| נשלח ב-17/7/2008 03:37 |
 |
| |
| אמשלום כתב: |  | מורה,
אין לנו ויכוח ביחס להלכה וליכולותיה.
לגבי יכולותיהם של בני האדם, אני דוקא חלוקה עליך. ישנן תרבויות בהן יש שמות והגדרות רק לשני צבעים (משהו כמו "חם" ו"קר"). אנשי תרבויות אלה לא רואים הבדלים בין כחול לירוק או לסגול. מה הכוונה ב"לא רואים"? הרי לכולנו אותם הכישורים האופטיים? ובכן, אם אין לך הגדרה מילולית או דרישה תרבותית להבחנה בין צבעים שונים, העין שלך פשוט "מדלגת" על ההבדלים ביניהם ומגדירה אותם כגוונים של אותו הצבע. כלומר, יכולת ההבחנה של האדם תלויה גם בהגדרות תרבותיות ובשפה, שהיא נגזרת של תרבות...
|
|
עדיין לא נמצאה התרבות שאינה מחלקת בין זכרים לנקבות, לכשתמצא נוכל לדון שנשים יתחייבו במצוות לגמרי.
כל מה שיש היום הוא סוג של גמישות פוסטמודרנית שקיימת לגבי הזהות המינית כמו לגבי כל תחום, כמו שלכל אחד יש את האמת שלו, ושכל זמן שהיגד כלשהו אינו מפריע ליחסי השכנים אפילו אם הוא אבסורדי לגמרי הוא יכובד ע"י כל מי שחפץ להשתייך לתרבות המכבדת, א"א להגדיר תרבות כזאת כתרבות שמזהה מינית אנשים בצורה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 03:51 |
|
| |
קוני
<"אולי בעוד כמה שנים יוכלו לנתח אדם שיהיה לו נתונים של קוף">
את זה כבר עושים היום.
ואולי צ"ל:
"אולי בעוד כמה שנים יוכלו לנתח קוף שיהיה לו נתונים של אדם".
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 07:22 |
|
| |
מורה,
אתה טועה. גם היום יש תרבויות שאינן מבדילות רק בין "זכר" ל"נקבה" ובסל ההגדרות המיניות שלהן יש חלוקה מורכבת יותר. למשל, בתרבות ההינדואיסטית, או לפחות בחלקים ממנה, יש הגדרה מינית נפרדת לחלוטין למה שאנחנו מכנים "טרנסג'נדרים" (שתי הגדרות - אחת למה שאנו היינו אולי מכנים "נשים-גברים" והשניה למה שאנו היינו אולי מכנים "גברים-נשים"), עם מעמד דתי, משפחתי וחברתי ספציפי (חובות וזכויות, אופציות לנישואין וכו'). כבר צוין כאן שבהלכה היהודית יש מעמד ספציפי ל"אנדרוגינוס" והוא מוכר כמעין מין שלישי. אף אחת מן התרבויות הללו לא חיכתה לפוסט-מודרניזם כדי להגדיר את כמות המינים בטבע, ומסתבר שלדעתן יש שלוש אפשרויות מיניות בטבע (ביהדות) או ארבע (בחלק מן התרבות ההודית)...
[כדאי לבחון האם בעבר - למשל במשנה, בה נזכר האנדרוגינוס לראשונה אצלנו כמין שלישי - היו הבנות אחרות של כמות המינים והגדרתם. האם בתרבויות עתיקות החלוקה לשני מינים היתה פחות מקודשת מהיום?]
תוקן על ידי אמשלום ב- 17/07/2008 7:23:56
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 16:02 |
|
| |
אמשלום
אנדרוגינוס הוא שינוי פיזיקלי מולד.
ואינו ענין של בחירת זהות.
כמדומני שתרבויות המזרח הרחוק גם אינם מבדילות בצורה ברורה בין אמת לשקר ובין המבוקש לנמצא.
אני מנסה להצביע על מניעי הזיהוי כבעייתיים בתרבות שלנו, ובתרבות שיצרה ההלכה.
אי ההתחשבות של ההלכה בתרבויות אחרות יכול לקומם ולהרגיז, אבל לא לשנות אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2008 09:52 |
|
| |
הרב עובדיה (אבישי בן חיים מעריב משבת האחרונה) פסק שגבר ששינה את מינו ושב בתשובה לא יניח תפילין.כנראה שבכל זאת ניתוח משנה משהו, בעיני ההלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 13:55 |
|
| |
מורה,
רק עכשיו ראיתי את דבריך -
א. אם אנדרוגינוס נולד כך, הכיצד הוא מוגדר על ידך "שינוי"?
שאלת ה"מוּלדוּת" אינה קשורה ישירות לשאלת הזהות, אבל ברור שיש ביניהם סוג של זיקה (גם אם לא תמיד ישירה).
ב. דברי על התרבות ההודית (חלק ממנה, לפחות) באו כדי להפריך את דבריך שלך ש"עדיין לא נמצאה התרבות שאינה מחלקת בין זכרים לנקבות". טענתי שיש תרבויות שמחלקות את המינים באופן אחר (שאינו דואלי). עכשיו אתה טוען שהתכוונת רק לתרבות היהודית-הלכתית, וכאמור גם בזה צריך לדון (למשל בהגדרה ההלכתית לאנדרוגינוס).
בכל מקרה, לא אמרתי כלום על היחס של ההלכה לתרבויות אחרות ואיני מבינה מה הקשר של דבריך בעניין זה למה שכתבתי אני.
|
|
|
|
|
