| נשלח ב-24/11/2002 05:18 |
 |
| |
טרור
מה הלגיטימיות
ומה הם הקריטריונים
כתבו ולאו אני אכתוב
כמו כן יש להגדיר רודף מיהו ומהו וכמה הוא
על כך באשכול נפרד
תוקן על ידי - יהוסף on 11/24/2002 6:57:20 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2002 16:14 |
|
| |
יהוסף! איזה איום 
קודם הגדר נא טרור. הרי פירוש המלה היא הפחדה באמצעות אלימות ופגיעה, אם כן דרוש קודם לדון על האלימות.
אם הנך מתכוין לטרור הרווח, הרי אינו טרור ליחידים אלא גם לחפים מפשע וזה נכנס בנידון הלגיטימציה לעשיית מלחמה.
בקיצור, הסעיפים מרובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2003 21:17 |
|
| |
לגבי הערבים למשל
קשה לכאורה לשלול את עיקר טענתם.
כי הרי ברור ששללו מהם את אדמתם של הרבה חפי פשע.
אילו היו פוגעים בחיילים בלבד והיינו אנו ערבים מה הייתה דעתנו אז???
יש עוד לדון פה בסוגיית כיבוש מלחמה, גיטין לח.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2003 00:19 |
|
| |
הערבים עושים טרור משום שהם חושבים שהוא יועיל להם.
הטענות שלהם אינם נכונות:
האדמה אינה שלהם היא של העם היהודי מאת אלוקים.
גירושם נעשה בעקבות הנסיון להשמיד את יהודי ארץ ישראל שנמשך עד ימינו אלה. אנשים שרוצים להרוג ראויים לעונש חמור מגירוש...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2003 19:17 |
|
| |
מי ים
אלוקים נתן אבל גם גירש ולא ציוה לכבוש מחדש.
השטח נהיה בינתיים הפקר.
נגיד שזיקת היהודים מקנה להם זכות להתיישב בארץ מחדש. אבל מנין הזכות לעקור את אלה שהתיישבו בנתיים?
נכון שישנה בעיה שהערבים פרימיטיביים ושהם אלה שלא הסכימו לחלוקת 47'. אבל מגיע להם מדינה היכן שהם מיושבים. מצד אחד יש להודות בכך ומצד שני יש ללחום שזו לא תהיה מדינת טרור.
(רוב הפוליטיקאים כבר הגיעו למסקנה שזו הדרך. השוני ביניהם הוא רק בצורת הביטוי. כל אחד מתבטא בצורה אחרת. אחד אומר שתקום מדינה ואחד אומר שלא תקום מדינת טרור. סך הכל זה אותו הדבר. פה ושם ישנם עוד שינויים לגבי כמה קילומטרים. כאשר מגיעים לשלטון השינויים מצטמצמים. זה בעיקר משחק מילים לשם צרכים פוליטיים.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2003 14:13 |
|
| |
יהוסף,
מלחמה רגילה היא בשטח המריבה ובמייצגי המריבה. מלחמת טרור היא מחוץ לשטח ובכל מי שיש לו אך קשר רופף למייצגי המריבה.
גם כאשר מלחמה מוצדקת, הרי היא אכזריות הכרחית. מלחמת טרור לוקחת את ההכרח לדרגה גבוהה יותר.
במלחמת ישראל-פלסטין, ללא טרור מוכנים הישראלים להניח למדינה פלסטינאית לקום. כל הויכוח נשאר רק לגבי מעט מגודלה. האם המעט הזה מצדיק מלחמת טרור?
מאחר ומלחמת טרור אינה ממוקדת, גם המלחמה נגד טרור הופכת לקשה יותר.
הטרור אינו מאיים רק על חיי אזרחים, אלא מאיים על המוסריות בעולם, מאחר והוא פועל ללא שום התחשבות, אלא משחית ללא הבחנה.
לפוליטיקאים מועטים החזון להבנת משמעות איום הטרור והאומץ לעמוד מולו בעוז.
בוידיאו חדשות מחקירה בסנאט האמריקאי בשנת 1987, נשמעת הצעת אוליבר נורט, ממקורבי הנשיא רייגן, שיחסלו את בין לדן ואת אנשיו מעל פני האדמה. הסנטור אל גור, לימים סגנו של קלינטון ומועמד לנשיאות מול בוש, שהתקשה להגות את שם הטרוריסט, התנגד להצעה.
בשנת 1993 במסגרת הסכמי אוסלו הסכימה ישראל לשחרר שבויים פלסטינאים פוליטיים, אבל לא כאלה עם "דם על הידיים". קלינטון ושר החוץ קריסטופר לחצו על ישראל ורבין שיחרר גם כאלה. ביניהם מוחמד אטא.
הוא הביע את הכרת טובתו לארה"ב, כאשר הטיס מטוס לתוך מגדל התאום מס' 1 במרכז המסחרי העולמי.
