לכותבים הנכבדים שלום,
(אגב, תודה להנהלה שמחקה את המילה הגסה "קישקוש" מהודעתי הקודמת).
וודאי הוא שר' משה פיינשטיין השתייך לקונצנזוס החרדי. בכך אין ספק. דווקא עובדה זו היא התורמת לדיון על מעמדו המיוחד, שנבדל בהחלט מהטיפולוגיה הסוציולוגית החרדית הקלאסית. הוא השתייך לזרם המרכזי ולא לאף תת זרם מוגדר, ודבר זה הוא כשלעצמו חידוש לאור ההנחה המקובלת בימינו כי גדול בישראל הוא גם ראש "חסידות" כלשהי. העובדה כי שימש כראש ישיבה והיו לו תלמידים, לא הפכה אותו ואותם לאסכולה.(שמעתם על "פיינשטייניסטים"?). כאשר הסיבה היא, לדעתי, אי הסכמתו לקבע עצמו בתוך סד של מערכת אמונות צרה עליה אמונים אנ"שינו. ראיית המרחב שלו היא זו שמנעה ממנו להשתייך. עם זאת, הוא לא היה מהפכן ולא שאף לחולל מהפכות. הוא היה מחויב בהחלט למקורות הפסיקה המקובלים ולא ניסה ליצור יש מאין, גם הפסקים הנועזים ביותר שלו מעוגנים היטב בהם. אין כאן, לדעתי, מקור להקבלה לרב קפלן, שכן תפיסת עולמו האישית היתה ונותרה חרדית בכל היבט. יבוא אי מי ויטען כי היה עלי להביא את הרב שרלו כדוגמה לנועזות...
תוקן על ידי עצכח ב- 13/11/2008 10:51:46
|
|
