כמה קהל היה לחז"ל ?

.


אינני מסכים.

ראשית - עובדות:

חמי גדר (גדרה - באיזור אום אלקיס שבירדן כיום, מעל הירמוך) נזכרים במקורותינו, ומה שמכונה היום "חמי יואב" - וכל כל המקומות בתורכיה ובאירופה שהיו ידועים ובשימוש אז - כלפי כולם הדין היה רלבנטי.

שנית, דינים רבים מובאים גם לצורך שאינו סביר מבחינה פרקטית.

שלישית - טבריה היתה עיר חשובה, ו"הרי אני כבן עזאי בשוקי טבריה" היא רק דוגמא אחת. טבריה זו לא "סתם" עיר.

רביעית, מהמקרה המקומי של טבריה, לומדים את הדין - ולכן הובא דין זה. כדין הציבור של טבריה - כך יהיה דין התפתחות ההלכה לגבי הציבור בשאר המקומות. אין הציבור בטבריה אלא "מדגם מייצג" לצורך הדיון ההלכתי ברחיצה בחמין.

כך נלע"ד
 

נדב,

לגבי העובדות להוסיף על דברי מואדיב. בארץ ישראל ישנם מעיינות חמים רבים מלבד חמת גדר וחמי טבריה. בל נשכח את חמי זוהר, חמי עין גדי, חמי געש ועוד. ישנם מעיינות רבים בסביבות ים המלח ובמקומות נוספים שלא הפכו לאטרקציה בתשלום בגלל קטנותם אבל עדיין הם חמים וניתן לרחוץ בהם.

אבל יותר מכך אני לא מבין. אתה שואל שלכאורה כאשר אסרו/התירו את חמי טבריה (מרחץ שאין צריך לחממו), התחשבו רק בבני העיר טבריה ולא בשאר בני א"י וכלל היהודים.

הרי למי אסרו/התירו את חמי טבריה? לאותם אלו שגרים ונמצאים בטבריה ולא לשאר העולם, אז למאי נפק"מ?

_________________

מ. זוהר

אגב,
 אני נזכר שמישהו מהראשונים עושה חשבון כיצד מחממים משהו בחמי טבריה ומביאים אותו לביהמ"ק בשבת או בחג (מישהו זוכר היכן זה). משמע משם שהוא הבין שמעיינות אלו היו באמת רק בטבריה, וזה לא סוג מעיינות שקיים בעוד מקומות. 

הרב מיכי,

מעיינות היו בעוד מקומות, מציאות שישנם כיום מעיינות טבעיים חמים בעוד מקומות מלבד טבריה.

בירושלים אין מעיינות חמים:

"אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה" (פסחים ח:)

_________________

מ. זוהר

ועדיין ההנחה שם היתה שזה דווקא בטבריה, ועשו חשבון מהלך כמה ימים הוא לירושלים.

הרב מיכי,

הזכרת קודם שיש הוכחה מהראשונים שלא היו עוד מקומות עם מי תהום חמים מלבד טבריה. אני לא יודע למה התכוונת, אם יתאפשר לי אחפש את דברי הראשונים העלומים, ואשמח אם מישהו אחר יצטטם.

הגמ' שציטטתי מוכיחה שבירושלים לא היה חמי טבריה, אבל זה לא מוכיח כלל שלא היו מעיינות חמים במקומות אחרים, אלא אולי להיפך. אם רק בטבריה היו מעיינות חמים, מדוע הגמ' שואלת מדוע בירושלים אין, שתשאל מדוע בטבריה יש.

יותר משמע מהגמ' ש'חמי טבריה' זה מושג ושם כולל לכל המעיינות החמים. כמובן שזה נקרא ע"ש טבריה ששם כנראה המעיינות הגדולים והמפורסמים ביותר.

_________________

מ. זוהר

ברור לי שזה ההסבר הפשוט, ולכן אני שואל על אותו מקור עלום שנזכרתי בו.

נדמה לי שה"מקור" הוא בדיחה.

כשהייתי בישיבה הרצתי יחד עם חבר לוח היתולי לפורים שנקרא "מאורעות ופלאים באוצר הספרים". זו היתה תערוכה מתחלפת של כל מיני שטויות שדגנו מן הספרים המרובים בספרית הישיבה, מהן דברים חמודים וגם דברים נלעגים.

בין היתר הצגנו מאמר ממאסף תורני בשם "אוצרות ירושלים" (משהו מחוגי העדה כמדומני) בו הופיע מאמר של מישהו שטען בתוקף כי חז"ל ידעו את כל החכמות, כולל "חכמת האירופלען", וראייתו מ"גמלא פרחא" - וכי מהו גמלא פרחא אם לא אירופלען?

מצד שני הבאנו מאמר של ר"מ שטרנבוך שרצה להוכיח כי תרמוס הוא כלי ראשון בשבת, וראייתו מהפסח שבשלו בחמי טבריא. ומכיוון שחמי טבריה בטבריה ואת הפסח אסור להוציא מירושלים, הסיק שמדובר בכגון שהביא חמי טבריה לירושליים ע"י תרמוס, ומכאן שהוא כלי ראשון שבשולו בישול. 

הרעיון שלנו היה לפרוך את ראייתו של הרב שטרנבוך ולומר שאת חמי טבריה הביאו לירושלים באירופלען של האוצרות ירושלים, וממילא לא התקררו בדרך, ויש לדחות כמובן ...  

תודה שהזכרת לי מה שלימדו אותי לאחרונה.
הרי הדבר ידוע ומפורסם, כי הטלפונים הסוללרים היו בשימוש בימי התנאים- העובדה שלא נמצאו כל חוטי טלפון בחפירות הארכיולוגיות.

המקור של הר' מיכי מגיע מהמיעוט שיש שפסח א"א לבשלו בחמי טבריה, כך שגם זה ענינא דיומא, איני זוכר היכן