השיקול העדתי מול בירור האמת בהלכה

אפשר

מעדות אישית בראיה ובשמיע, בפנל שנערך בירושליים על נושא קדושת  הארץ, אמר פרופ' ליבוביץ שאין בכל כתבי הקודש  כינוי של קדושה- ובעיקר לא קדושה המיוחסת לארץ.-, חוץ מקדושתו של ה'

הביטוי של הר קדשי,  מקום קדוש וכד'----- בטוח שהוא לא שכח, וכשמישהו  בפנל רצה להזכיר לו, הרעים עליו בקולו, ובפרצוף מעוות וכעוס, הוא צעק  עם- הארץ. והנ"ל נבעת ונבהל ממנו.

_________________

מודה ועוזב

- מתגובתך אני (נאחז בקש) מבין שאתה ממהר להוציא לעז, לא ירדת לסוף דבריו ובמומך אתה פוסל.  - בטוח הוא לא שכח, ואני בטוח שגם תגובתו לא היתה של אחד שנתפס בשכחה, גם אם לך נדמה כאילו הוא נתפס בסילוף ובשל כך יצא קצפו על האיש - הרי יש עוד הרבה מקומות בהם נזכר השורש 'קדוש', מה הביטוי 'קדושים תהיו' מייחס קדושה לבני אדם כל עוד הם מתנהגים בהתאם למה שעושה אותם קדושים, כך גם 'מקום קדוש' - אפשר אולי להאשים את האדם בחוסר סבלנות לכסילים שנתפסים למילים ומייחסים להם משקל גדול מידי, במקום להבנת ה'עניין' בתוכן הדברים. אבל איפה סילוף יש כאן? - גם 'הר קודשי' הוא מקום קדוש כל עוד קידשה אותו התורה שניתנה עליו, ונתקבלה בידי בני אדם שנתקדשו בה! ומה אחר כך ...בהמות עולות עליו וממלאות אותו בגלליהן -


וכל זה אנלוגית לקלישאה: האדם עושה את המקום ולא המקום עושה את האדם.

נאחז בקש

אתה כבר עובר לפרשנות- הדקלרציה שלו היתה חדה וברורה- אין מושג של קדושה למקומות- וזה לא נכון עובדתית. בדוק כמה פעמים יש קשר ישיר בין קדוש למקומות ואנשים.

אבל אצלך כנראה -פרשנות- היא הקובעת, זכותך וזכותו הוא לפרש כך, אבל אדם ישר אומר- אמנם כתוב אבל הפרשנות היא שלא-.
מקובל,- למרות שאתה והוא טועים בפרשנותכם, זכותו לדבוק בפרשנותו הנפסדת, ולהכריז עליה תחת כל עץ רענן,
אבל יושרה אינטלקטואלית- ומעמדו האקדמי הרם מחייב- להכריז שזו פרשנות, והמילה קדוש אכן קיים בהקשר אחר ולא רק בהקשרו עם ה'

אבל הרי השיטה לא התחילה ונגמרה בזה. שיחותיו שפורסמו ובספריו הרבים ספרו שיחות  על פרשיות השבוע, מעידים כאלף עדים על מגמתו הנלזוה.

פעמים רבות  חפצתי להביא את כל השקרים וחצאי השקרים שלו, אבל האיש הזה לא שווה אפילו את המאמץ שהשקעתי בתשובתי זו.

מקומו מובטח ליד מיטתו של  הסלון אינטלקטואלים בגרוש, אליהם ובשפתם הוא מדבר,ולהם הוא שייך, שר"י

_________________

מודה ועוזב

 חיכיתי  למחמאות והן אכן הגיעו,  אך מה יש להתאונן, לעומת מה שזכו להם חז"ל מפיך הם כאין וכאפס, והם עדות על המגמה הנלוזה שלך עצמך! ...מי שמגיע לדרגה בה הוא מקלל על אף שאין ראוי לקלל שום אדם מישראל כל שכן אדם שקיים קלה כבחמורה, כנראה אינו יכול להבחין במה שאמור להיות הדגש בדבריו  

אין מושג של הקדושה למקומות כשלעצמן - וזה נכון עובדתית - "כי בהר-קודשי בהר מרום ישראל, נאום אדוניי יהוה--שם יעבדוני כל-בית ישראל כולו, בארץ: שם ארצם--ושם אדרוש את-תרומותיכם ואת-ראשית משאותיכם, בכל-קודשיכם." (יחזקאל כ')

הקהל ישפוט אם הקדושה בהר קודשו היא לכשעצמה, או שהיא מעצם העובדה שיעבדו אותו שם.

_________________

נאחז בקש
לאחר שהתברר לי כי אתה לא נאחז רק בקש אלא גם בגבבא, אני ממליץ לפניך ללמוד את הרמב"ן  ריה"ל רש"י חז"ל בכלל,
אני אגב לא זוכר איפה קיללתי אותם? אני מקלל לעיתים רחוקות ואז גם רשעים ממש , שלפי הגמרא והכתובים מצווה וחובה לשנוא אותם. ושר"י נאמר בדיוק עליהם, כך בכל אופן נאמר בהלכה.

_________________

מודה ועוזב

ההלכה  מחייבת קבלת המקום אך ורק בחו"ל שישנו מנהג המקום אך בא"י אין מנהג המקום מחמת שנתרבו המנהגים והעדות

כבר בזמן המשנה היה מנהגות שונים בין מקומות שונים יהודה והגליל ועוד