ידיעה זו פורסמה בארה"ב כאשר זוהה אטא כאחד מרבי המרצחים שפעלו בספטמבר 11. היא צונזרה מאז.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2010 13:28 |
|
| |
הנה הכתבה המיוחדת: [לוידאו לחץ כאן]
אל תתנו לחיוכו החביב של ד"ר תאופיק חמיד להטעות אתכם: הוא היה תלמידו האישי של הד"ר איימאן אל-זוואהירי, סגנו של אוסאמה בין לאדן, מפקד ארגון אל-קאעדה, ופעל בשורותיו של ארגון טרור מוסלמי – עד שמצפונו לא איפשר לו להמשיך.
קולו של חמיד, בראיון הבלעדי ליוני קמפינסקי מערוץ 7 באנגלית, הוא קול שיערב לאוזניהם של היהודים הנאבקים על כבודם ועל קיומה של מדינתם. חמיד, השתתף בוועידת הנשיא בשבוע שעבר, סבור שהיהודים "עשו את המיטב שיכלו לעשות" מול הדרישות של המוסלמים, וכי כעת הגיע תורו של העולם המוסלמי לעשות שינויים וויתורים. ''כעת הגיע תורנו... אנשי ההוראה המוסלמים צריכים לשנות את הדרך שבה הם מלמדים. המוסלמים הם אלה שצריכים לעשות כמה ויתורים, אחרת הבעיה לא תיפתר.''
חמיד אומר שהצטרף לארגון הטרור משום ש"רציתי לשרת את הא-ל". זו לא היתה תולדה של מצוקה כלכלית או משהו מהסוג הזה, הוא אומר. כוונותיו הכנות נוצלו ליצירתה של "חשיבה אלימה וג'יהאדיסטית,'' הוא מסביר. ''שקלתי לבצע פשעים בשם א-להים אבל תודה לא-ל שברגעים הקריטיים מצפוני התעורר וסירבתי להמשיך.''
כששאלנו אותו מה המסר שלו לעם היהודי, הוא אמר: ''אתם עם גדול, ובזמנים הקשים ביותר, כמו בעת שהנאצים שמו אתכם בתוך תנורים, הצלחתם לצאת מזה ולבנות מדינה נהדרת של זכויות אדם. ולכן, אל תתנו למדינה שלכם להיכנע לברבריות. הילחמו למענה והשתמשו בכל טקטיקה אפשרית בכדי לעמוד מול [הברבריות].'' "לעולם אל תיכנעו לקיצונים,'' המשיך חמיד. ''ככל שתוותרו יותר, הם יתקיפו אתכם יותר. במחלוקת הקריקטורות של מוחמד [בסקנדינביה], הקיצוניים לא הפגינו במשך ארבעה חודשים – ורק כאשר העיתון התנצל הם התחילו להפגין. כך שאנו למדים שבעיניהם אין לוויתורים כל משמעות אלא כאור ירוק להתקיף אתכם עוד יותר.''
כשנשאל אם הוא פוחד, אמר חמיד בביטחון: ''לא.'' שאלנו אותו מדוע לא – הרי הושמעו נגדך איומי רצח.חמיד ענה: ''משום שאני בוטח בו... אני יודע שאני עושה משהו טוב. אם יצליחו להרוג אותי, הם לא יצליחו להרוג את הקול שלי. יקומו עוד אלפי תאופיק חמידים".
למדור הוידאו של אגודת חלמי"ש לחץ כאן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2023 08:48 |
|
| |
| בוגיעלון כתב: |  | | מי ים
אלוקים נתן אבל גם גירש ולא ציוה לכבוש מחדש.
השטח נהיה בינתיים הפקר.
נגיד שזיקת היהודים מקנה להם זכות להתיישב בארץ מחדש. אבל מנין הזכות לעקור את אלה שהתיישבו בנתיים?
נכון שישנה בעיה שהערבים פרימיטיביים ושהם אלה שלא הסכימו לחלוקת 47'. אבל מגיע להם מדינה היכן שהם מיושבים. מצד אחד יש להודות בכך ומצד שני יש ללחום שזו לא תהיה מדינת טרור.
(רוב הפוליטיקאים כבר הגיעו למסקנה שזו הדרך. השוני ביניהם הוא רק בצורת הביטוי. כל אחד מתבטא בצורה אחרת. אחד אומר שתקום מדינה ואחד אומר שלא תקום מדינת טרור. סך הכל זה אותו הדבר. פה ושם ישנם עוד שינויים לגבי כמה קילומטרים. כאשר מגיעים לשלטון השינויים מצטמצמים. זה בעיקר משחק מילים לשם צרכים פוליטיים.) |
|
שכחתם כל המגיבים בעד הערבים, שהיתה תכנית חלוקה והערבים פתחו במלחמה, כיבוש וגירוש זה עוד העונש הקל יחסית למה שהיו אמורים לקבל
|
|
|
|
|
