מיימוני - ספר יצירה: תולדות הטקסט 30/6/2008
זה הפרק השני במה שנועד להיות מחקר על ספר יצירה. הפרק הראשון התפרסם כאן למעלה: מבוא היסטורי לספר.
----------------------------------
ספר יצירה: הטקסט ותולדותיו
------------------------------------
שינויי הטקסט הרבים בגרסאות הרבות של ס"י מחייבים הקדשת פרק מיוחד לנושא זה.
כפי שאסביר מייד, המקור שעליו אני מסתמך בהבאת הטקסט לעיון ולפירוש הוא ספרו של היימן, "ספר יצירה" בהוצאת מור זיבק 2004 גרמניה. הדברים הבאים נועדו להסביר מדוע בחרתי לעשות זאת ומה תורם לנו היימן.
הערות מתודולוגיות על הגשת הטקסט
----------------------------------------------
כדי להביא טקסט אמין השתמשתי בספרו של פיטר היימן. הספר התפרסם כחלק מספרית טקסטים עתיקים של היהדות מיסודו, כמדומה, של פיטר שפר (שהוציא את המהדורה המלאה של ספרות המרכבה ועוד).
היימן ביצע משימה שנחשבה לבלתי אפשרית, כלומר לאסוף את הטקסטים המקוריים ששרדו של ספר יצירה ולארגן אותם. אני מקווה שלמרות שאני נעזר בספר מחקר (ואולי מחברו בכלל לא יהודי?), לא ייפסל מה שאני כותב. היימן עשה עבודה חשובה מאד, שבדרך כלל לא נעשית אצלנו, עדיין (אלא אם כן מעתיק מוציא של "ספרי קבלה" מהדפסות של חוקרים של כתבים קבליים בלי לציין את מקורותיו, כפי שנהגו למשל באגרות שלומיל שפירסמו את האר"י. אבל אכמ"ל וכבר יצאנו מן הענין...).
מדוע זו נחשבה למשימה כמעט בלתי אפשרית? מפני שלספר יצירה גרסאות גרסאות, חלק מתועדות בכתבי יד, וחלקן כנראה פרי הגהות, פרשנויות דורשות ומתקנות, מן האר"י ועד הגר"א. (אחד הפירושים העתיקים המקיפים ביותר, שנכתב בידי יהודה בן ברזילי, לעתים קרובות מביא גרסאות שונות של הטקסט ודן בקריאות שונות שהיו מוכרות לו. כמו דונש, הוא מייחס את הפגיעה בטקסט (כנראה בצדק) לשילוב בתוכו של הערות צדדיות וחומר ביקורתי – היימן עמ' 1-2).
הוצאות אחרות הראויות לציון
-----------------------------------
הוצאה מדעית קודמת היתה של איתמר גרינוולד, שאמנם לא עמד לפניו כל החומר שהיה לפני היימן. הוצאה נוספת היתה של איתמר ווינשטוק, חוקר "משלנו", שהציע לזהות בחיבור ארבע שכבות.
א. הטקסט המקורי שנכתב בסגנון שירה, קצר אך "מסתורי". מוצאו לדעת ויינשטוק מימי התנאים ואולי אפילו מלפני חורבן בית שני.
ב. תוספות מימי התלמוד שנועדו להבהיר מה שהסתיר המחבר הראשון.
ג. תוספות פרשניות שיצרו יחד את מה שמכנים "הגרסה הארוכה" של ס"י.
ד. תוספות של כותרות והערות מתקופות שונות.
התאריך האחרון של תוספות אלו הוא עד המאה העשירית.
היימן עצמו טוען בצדק כי גם אם גישתו של ויינשטוק יכולה להיות סבירה, הוא מעדיף להציג את הטקסטים ולהניח להם לדבר בעד עצמם. דוגמא לשאלה מתודולוגית שצריך להתמודד עימה היא שכפי שיש לצפות לתוספות שנועדו להבהיר ולפרש, ועשו את דרכן מצד הדף אל תוך הטקסט, כך יש מקום לחשוב שעורך מאוחר עלול היה למחוק ניסוחים שנראו לו מפורשים מדי. (הנחת היסוד היא שאין ראוי לגלות כל סוד, לא עד הסוף, ואכן גישה כזו מצאנו כבר אצל חז"ל, כמתועד במשנה במסכת חגיגה, המתירה לגלות רק ראשי פרקים וגם זה רק "לחכם ומבין מדעתו").
