יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות

השאלה היא, האם כשהחג מוקדם, אפשר להקל בדינים?

[למשל לראות זיקוקים רק פעם אחת, לאכול כזית מהמנגל לאו דווקא בשיעור חזוניש, ושאר קולות?]

סוף סוף, מדובר במצוות דרבנן !

_________________

מ.זוהר,

הרב גורן צידד בהלל עם ברכה + שהחיינו, ולכן היה חשוב לו דוקא ה' באייר גופו (משא"כ עמדת הרה"ר הרשמית של הלל בלי ברכה וכו').

אגב, דוקא הרב גורן בהיותו הרב הצבאי הראשי הוא ששכנע את בן-גוריון לדחות את יום העצמאות משבת לראשון, ובפעם הבאה שהוא חל בשבת להקדימו ליום חמישי (לאחר שנוכח בחילולי השבת שנגרמו בפעם הראשונה).

השאלה היסודית, האם יש 'מתקני תקנות' בזמנינו?

רבים מרבני הצה"ד מנמקים את פסקיהם באמירת הלל, בכך שאין צורך במתקני תקנות. (ר' שו"ת קול מבשר ח"א סי' כא ריש ס"ק ב)

כיצד, לדעתם, ניתן להזיז את יום העצמאות?
(כל הדוגמאות של חגים וצומות שחלו בשבת, והוקדמו או אוחרו, הם נעשו ע"י חכמים ברי סמכא לתקן תקנות, ודאי שהיום אין מי שיכול לתקן לא לתקוע בשופר אם עלולים לצאת מזה מכשולות).

ירוחם,

זה לא משנה מתי אירע בפועל נס פורים או חנוכה. פורים נתקן ע"י חז"ל, כיום אין סמכות לתקן תקנות (לא נראה לי שאתה חולק על כך). כל מהות יום העצמאות לפי המתקנים, זה יום הודאה על נס שבו צריך לומר הלל - כלומר ההסתמכות לחגוג ולהלל ביום העצמאות, היא בהסתמך תקנות עתיקות שמהללים ומודים על הנס. כל מה שהזכרתי את פורים בתחילת האשכול זה רק כדי לומר שכמו שפורים שתוקן ע"י חז"ל, כאשר הוא חל בשבת הוא נשאר בשבת, רק מנהגים ספציפיים זזים וכמובן חז"ל הם אלו שעשו זאת, כך גם לגבי יום העצמאות שאם יש סיבה להלל ולברך שהחיינו, זה רק ביום הנס עצמו, ביום אחר ישנן בעיות הלכתיות לנהוג כך כמו שאסור בסתם יום לברך שהחיינו על נס מלפני שנים.



קונילמל,

אתה מתכוון למשפטי הראשון או השני?

אם לראשון, אני פשוט חש שמבחינתם המלחמה בציונות חשובה משאר התורה.

אם לשני, כתבתי "ואולי...עונג להם", כנראה שצדקתי, יש חלק שמתענגים על המלחמות בכיכר השבת, וישנם באמת אנשים אמיתיים שכואבים.



ממללא,

אנו לא דנים באשכול זה על עצם התקנה של יום העצמאות, פרטיה ודיקדוקיה, אני שואל רק לשיטת אלה שנוהגים לומר הלל, לברך שהחיינו, לקרוא בתורה (שמעתי שישנם בתי כנסת שאתמול בלילה הוציאו ס"ת וקראו בציבור) ושאר מנהגי היום, איך זה מסתדר עם הקדמת/דחיית החגיגות בגלל חילול השבת.

שיטתו של הרב גורן הגיונית, הרי לא מסתבר לדחות את ההלל בגלל הזיקוקים ומופעי הראווה, גם לא מסתבר לברך "שהחיינו וקיימנו...לזמן הזה" ביום שכלל לא אירע בו נס, מניעת חילול שבת לחוד, והודאה על הנס בזמנו לחוד. אך שיטת הרה"ר אינה הגיונית כלל וכלל. ממתי אומרים הלל ביום שבו אין כלום מבחינה הלכתית מלבד חגיגות רחוב?

 

_________________

מ. זוהר