א. בהקשר לשער היחוד והאמונה פרק א:
שאלה: על אף שלא עולה על הדעת שיש עוד אלוקים בכל זאת כתוב בתורה "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", ואם כן, מה בדיוק מחדש הפסוק?
תשובה: זה שאין עוד אלוקה זה דבר פשוט. הפסוק אומר שאין עוד מציאות חוץ מהקב"ה. שהקב"ה הוא הנמצא היחידי, וחוץ ממנו אין שום דבר.
הדיבור האלוקי שבורא את העולם, כמו המשפט "יהי רקיע" הוא דיבור שקיים תמיד, ונמצא תמיד בשמיים. ואם האותיות היו מסתלקות חס ושלום, אזי הרקיע היה מתבטל באופן כזה שלא היה רקיע מעולם. וככה זה בנוגע לכל הברואים. גם הנבראים החיוביים והנעלים וגם הנחותים והשליליים.
שאלה: היו כאלו שאמרו שאחרי שהקב"ה ברא את העולם אזי העולם קיים בעצמו, כמו אומן שעשה כלי ואחרי שהאומן עזב את הכלי, הכלי קיים בעצמו. מה ההבדל בין זה ובין הבריאה כפי שהיא באמת?
תשובה: הם טועים [ההגדרה ההלכתית שלהם היא – "מינים"]. ההבדל הוא שעשיית כלי של האומן היא באופן של הפיכת יש [חתיכת כסף] ליש [תכשיט]. הבריאה היא באופן של יש מאין ולכן העולם צריך תמיד את הכח שיהווה אותו. אדם יכול רק לשנות צורה, אבל הקב"ה עושה יש מאין.
ויש להקדים שזו טעות לחשוב שבכדי להפוך את העולם מיש לאין, הקב"ה צריך לעשות פעולה, משום שהאמת היא שבכדי שהעולם יהפוך לאין, מספיק שהקב"ה יפסיק להוות אותו.
כשהאומן לוקח תכשיט ביום ראשון, ואחר כך ביום שני מתיך את התכשיט חזרה לכסף, מה שקורה הוא, שהתכשיט מצד עצמו הוא תכשיט, ומבחינת התכשיט הוא היה ממשיך להיות תכשיט, אלא שהאומן הפעיל עליו כח שהפסיק את צורתו כתכשיט. ובמקרה זה התכשיט איננו תכשיט ביום שני בגלל סיבה שהתווספה.
אם העולם היה חוזר לאין, זה לא היה נובע מכח שפעל עליו להפוך לאין, אלא מהעדר הכח שבורא אותו.
העולם מצד עצמו לא קיים.
החידוש והפלא הוא איך העולם קיים, ולא איך הוא עשוי להיעלם.
והסיבה שהעולם קיים היא, שבכל נברא יש אותיות דיבור אלוקי שמהווה אותו.
שאלה: מה חידשה הקבלה?
תשובה: הקבלה חידשה את הידיעה בעשר ספירות.
אלמלא היינו יודעים על עשר הספירות, היינו חושבים שהקב"ה הוא מופשט בלבד והוא ברא עולם מורכב, ומופשט ומורכב הם מובדלים זה מזה, והקב"ה נפרד מעולמו.
הקב"ה והעולם היו נראים לנו כשני עניינים שונים.
מה שהיינו אומרים אם לא היינו יודעים על עשר הספירות, זה שהעולם הוא ציור, והקב"ה הוא מופשט כל יכול, והוא ברא יש מאין עולם מורכב.
שאלה: מה החידוש של עשר הספירות?
תשובה: החידוש הוא שבהכרת עשר הספירות מכירים את הציור שנעשה באלוקות.
הקבלה חידשה שכל הציורים הם לא ציורים שמתחילים בעולם, אלא באלוקות.
למעלה, באלוקותו יתברך, נעשו ציורים, הקב"ה חסיד, הקב"ה גיבור וכו'.
וההתהוות של הנבראים למטה, באה מהעשר ספירות שלמעלה.
המים יורדים מלמעלה למטה כי שורשם הוא בחסד שזו היא התכונה שלו.
וזה שגבורה עולה מלמטה למעלה – זה מתבטא באש.
בכל דבר שהקב"ה ברא יש שני עניינים:
1) עצם זה שהדבר קיים.
2) התוכן שבהדבר.
עצם זה שהדבר קיים – זה הצד השווה של כל הנבראים.
התוכן שבכל דבר ודבר – זה מה ששונה בין הנבראים.
כשאנחנו מדברים על אחדות ה', אנחנו מקשרים את זה לא רק לנקודה הראשונה שאת כל הנבראים ברא ה', ושהכח המהווה הוא כח אלוקי,
אלא גם לנקודה השניה, שגם התוכן הוא תוכן אלוקי.
וכאן אחדות השם מתבטאת במים לא רק בעצם בריאתם אלא גם בתוכנם היינו במהותם.
וכשלא יודעים על עשר הספירות אזי כל הציורים שבעולם, לא שייכים לאלוקות.
ידיעה על עשר הספירות משנה את תפיסת הקשר של העולם עם אלוקות.
הבעל שם טוב חידש שהכח האלוקי שבורא כל נברא הוא כח אלוקי שהצטמצם והתלבש בתוך כל נברא – והוא המהות של הנברא.
הכוונה היא שהכח האלוקי לא רק מהווה את הנברא אלא גם מלובש בתוכו.
הכח האלוקי איננו מחוץ להנברא ואיננו מעליו ומהווה אותו אלא בתוכו.
ולכן כתב האריז"ל שגם לאבן יש נפש.
שראובן מדבר עם שמעון הוא מסתכל על הגוף שלו אבל בעצם מדבר עם הנפש שלו.
ולכל נברא יש כח מיוחד שמתלבש בתוכו.
והשם שקוראים לכל דבר בלשון הקודש, הוא אותיות הדיבור שמהוות ומחיות אותו.
והאותיות האלו משתלשלות מעשרת המאמרות שכתובות בתחילת התורה ומתלבשות בהנברא.
ואם לא היינו יודעים את זה היתה לנו בעיה בהבנת אחדות ה' כי לא היינו מצליחים להבין את החיבור של מהות הנברא עם אלוקות.
עשרת המאמרות מבטאות את החיות הכללית של הנבראים, והנבראים הפרטיים לא מקבלים כל אחד את כל החיות, אלא כל נברא מקבל חיות קטנה ומצומצמת מתוך החיות הכללית.
והשם של כל נברא [כפי שנקרא בלשון הקודש] הוא הכלי לחיות האלוקית המצומצמת השורה בתוכו.
זה שקוראים לשור שור, זה לא בגלל שזה שפה הסכמית, אלא שזה הכלי לחיות האלוקית הנמצאת בו.
שאלה: אבל זה שהחיות מצטמצמת והופכת להיות מוגבלת, לכאורה בזה היא מתנתקת מהאין סוף, ואם כן איך היא יכולה לברוא יש מאין, שהרי הבריאה יש מאין היא רק בכח האין סוף?
תשובה: זה נפעל ע"י התורה. בתורה יש את שני העניינים יחד.
מצד אחד היא מצומצמת מאד, וביחד עם זה היא קשורה עם הבלי גבול.
תוקן על ידי עמית_חן ב- 25/08/2008 14:01:37
בנוגע לשער היחוד והאמונה פרק א
