|
|
| נשלח ב-19/6/2008 12:52 |
 |
| |
אדם מבוגר הרגיל לאורך חיים מסודר משרה פרנסה מעמד חברתי מכובד וחברה. אינו משנה כלאחר יד את אורחות חייו, ויוצא למדבר.
יש גם כאלה, אבל מעטים, הרוב נשאר בצע"ג, וזה כשלעצמו צע"ג.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 13:36 |
|
| |
ירוחם, הבנתי את דבריך, ואף מסכים איתך שפעמים רבות אנשים גדולים לא רצו לשנות את אורח חייהם מפאת ההרגל וכדומה. אני אף יודע על אחד כזה בדורנו שבא אליו אברך וסתר לו את כל שיטתו ההשקפתית (שאף הנחיל לבניו ולתלמידיו הרבים), ואותו רב גדול וחשוב ענה לו במלים פשוטות "אתה צודק, אבל הגעת מדי מאוחר"...
אך למרות זאת רבים השתמשו בטענה שמצאנו בראשונים (כאבן עזרא ור' אברהם בן הרמב"ם) שדברי האגדה נאמרו ברובם המוחלט מסברא, ולכן ניתן לחלוק על חז"ל בדברי אגדה. אך טענו שלעומת זאת בדברי הלכה לא ניתן לחלוק כיון שכל דברי חז"ל בהלכה נאמרו בקבלה איש מפי איש עד משה.
אך טענה זו שלהם אינה נכונה, כמו שכבר ציינתי לעיל שהרבה מאוד (לדעתי האישית לפחות הרוב המוחלט) מדבריהם נאמרו מ"סברא" ולא בקבלה ומסורת. ולכן כמו שניתן לחלוק על דבריהם ב"אגדה" כך ניתן לחלוק על דבריהם ב"הלכה". (כמובן רק עם סברות חזקות וברורות, וראיות חזקות וכדומה).
תוקן על ידי micklary ב- 19/06/2008 14:11:35
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 15:52 |
|
| |
עם ישראל מאז ומעולם לא אהב אינדיבידואליסטים, שלא הולכים בתלם של העדר.
כך היה עם עקביה בן מהלל, כך היה עם רבי אלעזר הגדול- וכך זה נמשך ביתר תוקף ועצמה בלתי נסבלת עד היום,
לא כל אדם קורץ מחומר של לוחמים, לא כל אדם מוכן להיות מגורש, מבית המדרש מהעיר, מהמדינה ומהמשפחה. קר מאד שם בחוץ.
אפילו עם מתברר לך למעלה מכל ספק, כי הסברות החזקות כביכול בהלכה, במקרה הטוב בטעות שוגגים נסברא, מחוסר ידע בתורה בגלל העדר ספרים, או בגלל גחמנות עצבים ומצב רוח גרוע.
לכאורה אין שום צורך, בסברות חזקות יותר לסתור אותם, מכיון שהסברות הגדולות אינם נכונות.
המקסימום שהרשה לעצמ רע"א היה לכתוב וצע"ג , אחרים אומרים וקשה, היום אומרים זו באמת בעיה, אבל לאחר כל צע"ג המשכת ולא עצרת, תמשיך תמשיך. אבל אין מה לעשות, ובאמת לא עושים.?
לא עושים עושים ועושים, מחמירים יותר ויותר. ההחמרות תמיד באים יחד עם חוסר הבטחון בצדקת הדרך והלימוד.
ולכן עם התורה היתה ניתנת בשנת התשס"ח,
היו עומדים לרשות מקבליה, ידע רב יותר בהרבה, בהרבה מאד. ולא היו נסברות כל הרבה סברות לא סבירות ולא קבילות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 21:15 |
|
| |
ירוחם האם אינך רואה פה התקדמות?
קודם זה היה צריך עיון,
אחרי זה מגלים שאין מה לעניין וזה נשאר רק קשה.
