האם דתיות = שחיתות

ספקן

כפי שציינתי מהתורה והגמרא- אין איסור לתת שוחד. יש איסור מהראשונים לכך, בהסתמך על לפני עיוור לא תתן מכשול,

אבל לפי התורה  נותן השוחד לא נענש( הוא לא צדיק בשום מקרה), ויש בזה הגיון רב, אם גם הלוקח וגם הנותן יענשו כשוה, מעשה הנבלה לא יתגלה לעולם, לשניהם יש אינטרס משותף לשמור על שתיקה. מה שאין כן כשנותן השוחד יכול להעיד כנגד המקבל.

_________________

מודה ועוזב

ולמה יהיה אסור או לא נכון "להציל" מידי השלטון המושחת?
נאמר כבר "עם עיקש תתעקש" ואם השלטון נוהג באלימות שלטונית, נותן לפי אמות מידה של "הקרובים לצלחת", אינו נותן רק בגלל שאלה שאין ניתן להם, לא היה להם מספיק הכח לתבוע את שלהם וכדו', אז האם "אי היושר" מהסוג הזה מול השלטון אינו בעצם אלא "יושר" עם היושר עצמו?
ואנ י איני חרדי ואפילו רחוק מזה, אבל בזה אני שותף מלא עם הגישה החרדית.

ורק אזכיר את הסיפור על אליעזר עבד אברהם שנשלח לבקר את לוט, וסדומי אחד זרק עליו אבן ופצעו ותבע ממנו על הקזת הדם הרפואית שעשה לו, וכשהגיעו לשופט שהצדיק את תביעתו של הסדומי, זרק אליעזר אבן על השופט ופצעו והציע לו שישלם הוא את מה שחייב לו בגין ההקזה שאליעזר הקיז לו, לסדומי וכך כולם יצאו פיטים.
האם אין כאן עניין של "דיבור" בשפת השלטון עצמו ולא שום שחיתות וגם לא שום "דת=שחיתות"?