הצגת הטקסטים בספרו של היימן
-----------------------------------------
בהגשת כתבי יד במחקר קיימות שתי שיטות: השיטה בה מוצג טקסט מרכזי ובהערות שולים הגהות והשוואות, והשיטה הסינופטית, שמציגה את כל הכתבים במקביל, בלי לנסות להכריע ביניהם (הגישה הסינופטית נראית מתאימה יותר לפוסט מודרניזם, אבל יש לה גם הצדקה מתודולוגית).
באיזו יש לבחור להצגת הטקסט של ס"י?
היימן מציין כי התבסס על 19 כתבי יד מרכזיים. בקטלוג כללי מופיעים 131 כתבי יד. הצגתם יחד בסגנון שפר (טקסט מול טקסט) תהיה פשוט בלתי אפשרית לקריאה (וכל מי שניסה לעיין בהוצאת ספרות המרכבה של שפר יודע כמה זה קשה לקריאה. אני עצמי התקשיתי מאד למצוא דרך לעיין באגרת רב שרירא גאון, בהוצאת לוין, והיא מכילה בסך הכל שתי גרסאות יסוד, הספרדית והצרפתית!). הטקסט של ס"י קצר מאד, לשמחתנו, כך שהעבודה פחותה, אבל הבעיה היא שדווקא משום כך קשה להבדיל בין נוסח לנוסח. האם שינוי קטן הוא טעות או גרסה משמעותית? החוקרים נחלקים ביניהם לא פחות מאשר למדנים ומקובלים (היימן, עמ' 10).
היימן מציג את הגרסאות העיקריות בכל פסקה ופסקה של הספר. אולם לא ניתן להביא את כולן (ויש גם שאלה של זכויות יוצרים על עבודתו).
אבל יש לו גם גרסה שערך והכין בעצמו שאמורה להיות שיחזור של הטקסט המקורי עד כמה שזה ניתן להשגה.
תולדות כתבי היד של הטקסט
------------------------------------
מהי הגרסה ה"משוחזרת" של היימן?
בהיסטוריה של הספר, יש לנו שלוש גרסאות. הארוכה, הסעדיינית (של פירוש רס"ג) והקצרה.
עד להופעת כתבי המקובלים, היו ארבעה פירושים עיקריים שמהם ניתן לדלות שינויי נוסחאות. רס"ג, דונש אבן תמים (תלמידו של הנאופלטוניסט יצחק ישראלי), וטקסט זה מיוחס לפעמים גם לישראלי או לאבן עזרא או ליעקב בן נסים מקירואן. טקסט זה מקביל לגרסה הקצרה. פירוש חכמוני של שבתי דונולו (913 ועד לאחר 982. פירושו עוסק רק בפן האסטרולוגי של הטקסט) מתייחס לגרסה הארוכה.
מכאן ואילך הגירסאות משתנות עוד וכמובן יש מקום לחשד שהפרשנות נוסח הבהיר השפיעה על שינויים בטקסט.
היימן, על ידי השוואת טקסטים, חושף כאמור מה שהוא קורא "הגירסה הראשונית העתיקה ביותר הניתנת לשיחזור". שתי המילים האחרונות באות לומר שאין לו יומרה להציע גרסה מקורית וראשונית. זה בלתי אפשרי. אבל אפשר להשיג "גרסה ראשונית הניתנת לשיחזור" וגם זה הרבה.
אני מאמץ אם כן את המלצתו של היימן להסתפק ב"גרסה העתיקה ביותר הניתנת לשיחזור של ס"י ". אולם כיון שזו גרסה הנבנית על סמך ניתוח של כתבי היד השונים, התאריך של גרסה זו יהיה לא מוקדם מן המחצית השניה של המאה התשיעית.
מאכזב, אבל זה מה אפשר להשיג.
בהבאת הטקסט לניתוח, אני מתכוון אם כן לנצל את השיחזור של היימן לגרסה הראשונה, שעליה אביא שינויים משמעותיים.
נוסף לשינויי הגרסאות שיש אצל היימן עצמו, יש אצלי גם מהדורה של ספר יצירה שמכילה גרסאות שונות עם פירושים שונים, כולל פירוש הגר"א, וכן את הוצאת ספר יצירה של הרב קפאח.
אם אחמיץ משהו (ואיני יודע אם אוכל לעיין בכל המקורות האלו ובעיקר אני מתכוון להסתמך על היימן), אני סומך על המשתתפים בעיון שלנו שיוסיפו ויתקנו.
הערה משפטית חשובה
-----------------------------
אני מקווה שהשימוש בטקסט שלו כמקור ראשוני לעבודה זו, שהינה מחקרית בטבעה, לא ייחשב כעבירה על החוק...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 02/02/2009 13:01:22
