטיבה לקיום קשרים אישיים שנוצרו במשך הזמן.]

_________________

מ. זוהר

זוהר
אתה צודק - שום דבר בעולמנו לא ממקבלים  חינם! חוץ ממחלות.
כשהתורם תורם לישיבה, שהתלמידים ילמדו בחינם, האינטרס שלו לזכות במצווה, שלימוד התלמידים מקנים לו בלימודיהם, שבעינו ודאי שווה יותר מהכסף שתרם.
כשגוגל נותן שרותי דואר וחיפוש חינם, הוא מרויח על ידי כך כסף רב, מהמפרסמים, המודדים את אפקט הפרסום לפי כמות תיבות הדאר ו מספר הגולשים במנועי החיפוש.
כשמערכת הייד פארק נותנת לי ולך  מקום לכתוב בו את מחשובותינו והגיגנו, לפי מספר הגולשים  הוא זוכה לשטחי פרסום.
לשלול מהייד פארק את שטחי הפרסום בפורום במחאה,היא אולי לגיטימית, בתנאי שלמערכת יש אלטנטיבה אחרת לפרסום,
המערכת-עובדה- התחשבה במחאתנו, כי מספר הגולשים כאן בפורום, נותנים מעמד ערכי וכמותי למערכת, כשהיא מוכרת את שטחי הפרסום

אראל
אולי התכוונת למשנה בשבת משנה א. העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית

ירוחם,
אני חושב שכאן זה הרבה יותר בעייתי מאשר בג'מייל. כאן אתה לא רק מקבל שירותים בתמורה לתשלום כצופה וכו' (הוי אומר שאתה לקוח) אלא אתה גם ספק תוכן של הפלטפורמה, אתה תורם לה ישירות. אתה מכניס תוכן שבגללו אנשים באים לראות את הפרסומות.
כעובד של המקום יש לך זכויות וזכות תביעה גם אם אתה לא ממש קומוניסט מהבית.