|
|
| נשלח ב-14/9/2008 15:02 |
 |
| |
השינוי בנוסח הספרדי נעשה על ידי המקובלים ולא מטעמי נוסח ופיוט אלא על פי הקבלה, כך שהתיאוריה שלך מוצדקת בתחילתה אך לא בסופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 15:21 |
|
| |
שמניך ירוחם ומיכה,
"לגבי בשפה ברורה ובנעימה קדושה כולם כאחד..." גם אני חשבתי כי אין מקום לקרוא "ובנעימה קדושה, כולם..." וקדושה בחולם אולם אם תבדקו בסעיף הרלוונטי כמדומני במגן אברהם (אני אפנה בערב למיקום המדויק) הוא מביא את ספר היכלות (שאשמח אם תספרו לי מיהו) שגורס כי אכן כך צריך לקרוא ואינני זוכר את הלשון המדוייקת אבל משמע שכך מכריעים להלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 15:42 |
|
| |
הרי כך כותב בן איש אחר, כי נוסח ספרד הוא. מבוסס על הקבלה, ספרי היכלות הם ספרי קבלה.
כל זמן שאדם לא מבין את כוונות הקבלה, שלא ישתמש בתפילה בספרות ובספירות קבליות, אני דיברתי על עברית תקנית ומובנת.
אגב שאלה- מאיפה בא לעולם נוסח ספרד? ומה זה נוסח ספרד?, בכל ספרות ההלכה הרי אין דבר כזה, נוסח ספרד!
ואקדים לעונים- שזה נוסח שחיבר האר"י,- סידורי חב"ד נקראים באמת כך. הרי הדבר לא הגיוני,
כי האר"י, היה אשכנזי. האשכנזי היחיד בתקופתו בצפת, ומכאן גם שמו, האשכנזי רבנו יצחק.
נדמה לי שכבר שאלתי ועניתי כאן ,על כך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 20:27 |
|
| |
האר"י כך נאמר לקח את הנוסח הספרדי וזיקקו ויצר את נוסח ספרד ומכאן שמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 20:38 |
|
| |
ירוחם
דווקא במקרה הזה רח"ו כותב בשם רבו האר"י יש לומר ובנעימה, קדושה..(שער הכוונות נא ע"ב)
זוהי גם דעתם של רש"י ותוס'.
לעומתם האבודרהם כותב שיש לומר ובנעימה קדושה וכך מופיע בב"י או"ח נט בשם הארחות חיים ובדרכי משה שם כותב שכן הוא בסידורים שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 21:52 |
|
| |
מישקולצר
אולי אתה יודע מאיפה בדיוק הוא לקח את הנוסח הספרדי?
.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 21:53 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 14/09/2008 21:53:01
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 06:35 |
|
| |
ככל שאני מתבונן בתפילות, למן ספר התהלים ועד סידור התפילה, אני רואה דבר שלא הייתי מודע לקיומו (ואולי גם לחשיבותו?)
השירה.
ארגונו וסידורו החזותי של ספר התהלים ושל סידור התפילה, אמנם מסתיר עובדה זו של המבנה השירי של תפילות "תמימות", שאיש לא היה מעלה בדעתו שבעת השתפכות הנפש, יוצקים אל תוך אותה השתפכות, מבנה שירי או כל מיני "משחקי" מילים או אותיות (אלפא ביתא, חרוזים וכדו')
בזמננו כל כך התרגלנו ששירה ונגינה הינה רק "למשוגעים" ומה לה ולשפיכת שיח לפני הבורא.
אך כנראה שלאר בכדי, דוד "נעים זמירות ישראל" היה בעל תואר זה וכתב את ספר התפילות העתיק ביותר שנכנס לספר הספרים.
ובשל זניחה זו של חשיבות השירה והנגינה, נזנחו אלה גם מתוך הספרים בהם רשומות התפילות, ואין כל "עידוד" לכיוון זה.
אבל ככל שחופרים מעיינים ומתבוננים, מגלים את השירה הנעלמה הזו, את היופי שבה, ואת התמיכה שהיא נותנת להתחברות הן לתפילה עצמה והן לעידוד הכוונה.
לא פלא שבימינו הרבה בקושי מתפללים? שהתפילה נאמרת לפעמים רק כדי לצאת ידי חובה? שיש לא מעט חזנים טייסים?
אולי כדאי להדפיס מחדש את ספר התהלים ואת סידורי ומחזורי וספרי התפילה תוך שימת דגש על הרובד השירי שבהם?