בסוף זה באמת בעיה,
יגיעו ימים שזה יהיה חבל
והמסקנה תהיה לא להמשיך
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2008 17:38 |
|
| |
א. אם נדון את מ"ח קניני תורה כהמלצות עלינו לדון גם את תנאי קניני החפצים כהמלצות ונוכל למחוק מן התלמוד כמה וכמה מסכתות.
ב. שכל אנושי היולי הרי טעון התפתחות סביבתית וכו' אף כדי להגיע ליכולת שיפוט אנושית בוגרת. אמור מעתה הסתכלות תורנית מהיכן תבוא לו , על כרחך שהוא גורס ד"ת ושונה ומעמיק וצובר ידע.
בכל מקצוע בעולם אם יבוא אדם עם דעות קדומות בנוגע לנוסחאות אקסיומות צורת למידה וכו' הרי תימנע ממנו האפשרות להתקדם ולהשתלם באותו מקצוע. הדבר היחיד לכאו' שאדם עושה בבואו ללמוד תורה או מקצוע הוא שהוא מנסה להצליב את הידע החדש עם המצוי אצלו מכבר.
ג. התורה יש לה בלעדיות שאין לאף מקצוע אחר שבהיותה ממקור היצירה שהוא מקור יצירת האדם יש בה את התנאים כדי לפתח את שכלו של האדם בכליו הוא. אבל וודאי שאם האדם בא מכח רצונותיו ושאיפתו להטות הדין לצרכיו הרי שהאדם משתמש אז בנספחים החיצוניים שהצטרפו אל כליו ההיוליים (ויתכן שנטיותיו נוצרו עמו מכח תורשה וכו' אבל זה אינו נושא הדיון כאן) ונמצא שהוא מסתכל על הדברים בעיניים שלו ואין הוא יכול לקבל את ההיזון החוזר מדברי התורה.
ד. היבט ושכל תורניים אין פירושם הסתכלות אחרת מהסתכלות האדם אלא הינם הסתכלות מזוככת יותר על הדברים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:08 |
|
| |
בוגיעלון: לו ניתנה תורה היום, מה היה כתוב בה? 17/5/2004
איני מצפה שתכתבו כאן איך היה כתוב מ'בראשית עד לעיני כל ישראל', אבל בכל זאת שייך שתתנו קוים כלליים על השוני בתוכן ובשפה שלדעתכם היה נכתב בתורה, לו היה 'מתן תורתנו' בה'תשס"ד ולא בב'תמ"ח!
*****
מציץ_ונפגע:
אוי ואבוי לנו אילו התורה היתה ניתנת היום! כל החומרות וחומרי החומרות דהיום היו שייכים לתושב"כ , וע"ז היו מוסיפים באותו יחס שיש לתושבע"פ ולחומרות שלנו על התושב"כ שלנו. זה כבר מעבר לכחו של בן אנוש.
*****
בוגיעלון:
אוף מציץ, לא התכונתי אם היתה ניתנת היום על ידי אלה שהשתלטו עליה, כי זו לא צורה של תורה הניתנת היום, אלא כזו שניתנה אז והתגלגלה במילואים, הוספות והברגות לאין סוף. אני מתכוין אם היתה ניתנת לראשונה היום על ידי 'ציר נאמן' לשולחו, ההויה!
*****
מציץ_ונפגע:
בוגי
סתאאם, רציתי לעצבן קצת.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:14 |
|
| |
ספרן:
...."לא תגלוש"!...
*****
ווטו1:
בוגי,
פעם הבאתי בשם בן אדמו"ר שאמר שהיה כתוב כך: "אל תשבו על הגדרות לא תשתו מפחיות ואל תלבשו ג'ינס!".
ספרן,
דומני שהכתוב המלא היה: "ולא תגלוש אחרי לבבך ואחרי עיניך באתרים אשר אתה זונה אחריהם אך באתרים בהם תלמד ליראה הווה..."
*****
יהוסף:
בוגי
זו שאלה גדולה, ואין איש ישר שיכול להאמין שהניסוח היה זהה, ואין חכם החושב שגם התוכן היה זהה לחלוטין, והרי שינו חכמים די במשך הזמן לפי שינוי העיתים. יש המון מה לפרט... אולי בהזדמנות.
