חוקרים שכתבו על בעיות הפחמן 14 בהקשרים ארכיאולוגים: - "ליבי עצמו עמד כבר על כך שמשהו היה לא כשורה, כאשר דגימות מצריות,שתוארכו לפי שיטתו, נתנו בעקביות תוצאות 'צעירות' מידי בהשוואה לכרונולוגיה ההיסטורית המקומית".[1]
- "לאחרונה הולך ומתרחב השימוש בבדיקות פחמן 14 לשם תיארוך מוחלט אולם אמינותן שנויה במחלוקת ראו למשל את ההשוואות שנעשו בכמה מעבדות לגבי תוצאות אותן דגימות מאותן שכבות"[2].
- במסופוטמיה סתרו התוצאות את התיארוך המקובל: "דרך הבדיקה הרדיולוגית ("פחמן 14") העלתה תאריכים נמוכים יותר... עדיין קשה לקבוע לפי שיטה זו זמן מוחלט".[3]
- "קיימות מספר עקומות קליברציה וגרפים הנבדלים במקצת זה מזה בתוצאותיהם שכן בשטחים רבים עדיין נדרש מידע נוסף על תנודות פחמן 14 קצרות טווח".[4]
- סטנלי איסר כתב, שבנוגע לארכיאולוגיה, הטעות בבדיקת פחמן 14, יכולה להגיע לכדי מאות שנים.[5]
[1] R. Moorey, Excavation in Palestine, Guildford 1981, p, 78 [2] י. כרמי וע' בר יוסף, שיטת התיארוך באמצעות פחמן 14, קדמוניות 89-90 תשן', ע"ע 20-25. י. מייטליס, לחפור את התנ"ך, עמ' 11. [3] חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה, עמ' 62, ערך מסופוטמיה. [4] R. Moorey, Excavation in Palestine, Guildford 1981, p, 78 [5] האנציקלופדיה העברית, כרך כ, עמ' 1036-1037, ערך כרונולוגיה.
 |
|
|
