|
|
| נשלח ב-22/4/2008 00:55 |
 |
| |
פעם הבאה שזה יהיה בעוד20 שנה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 02:53 |
|
| |
שנת ה'תשפ"א (אם לא נחזור לקדש ע"י ראיה) - פחות מט"ו שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 17:08 |
|
| |
הלבן
בקו"א סי' תמה סק"א לא מתבאר למה אין צורך להפקיר חמץ בפני ג' - לשיטתו. ע"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 18:41 |
|
| |
לוצאטי
הרמב"ן על מסכת פסחים בנושא, לא כל כך מסכים, עמך, נדמה לי כי גם הרמב"ם לא סובר כמוך.בנדרים,
מענין כשרוצים לפסוק ולנהוג אחרת, אין חשש בחמץ בפסח מדברי הראשונים. ואפילו לא למחמירים כרגיל.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2008 13:58 |
|
| |
ירוחם
תוכל לפרט יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2008 14:49 |
|
| |
לוצאטי
ראה קצת מהמקורות והבן כי הדבר לא פשוט כלל וכלל, ודאי לא למחמירים
ר"ן מסכת נדרים דף מה עמוד א
לענין הלכה - בפלוגתייהו דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי נקטינן כר' יהושע בן לוי דאמר דבר תורה אפי' באחד הוי הפקר ומה טעם אמרו בשלשה כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידים הילכך מדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני שלשה וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות נדרים (הלכה טז
תוספות מסכת שבת דף יח עמוד ב
דמפקרא להו אפקורי - אע"ג דאמר בנדרים ( מה.) דבעינן הפקר בפני ג' הכא לא בעינן דמסתמא מפקיר להו ואין לסמוך על זה להשכיר סוס לנכרי ולהפקיר דהכא שאני משום דלא אפשר בענין אחר ועוד שאין הדבר מפורסם.
חידושי הרמב"ן מסכת פסחים דף ד עמוד ב
ועוד קשה לי שהביטול דבר פשוט הוא בגמרא בלא מחלוקת דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה, ואלו בהפקר איתמר בנדרים בפרק אין בין המודר (מ"ג א') דלר' יוסי הפקר כמתנה מה מתנה עד דאתיא לרשות מקבל לא נפקא מרשות נותן, אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה לא נפיק מרשות מפקיר, ולהך סברא הפקיר חמצו כל זמן שלא זכו בו גוים עובר, ואיכא דאמרי התם (מ"ה א') הפקר בפני שלשה הוי הפקר בפני שנים לא הוי הפקר והכא מבטלו בלבו, ועוד קשה לי שהתירו ביטול בשבת כדתניא (ז' א') מבטלו בלבו אחד שבת ואחד י"ט, והלא הפקר נראה שאסור לאדם להפקיר נכסיו בשבת כענין ששנינו (ביצה ל"ו ב') אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין גזירה משום מקח וממכר, ועוד קשה לי ששנו חכמים ז"ל בכל מקום מבטלו בלבו והפקר בפה הוא ולמה הזכירו בלבו בכאן.
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 10:58 |
|
| |
כל דברים אלו אני מכיר, ועי' שו"ע הגר"ז קונטרס אחרון שנזכר לעיל שהחמיר להפקיר בפה ע"פ דברי התוס' בשבת.
ביטול, לדעת ר"ת שהוא הפקר, לכא' צריך בפני ג'. וזו קושיית הרמב"ן עליו. ולכא' גם ר"ת אינו חולק ע"ז, אלא סובר שהפקר זה אינו צריך ג' אלא מספיק בינו לבין עצמו.
וסברתו לענ"ד היא שזה מין הפקר אחר - הפקר של ניתוק הקשר עם החפץ, ולא הפקר של הפקעת קניינו של הבעלים, שבזה אכן לא נפיק מרשותיה עד דאתי לרשות זוכה, אליבא דר' יוסי שאין הלכה כמותו.
וכמ"ש שזה כאדם שזורק אשפה.
וממילא גם כאשר לא זכה בו אחר אינו עובר עליו.
בדברי התוס' בשבת יש להאריך ואין לי זמן כעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 11:58 |
|
| |
לוצאטי
לא חשדתי בך שאתה לא מכיר, בקשת. קיבלת.
גם אני מכיר את כל ההתרים, שאלתי היא על המחמירים, בכל בדל מחלוקת ראשונים ואחרונים. וכאן משום מה לא מחמירים?
וכפי שאמרו חכמים, אני מחמיר לי- אם זה מתאים לי. במערבא אומרים- הלכה היא- איך שבא לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:03 |
|
| |
צודק.
העולה ממ"ש שבין לרמב"ן ובין לר"ת אין איסור בל יראה על חמץ שמשליכים.
אלא שדין ביטול לא יתקיים בהשלכה לדעת הרמב"ן שאנו פוסקים כמותו.
והגר"ז אכן החמיר להפקיר בפה. הנה, יש לך מחמיר...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:16 |
|
| |
שמחת אותי במועד, ב"ה יש מחמירים בישראל!!! ואני אמרתי בחופזי כל האדם מיקל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:33 |
|
| |
ואם בענייני חומרות עסקינן, הנה חומרה שתשמח אותך עוד יותר:
האח' כתבו שבער"פ שחל בשבת ישליך החמץ הנשאר לבית הכסא וכך לא יהא ראוי לאכילת כלב.
אמרתי: כ"ז בזמנם שבית הכסא היה ללא מים והחמץ היה נופל בתוך הצואה וכד' ונסרח.
אבל בזמנינו שכל הודי ממוצע ישמח לשתות את המים הזכים שבשירותים שלך, זה לא מספיק.
ולכן מצווה לכה"פ להשתין על החמץ לפני שמורידים את המים, והמחמירים...
מסתמא מספיק להשתין רביעית וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:47 |
|
| |
חושד אני בכבודו שמר הוא מהקל שבקלין, שתן פוסל באוכלין???? האם כבודו יודע כי ברפואה הטבעית ההודית, שתית שתן כל יום, הנה ערובה לבריאות
. למי מיטב זכרוני קראתי בעתונים, כי ישיבות הממשלה ההודית מתחילות( בכל אופן בעבר הלא רחוק) כל שר היה שותה כוס שתן של עצמו.
אין להקל ראש באיסורים!!!!
בענין השעור של הרבעית- וכבר סיפרתי כאן, בלדרמן, יהודי יצא לקטנים לפני התפילה, כשנגש לנטילת ידים עמד ליד הברז יהודי, ובקש ממנו- תוציא אותי בבקשה -באשר יצר- שאל אותו היהודי, וכי למה אתה לא אומר בעצמך? ראה ענה מבויש- לא עשיתי שעור.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 12:57 |
|
| |
באמת אין להקל ראש והמחמירין יגדילו לעשות.
ודוק היטב במילותי כי קיצרתי.
ולענין השיעור כ"א ישאל למו"ץ השכונתי ויותר טוב לרב ביהכ"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 14:20 |
|
| |
אוי בעבונותנו הרבים, את חטאי הדור אתה מזכיר, דור שלא מבחין בין גדיילים לקטנים.
|
|
|
|
|