[להמחשה גרידא] אילו התורה היתה ניתנת היום במקום "כי יגוף שור איש את שור רעהו" - "כי יגח מרצדס את הוולוו... אם נגח הוא מתמול שלשום..."
*****
אריק123:
וכפי שניסח זאת ת"ח חשוב:
דברה תורה כלשון בני אדם שבאותו דור.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:18 |
|
| |
אלי_ו:
שאלות של "מה אם" תמיד מענינות.
אם התורה היתה נתנת היום היא היתה מנוסחת מן הסתם במלים שקרובות ביותר לימינו.
איסורים כמו "לא תעשן" ו"לא תאכל שומנים מוקשים ורוויים" היו מתוספים, ועוד.
מי יודע, איזה מצוות היו מתבטלות בגלל שינוי הטבע.
(אולי שמיטה, בגלל הדשנים המודרניים? לא יודע)
אני בזמן האחרון מהרהר בשאלה קצת דומה.
מה היה דמותה של היהדות כיום (ודמות העולם), ואיך ההסטוריה היתה משתנית, אילו קונסטנטינוס היה בוחר ביהדות במקום בנצרות כפי שאמו רצתה?
*****
אישציפור:
אם היא היתה ניתנת היום ,
העולם היה נראה אחרת לגמרי , מאיך שהוא נראה היום ...
ולכן א"א לדעת מה היה כתוב בו .
או יותר נכון לומר , לכן היא לא ניתנה היום לכל זמן ועת לכל חפץ .
זמן היה לנתינת התורה , וזמן לקיומה , וכו' .
יותר טוב תשאל , מהי הדרך הנכונה לקיום התורה ו/או
"רצון ה'" היום .
כל טוב.
*****
בוגיעלון:
ציפציפ
כמובן שכונת שאלתי היא על הדרך הנכונה לקיום
"רצון ה'" היום וניסוח השאלה הוא לעורר שגם לאדוק ביותר קשה לקבל שהתורה היא מודל 5764!
*****
אישציפור:
טויב,
בכל מקרה אני חושב שאתה מבלבל בין תורה לנבואה .
לתורה יש מימד נצחי , שבנבואה פחות קיים .
לכן לא נראה לי שאפילו תאורטית יתכן שהתורה תינתן בדורות האלו .
אלא שכיום יש אלמנטים מסוימים שצריכים הדגשה יתירה , ואחרים שאולי צריכים עמעומם מסוים . (נראה לי שענינים שונים כאלו נידונים בפורום [ולא רק בו] חדשים לבקרים)
יום נעים .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:22 |
|
| |
אקדמאי:
בוגי,
יש הרבה אנשים סביבנו המשוכנעים שהתורה ניתנת היום ובכל יום, ובידי 'ציר נאמן' לשולחו.
אכן היא אינה ניתנת 'לראשונה' כדרישתך. אבל כנראה גם בזמנו היו ספקנים שטענו 'תורה מגילות מגילות ניתנה' (גיטין ס.)
ועוד אמרו: 'מגילות היו לישראל במצרים שהיו משתעשעין בהן משבת לשבת' (תנחומא וארא).
*****
איקה:
המצוות ניתנו בהתאם לטבע נפש האדם, ולא בהתאם ל'הישגי האדם'
יש מצווה שהיא יותר אפקטיבית כנגד יצר הקניין מהשמיטה?
*****
מבחן:
יש לשאול האם בכלל תורה הייתה ניתנת היום? או שמא אווירת החיים השגרתית אינה כה רעה לשיצטרכו לכך בחירת עם מובדל מכל העמים לקבל הדרכה אישית ומיוחדת?
איני מתכחש לתועלת התורנית, אך השאלה היא איזה רקע היה נדרש ליצור עם מיוחד ותורה מיוחדת? נסכים מן הסתם שעבור צורך במצווה אחת, לא הייתה התורה ניתנת, או שמא אני טועה?