אולי כדאי להכניס לבתי הכנסת סגנון תפילה חדש שישים דגש על רובד זה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 06:47 |
|
| |
בנוגע ל"ובנעימה קדושה"
בסידורי "ליוורנו" מופיע "ובנעימה קדושה", בסידורי הספרדים החדשים מופיע "ובנעימה, קדושה כולם...
מישהו יודע איך זה בתכלאל?
לבנאיש אחד
מדוע ולמה שינו המקובלים מה ששינו?
הרי זה מעוות את כל משמעות הטכסט, ואת הכוונה המקורית?
לא נראה שלמקובלים יש רצון לעוות, אלא מכסימום להכניס "כוונות" קבליות.
יש לך הסבר?
ואגב, נוסח התכלאל אינו מצוי בידי ואף איני מכיר אתר ובו נוסח זה, האם אתם מכירים אתר עם נוסח זה?
ומה עם הסידורים העתיקים: רב עמרם גאון, רבינו סעדיה גאון ויטרי ועוד?
למישהו יש סידורים אלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 11:07 |
|
| |
מישקולצר
הנושא הלימודי מוכר,- השאלה שלי היתה. למה נקרא הנוסח נוסח ספרד, ולא נוסח האר"י למשל,? או נוסח המקובלים.
ושאלה להבהרה ולהדגשה עם רמז לתשובה. מדוע נקראים יוצאי בבל- עירק. הפרסיים המצריים, המרוקאים וכו' בשם ספרדים?
הראשונים- הרי מעולם לא היו בספרד- לא הם ולא אבות אבותיהם?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 17:14 |
|
| |
יפה מאד
אתם מוזמנים לפרסם את המבנים באתר "ויקיטקסט", http://he.wikisource.org,
למשל, המבנה של תהלים קמח מתאים לדף:
"ביאור:מבנה תהלים קמח"
תוקן על ידי אראלסגל ב- 15/09/2008 17:13:58
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 17:25 |
|
| |
אראל
אולי נראה קוד'ם את כחם של חכמי הפורום להסביר הגיונית, את פרק מח, שיר של יום שני!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2008 23:29 |
|
| |
המזמור עוסק בגדולת הקב"ה כפי שנראית בירושלים עירו
שיר מזמור לבני קורח
גדול ה' ומהולל מאוד
והיכן זה ניכר? בעירו
בעיר אלוקינו הר קדשו
וכיצד זה ניכר? שעיר זאת היא
יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב
אבל לא רק בדברים פשוטים זה ניכר אלא גם
אלוקים בארמנותיה נודע למשגב,
ואיך זה ניכר?
כי הנה המלכים מלכי הארץ נועדו עברו יחדו כאשר ראו כן תמהו נבהלו נחפזו רעדה אחזתם שם חיל כיולדה ומדוע? כי יאמרו לה' ברוח קדים תשבר אניות תרשיש
ואז יאמרו כאשר שמענו שמע ה' כן ראינו בעינינו כשבאנו לירושלים בעיר ה' צ-באות בעיר אלוקינו אלוקים יכוננה עד סלה
ואף ברוחניות ניכר כבוד ה' שהרי
דמינו אלוקים חסדך בקרב היכלך חשבנו שבהיכל נראה את חסד ה', ואכן כשמך אלוקים כן תהלתך צדק מלאה ימינך ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך
לכן עלינו לספר גדולת ה' לדור ודור:
סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון כי זה אלוקים אלוקינו הוא ינהגנו על מות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2008 10:10 |
|
| |
מיכה
המשנה מספרת כי -עשרה ניסים נעשו לאבותנו בירושלים, בבית המקדש, אחד מהם- לא נצחה הרוח את עמוד העשן.
המזמור מתאר כדבריך את יופיה והדרה של ירושליים, וכל העולם שמע על גדולת ה' בהר קודשו וכ'
והנה המלכים נועדו יחד לבא ולבקר בירושלים ולראות את הפלא והניסים הגדולים,
כאשר ראו כן נבהלו- כשראו במו עייניהם את הנס הגדול של עמוד העשן. הם תפסו חיל כיולדה, הרי זה מנוגד לכל חוקי הטבע וההגיון,
כי רוח קדים- הרי שוברת אוניות תרשיש-- ואיך? איך? הרות הזו, לא מצליחה להזיז עמוד ענן קטן כזה?
וההמשך הרי ברור ומתבקש.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
