| נשלח ב-16/6/2011 13:26 |
 |
| |
פרזנט, אני מסכים עקרונית עם הניתוח שלך. אף רמזתי על היכולת של בית המשפט לקבוע תקדימים, לעתים אף בסתירה לכוונת המחוקק. העניין הוא שצריך בכל זאת למצוא שיטה שהפסיקה תהיה ברמה מסוימת של אחידות ולא על פי מזגו של כל שופט ושופט. התייחסתי גם בתגובה קודמת, לבעיית הפרשנות הדווקנית של התפיסה הרבנית . אני מסכים כי צורת ההתייחסות של היצמדות טוטאלית לטקסט, היא בעייתית, אך ברמה העקרונית ניתן להשתית מערכת משפט מודרנית על פלטפורמת המשפט העברי. הדיון כאן היה האם המשפט העברי אינו יכול באופן מהותי לשמש כפלטפורמה. דעתי היא שהוא יכול גם יכול. פשעטל, חבל להתפלפל. כבר כתב פרזנט דברים נכונים. כשיורדים לפרטים תוכל לומר זאת גם על שבירת כלי - החומר נשאר אותו חומר אלא שיש לו שווי כאשר הוא מסודר באופן כזה אך לא כשהוא מסודר באופן אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2011 19:36 |
|
| |
נו פרובלמה עם פלטפורמה...
אלא שזה לא עניין של מידתיות (" 'הצמדות דווקנית' לחוק המקראי לעומת הרחבה") אלא פשוט קונספט אחר ממה שמתארים כאן.
דוגמה לשימוש במשפט העברי פלטפורמה:
נזק על ידי וירוס הוא נזק לכל דבר, ומשלמים עליו טבין ותקילין.
מה שכן, אם זה הילד שלך (קטין) והוא עשה זאת, אז תלוי: אם הוא בדרך כלל ילד טוב ירושלים וזו הייתה סתם נפילה רגעית - אז תשלם חצי מהנזק. אם הוא האקר ידוע - תשלם נזק שלם.
רעיון דומה אפשר למצוא במשפט העברי, לגבי קרן, שכיוון שזה עניין משונה שקשה לחשוב עליו משלם בפעמים הראשונות חצי נזק.
דוגמה לשימוש במשפט העברי כדבר היחידי שיכול לחייב:
יש לדון אם יש כאן אש או בור ובכל גווני פטור כלים בטמון, חוץ מלפי הרא"ש, וקים לי שלא כהרא"ש, והבדל בין ספרדים לאשכנזים לגבי קים לי כנגד דעת מרן, והאם אזלינן כאן בתר האב או בתר האם (נפ"מ אם אני אהיה האקר), וכו' וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2011 02:05 |
|
| |
כל שיטת משפט משתמשת בתקדימים ובדרך כלל מנסה לבנות חקיקה חדשה ברוח הישנה.
להרבה אנשים דתיים יש אשליה שניתן למצוא בתורה לא רק את רוח ההלכה אלא גם פסק ברור לכל מצב, זה חלק מאשליית "הפוך בה והפוך בה דכולא בה".
בהיסטוריה קהילות יהודיות תקנו תקנות אפילו כנגד ההלכה, כך שניתן למצוא במסורת ההלכתית גם המשכיות, גם ניסיון לחוקק על בסיס תקדימים ורוח ההלכה וגם חקיקה חדשה (שההלכה מתירה אותה).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2011 09:04 |
|
| |
מטפחת ספרים
<בהיסטוריה קהילות יהודיות תקנו תקנות אפילו כנגד ההלכה, כך שניתן למצוא במסורת ההלכתית גם המשכיות, גם ניסיון לחוקק על בסיס תקדימים ורוח ההלכה וגם חקיקה חדשה (שההלכה מתירה אותה)>
היכן ה"הלכה" או ה"המשכיות" בתקנות נגד חוקי התורה?
לפני מספר שנים נתקע בעיר בה אני מתגורר (בחו"ל), פרופ' "חשוב", מראשי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, וכששמעתי אותו אומר שיש לשאוף שחוקי הנזיקין במדינת ישראל יהיו כדיני השו"ע, והוא הביא הוכחה שהדבר אפשרי את חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח (1998), חשבתי שחלמתי ששמעתי אותו אומר את הדברים, וכשחזר לארץ כתבתי לו בדוא"ל שלענ"דהדברים אינם מציאותיים, ושאלתי אותו איך הוא חושב שאפשר להשליט במדינת ישראל את דיני העדות שבתורה, האומרים שלא מקבלים עדות מחללי שבת, נשים ועד אחד, ובפרט כשביהדות אין חוקים, אלא רק דעות, זה אומר כך וזה אומר כך, וזה אומר שהוא אמר כך, זה אומר לאשכנזים וזה אומר לספרדים, זה אומר לחסידים וזה אומר לליטאים, וכשהוא ענה לי שניתן לתקן תקנות, שאלתי אותו: מי יתקן לכולם? ואם כבר לתקן אז למה לא לתקן שהחוקים יהיו כחוקי הכנסת? ובזה הסתיים הקשר.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/06/2011 09:09:02
 |
|
|
|
|
|