זו בעצם שאלה שמי שיענה עליה בחיוב, יהא זה שיקבע שאנו בתקופת "עתיד לבוא" ומי שיענה בשלילה יעכב את הגאולה 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 20:31 |
|
| |
האשכול שפתחתי אז היה מכוון על החלק המעשי/הלכתי של התורה איך היה נכתב בזמננו אבל בינתיים התחלתי לחשוב שגם הסיפורים היו שונים בהחלט. אולי לילד לפני שלושת אלפים שנה דיבר אליו משפט של 'ותהי לנציב מלח' כאזהרת הכוחות העליונים לא להמרות את קולם. אבל היום גם אם יגידו לו שזה היה רוח מערי הכיכר שנשבה את ה'גפרית ומלח' לפנים של אשת לוט, לא יתחבר אליו הדבר בצורה חיובית שתחבב עליו את התורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2012 10:10 |
|
| |
ושמא כך היה נכתב בה:
ויתכן שלאחר כמה דורות, היתה התורה שבע"פ ממתנת את האיסור, וממשיכה למלאות את תפקידה: החלת עקרונות התורה שבכתב העומדים לעולם, והתאמתם למציאות משתנה.
[ "נסתפק בהבאת דבריו המאלפים של אחד מגדולי הדור הקודם, הרב יהודה גרשוני ז"ל, האומר שיסוד האיסור בשאיפה לשמור על חיוניות ההלכה. וזה לשונו21: אבל האמת בזה, שמי שאינו רוצה לעקם את האמת יגיע להחלטה שכזו, שמה שנמסר בפירוש התורה שבעל-פה ונאסר לכותבה הוא כדי שלא לעשות קיום לדורי דורות ולקשר ידי חכמי דור ודור לפרש הכתובים כפי הבנתם, כי רק על אופן זה נבין את נצחיות התורה.
וחכמה נפלאה מחכמת התורה היא, שנמסר לחכמי כל דור ודור פירוש התורה, והן הן דברי הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ב' הלכה א': "ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם ב"ד אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו, הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו, שנאמר: 'אל השופט אשר יהיה בימים ההם' - אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך"...
לפיכך נמסרה פירוש התורה לחכמי כל דור ודור, כדי שתהיה התורה חיה עם האומה ומתפתחת עמה, 'והיא נצחיותה'... וזה מורה על רצון המצוה יתברך לתת לחכמי התורה לפרש בכל דור ודור את התורה, שלא לעשות קיום מוחלט לפירוש התורה... יוצא מכל זה שהתורה נתנה על ידי תורה שבעל-פה יד חפשית לפרש לפי התפתחות חכמי כל דור ודור22. כוחם של החכמים לחזור לדרוש את התורה שבכתב ולחפש בה תשובות לשאלות הזמן המתחדשות טמון בהכרתם בקדושתה של תורה זו. בכל דור ודור, לומדי התורה חדורים אמונה באמיתותו ובנצחיותו של הטקסט, ומתוך ביטחון זה הם הולכים ומחפשים את משמעות הטקסט לדורם23, ומכאן החשיבות שניתנה לשילוב בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה. דווקא יחס הקדושה לתורה שבכתב הוא מקור חיותה של התורה שבעל-פה, וזהו עומק כוונת המדרש שראינו לעיל24, ולפיו נדרש האיסור לכתוב את התורה שבעל-פה מפסוק המורה על פי פשוטו על כתיבת התורה שבכתב: "כתָב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית". הקב"ה מורה למשה לכתוב את התורה כדי שישמשו הדברים הכתובים בסיס איתן ומוצק להתפתחות התורה שבכתב באמצעות התורה שבעל-פה. הכתב בא "בשביל" הבעל-פה. http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/244-2.htm [ וכעיי"ז בהקדמת "דור רביעי" עמ"ס חולין לאב"ד קלויזנבורג רמ"ש גלאזנר ]
תוקן על ידי ספרן ב- 12/01/2012 11:06:44
|
|
|
|
|
|
