|
|
| נשלח ב-6/11/2007 23:58 |
|
| |
מעבר למה שהביא מרובקה, מזמן לא הבנתי את תרוץ זה של התוס' (בחגיגה ב: יש עוד כמה תרוצים) - הרי מצות פו"ר היא העמדת ולדות, ומה ההבדל בין העראה לגמר ביאה מבחינה זו? למה זה נחשב למעשה המצווה וזה רק להכשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2007 00:15 |
|
| |
שנרב
שכן מי שיסתפק בעראה בלבד ויסוג לפני נתינת הזרע, לא עשה ולא כלום מבחינת מצוות פו"ר ואע"ג דגם בנותן זרע שלא הביא לידי ולד עדיין לא קיים המצוה, מ"מ פעולת המצוה מצידו היא בנתינת הזרע ודו"ק.
אגב, לגבי עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת נחלקו בגמ' כמ"כ נחלקו הראשונים הלכה כמי.
_________________
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 07/11/2007 0:20:03
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 13:10 |
|
| |
טוב, מתברר שניתן להפוך את סימן השאלה שלי לסימן קריאה ולהוכיח מתוס' זה עצמו את גדר המעשה שיש במצוות פו"ר. בעיני זה תמוה בעיקר בגלל הראיה מהיו לו בנים בגיותו ונתגייר אבל ראיתי שבאשכול הסמוך הובא גם עניין זה.
איך שלא יהיה יש לתמוה על התוס' מן הגמרא במכות ח: מצא חרוש אינו חורש ... מצוה לקצור ולהביא, ששם רואים שהכנה שא"א בלעדיה דוחה את השבת ואף שאינו בדיוק גדר של עדל"ת קשה לחלק מכאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2007 16:29 |
|
| |
נדב, שמא החרישה בכלל מצוות העומר היא ואינה הכשר מצווה גרידא, רק שבקצירה צריך 'לשמה', דדין המצווה הוא הקציר הראשון. החרישה אע"פ שהינה חלק אינטגרלי מהמצווה, אינה דומה לקציר שהקציר צריך לכוון את הקציר הראשון, והחריש כולו ראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 00:07 |
|
| |
זוהר,
לא הבנתי את דבריך כשלעצמם, ולא את הקשר שלהם לנושא הנידון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2007 00:38 |
|
| |
נדב,
אם הבנתי נכון שאלתך על תוס' היא: מה ההבדל בין העראה לחרישה, שההעראה נחשבת להכשר מצווה שאינו דוחה לאו, לבין חרישה שאף היא הכשר מצווה ודוחה שבת.
עניתי שמא יש לחלק כך: שהחרישה אף היא חלק אינטגרלי ממצוות העומר, אלא שבחריש אין דין 'לשמה' וע"כ כשמצא חרוש אינו חורש משא"כ בקצירה שצריך 'לשמה' ולכן קוצר אף בשבת.
ומכאן תשובה לשאלתך שאין דומה העראה לחרישה, חרישה היא בכלל המצווה גופה ואינה בגדר הכשר מצווה, העראה אינה בכלל המצווה אלא הכשר מצווה, גמר ביאה הוא המצווה.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2009 06:33 |
|
| |
יש גם לפי ידיעתי פתרון הלכתי לכל המקרים האלה, ובכל מקום יש רבנים מומחים בדבר ומורים איך לעשות. אבל בזמן שהכלות לוקחות כדורים - שלא ברצון חכמים - כדי שיהיה החתונה טהורה, למה לא יקחו כדורים כדי להבנות? האם משרד הבריאות לא מרשית את לקיחת הכדורים בשביל זה התועלת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2010 18:42 |
|
| |
ברצוני לדעת האם אין פתרון לכל הענין, על ידי שהאישה תקבל זרע, ללא קיום יחסים עם בעלה, למשל על ידי שיזריקו לה אותו, במזרק, האם זה גם אסור לפי ההלכה, או שזה מותר בזמן הנידה כי אם זה מותר, הרי שזה פתרון מצויין לכל הנושא!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2011 02:18 |
|
| |
אני מציף כאן נושא קשור בעקבות פניה אלי באישי.
מתברר כי לאחרונה יצא קונטרס מאת הרב מסרדהל היושב בברוקלין, ובו הוא יוצא, אם הבנתי נכון, נגד טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
הקונטרס עצמו חלקו הגדול, במחילה, דרשנות והפחדות בסגנון ההונגרי הידוע, אבל בכל זאת הוא מעלה כמה נקודות הלכתיות. אם הבנתי נכון את עיקרי הדברים, ראשית הוא סובר שהוולדות מטיפול כזה הם "פגומים" כי יש בו כמה חסרונות שהם לפחות גרועים מבני ט' מידות. שנית הוא מזכיר איפה שהוא חשש של הוצאת זרע לבטלה, ושלישית הוא מעלה שאלה בדבר הייחוס ההלכתי של ילדים כאלו, כלומר האם הם מתיחסים לאביהם מבחינה הלכתית. מעבר לכך יש לו כנראה גם פקפוקים מעשיים באמינות תהליך ההפריה והשמירה על כך שלא מערבבים מבחנות וכו', ובמקרים מסוימים הוא טוען שיש חשש של פצוע דכא. כשעברתי על הקונטרס ברפרוף לא הצלחתי להבין אם הוא ממש רוצה לאסור או שרק רוצה לגרום לאנשים שלא להזדקק לטיפול אלא אחרי שכלו כל הקיצין.
הקונטרס מקבל משנה תוקף בגלל מכתב תמיכה מהרב חיים קנייבסקי שנדפס בסופו, מכתב שבעקרון חוזר על הטיעון של "פגם".
מאידך גיסא מתברר כי קיים כבר ספר בשם "תורת המשפחה" ובו מוצגת דעת המתירים כולל מכתבי תמיכה מפוסקים ידועים. כמובן שקשה להשוות נקודה לנקודה ובפרט שהטיפולים מתחדשים ומשתנים לפרקים. גם דברי הקה"י בענין פגם שהובאו כאן באשכול המתמטיקה של הייחוס לא נראים כמסתדרים עם מכתבו של הר"ח קנייבסקי.
הערה קטנה שלי: הגמרא בהוריות אומרת שבנות לוט עשו מצווה במה ששכבו עם אביהן, ובשכר שקדמה צעירה לבכירה במצווה קדמה לה למלכות ד' דורות. לכאורה לא ברור מה המצווה שהן עשו. רש"י כותב שחשבו שלא נשארו עוד גברים בעולם, אבל זה לכאורה תימה: הרי הם ידעו לפחות שצוער לא נחרבה, וגם המלאכים לא אמרו להם אלא שהם הורסים את חמש הערים. ברד"ק ובספורנו אכן כתבו שהן פשוט חשבו שאיש לא ירצה להתחתן איתן עכשיו כשאביהם הפך פליט. זה אומר שהמצווה היא פשוט להעמיד צאצאים, וזו מצוה מספיק חשובה בשביל להצדיק את מה ששכבו עם אביהן, ועליהן אומרת הגמרא צדיקים ילכו בם, אע"פ שמעשיהן היו ודאי גרועים מבני ט' מידות.
עוד הערה: איכשהו נראה לי כי פקידים שונים במשרד האוצר הולכים להמליץ על הרב חיים קנייבסקי לפרס ישראל ביום העצמאות הקרוב.
 |
|
|
|
|
|