א. זה שאין מקור לעיקר האיסור באופן מיוחד לימי בין המצרים בראשונים -מוסכם, ועד כה איש לא הכחיש.
ב. זה שכנראה לענין בין המצרים הדברים מתחילים עם השוואה של המג"א - מוסכם. וכן זה שיש להפריד בין רקודים ומחולות למוזיקה.
ג. זה שרבים מאחרוני האחרונים הלכו בעקבות המג"א - מוסכם
ד. זה שחלק מרבני דורינו נטו להתפלפל מהי מוזיקה יותר שמחה / פחות שמחה/ במכשיר או לא מכשיר / עם ריקודים בלי ריקודים - מוסכם
ה. זה שהמושג מקורות כאן רובו - שמועות של קביעות רבני הדור האחרון - מוסכם.
ו. זה שכל הדיון הוא בתוקף של פחות ממנהג מוסכם, שהרי אחינו הספרדים כידוע אינם חוששים לכך בימים הללו.
ז. זה שמוזיקה הפכה להיות תוכן תרבותי הנשמע בכל בית רק כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית, ולפני כן מסתבר ששימשה בעיקר באירועים (אם נוותר על זמרי הרועים ומושכי הספינה...), ולכן השאלה הפכ פתאום להיות שאלה של מנהג הלכתי תרובתי תרבותית - מוסכם לאדם החושב!
ח. זה שהמושג מוזיקה, מקומה בחברה שינה משמעות ביחס לדורות הקודמים - מוסכם לאדם החושב.
מעתה:
יש שתי שאלות פשוטות:
1. מה מידת התוקף הניתנת לדברי המג"א בענין זה.
2. מהי רוחב הפס של הגדרת המוסיקה
שתי שאלות אלו שמנקזות את כל תורף הדיון אינן זוקקות שום מקור ומסתבר שאין להם שום מקור, אלא הכרעה בעמדה ובסברה -
הראשונה, קשורה לשאלה מידת הסמכות לגבי סוג חידושים כאלו של אחרונים.
השניה, מחשבה פשוטה מהי מוזיקה שמסתבר שכלולה במושג שמחה, ומה מקומה של מוזיקה בחברה כיום לסוגיה השונים.
לכן כל נסיון להתחבא מאחורי מקורות בענין זה דומני הוא בריחה ממוקד הדיון!
נשלח ב-29/7/2008 23:04
האשכול הזה גרם לי הנאה מרובה. תמיד כשהילדים שלי שואלים אותי שאלות על עניינים אלו של מוסיקה בשלשת השבועות (וכל שכן בספירת העומר) אני עונה שאין לי תשובה, ובדיוק לפני כמה ימים אמרתי למישהו שאני ממש מקנא ברבנים שעונים על שאלות כאלו ומרגישים שהם באמת אומרים את דעת התורה. לדעתי זה מראה שיש להם איזו אינטואיציה פנימית חזקה לגבי מה הקדוש ברוך הוא רוצה, כי להכריע בזה על פי ה"מקורות" זה כבר לא אצבע בפי הבור אלא אטום מיימן בחלל החיצון.
נשלח ב-30/7/2008 13:56
שנרב
כשיבוא המשיח ויבנה בית המקדש ילכו בשלושת השבועות לים, או שגם אז תהיה השמחה אסורה כ"זכר לחורבן" ו"מנהג אבותינו בידנו"?
<"גם שמעתי פעם שאצל גאב"ד מאקווא נהוג לשיר ניגונים מעוררים בציבור בליל תשעה באב עצמו">
ירושלמי סוטה פרק ט הלכה יב משנה: משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתאות שנאמר (ישעיהו כד) בשיר לא ישתו יין:
ובגמרא: "אמר רב חסדא בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר. אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הן אומרים דברי נבלה בשיר. בראשונה לא היו נפרעין אלא מאותו האיש בלבד. אבל עכשיו נפרעין ממנו וממשפחתו. אמר רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונה בראשונה כל צרה שהיתה באה על הציבור היו פוסקין שמחה כנגדה. ומשבטלה סנהדרין בטל השיר מבית המשתיו'. משבטלו אילו ואילו (שם) שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/07/2008 14:35:06
נשלח ב-31/7/2008 22:09
האם אף אחד לא מסכים שקיים הבדל תרבותי\נפשי עמוק בין המשמעות של מוזיקה כיום לבין משמעותה בעבר?!
בעבר זה היה עניין שמיועד לשמחות ככל שאני מבין, כיום מוזיקה מקיפה מגוון רחב מאוד של ביטויים ואנשים שומעים אותה כבדרך אגב ללא כל יחוד.
נשלח ב-31/7/2008 22:25
בהמשך לגוונא
השתתפי השבוע בלוווית אשה חשובה, משפחה דתית -לא חרדית- לאחר כיסוי הגולל, עמדו בנותיה נכדותיה וקהל הנשים, ושרו על הקבר- את אשת חיל- בניגון המקובל,
בצלילים הראשונים, הדבר מאד צרם לי- מה לעשות השמרנות שבי- אבל לאחר דקה קצרה, העצכ"ח עשה את שלו,
ראיתי פתאום את המשמעות האמיתית של השירה, הצלילים היו, הרגילים של ליל שבת, אבל לפתע, הרגשתי בהם את העצב, את האובדן, הרבה יותר מההספד הבנאלי שאמרו לפני זה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-1/8/2008 09:35
ינאית,
אינני יודע מה נהוג במאקווא, אבל התפללתי פעם בערב תשעה באב בביה"כ "ג'ואיש סנטר" שבאפר ווסט סייד מנהטן המכיל בתוכו את אצולת המודערן-אורתודוכס השכונתית, ולאחר התפילה היה ערב שירה של ניגוני דבקות וגלות (ללא תזמורת, כמובן), בהשתתפות המרא דאתרא.
כמו כן, אצל הספרדים ועדות המזרח, חלק לא מבוטל מהקינות שבתפילת ערבית מושרות (במנגינה 'אבלית' מיוחדת לת"ב).
אפרופו מאקווא (נדמה לי שיש להם איזה קשר חיתון עם בעלז) - במוצאי תשעה באב בשעות הלילה מגיעים לרחבת הכותל המערבי כל בחורי הישיבה של חסידות בעלז, מתקבצים יחד ועורכים ערב של ניגוני נפש שכאלו. מומלץ לחובבי הז'אנר.
נשלח ב-13/8/2008 13:27
הועבר מאשכול שאלות ודיונים בהלכה 11/7/2007
רובין1975: שמיעת מוזיקה בבין המצרים מטייפ!
שאלתי פעם רב מפורסם - והתיר לי לשמוע מוזיקה מטייפ בימי ספירת העומר כיוון שהאיסור הוא בפירוש רק מכלי נגינה אמיתיים אבל טייפ הוא לא כלי נגינה וזה לא אסור.
מעניין שהציבור כ"כ מחמיר בזה.
*****
לינקזעצער:בח"ח > פסק הלכה: מותר לשמוע שירים בשלשת השבועות