פלגש בגבעה - שואלים באורים ונכשלים

לאחר פרשת פלגש בגבעה עלו בנ"י למלחמה עם שבט בנימין - שאלו באורים פעמיים האם לעלות - נענו שכן - יצאו למלחמה וניגפו. רק בפעם השלישית ששאלו ויצאו נצחו.
ככל הזכור לי כרגע זאת הפעם היחידה ששאלו באלוקים ונכשלו. עד כדי כך שלחד מאן דאמר בגמרא שם השם בפרק זה הוא חול ולא קודש:
"כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר חול רבי יהושע אומר קדש אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן" (שבועות לה)
אותנו כמובן מעניין פשוטן של מקראות ואליבא דרבי יהושע. אמנם לא נאמר "עלו והצליחו" אך באמת מפליא שתנתן עצה משמים לעשות דבר שינזקו ממנו.
המכאן יתד פינה ומסתור לכל האדמורים מרןים מקובלים ונותני עצות שאינם הוגנות לומר - כפנחס מפי הגבורה, זה רצונו של מקום, אנו רק אומרים מה שהרביינעשלעיולם היה רוצה אבל לא הבטחתי שלא תשרפו בבלזץ?
פשטות פרשות העי, הר ההר ואחרים מורה שעולים למלחמה שלא על פי ד' נהרגים ואילו על פיו נוצחים. הככה יתן מכשלה ביד האדם לרעתו בעצת שמיים? האם לא מקובלנו שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב?
אלא אם נאמר שמחינה צבאית ההפסד ביום הראשון והשני היה מכשיר להפסד ביום השלישי?