גהנום זה לא גן עדן- וגן עדן זה לא גהנום, בשביל זה לא צריך להביא את ר'מ, גם ילדי הגן של הגננת בלומה יודעים.
השאלה שלי היתה איפה הגן עדן ואיפה הגהנום?- אם לא בעולם הבא! ממה נפשך- אם זה מקום - ממשי -פיזי- אז איפה זה?
ונדמה לי שגם הרמב"ם ב הקדמתו לפרק חלק, כותב שזה לא ממקום ממשי.
מכל מקום אם הגהנום לא בעלם הזה, אז זה מוכרח להיות בעולם הבא, או אולי יש עוד עולמות?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-15/12/2008 15:54
כפי שאני זוכר עוה"ב מתחלק לשני חלקים.
אחד, הוא המקום בו הולכים נשמות המתים לאחר פטירתם.
והשני הוא העוה"ב המתוקן לצדיקים לעתיד לבא, באלף השביעי, או אי שם בעתיד.
לא כל אחד שזכה לג"ע, יזכה לעוה"ב כמדומני, ואין קשר בין הדברים.
ובעצם הדיון על איפה זה הג"ע, נדמה לי שיש אומרים שזה בכלל רק מצפון הלא צדיקים שזה הוא הגיהנום, ולחליפון התענגות הצדיקים במעלתם, וזהו הג"ע, אך זה רק י"א.
נשלח ב-15/12/2008 15:56
מה עם ה"חרדים" האפיקורסים, גם להם יש יושר והגינות?
נשלח ב-15/12/2008 16:20
מרכא מומלץ לעיין בהקדמה לפרק חלק של הרמב"ם, בשער הגמול לרמב"ן, וביד רמ"ה לפרק חלק, וכן באגרות הרמ"ה.
בעל
הרמב"ם סירב לענות לי היות ואני נכללת בקטגוריה שהוא מכנה 'הנשים והטפשים'...
בכל אופן, כאדם שמסתמך על הרמב"ם ומצטט אותו, עליך לעמת את הציטוט עם המציאות, כיצד ההקבלה אפיקורסות = טיפשות מסתדרת עם הממצאים של היום.
הרמב"ם האמין שאדם יכול להגיע למסקנות נכונות אם רק יחשוב בצורה ראויה (ושאם ירצה לחשוב כך יצליח בזה), מכיון שהרמב"ם ראה את הכפירה כדעה לא נכונה לדעתו היא הייתה תוצאה של חשיבה לא נכונה. מה כוונתך ב"ממצאים של היום"? האם הוכח משהו בענייני אמונות ודעות?
נשלח ב-1/11/2010 09:10
ספר חדש
גן בעדן מקדם מסורת גן עדן בישראל ובעמים ערכה רחל אליאור
ספר זה מוקדש לעיון מחקרי רחב בהקשריו השונים של גן עדן במסורות דתיות ותרבותיות שונות מן העת העתיקה ועד ימינו. הסיפור המקראי המספר על 'גן בעדן מקדם' (בראשית ב, ח - ג, כד), הוא המקום שבו מתחילה העלילה האנושית ובו מוגדרים מושגי היסוד שלה.
בסיפור גן עדן נזכר לראשונה דיאלוג בין אל נצחי בורא לאדם נברא בן חלוף, שם נזכרת לראשונה החלוקה הארכיטיפית לאיש ואישה, ההבחנה בין תום לידיעה, פקיחת העיניים בעקבות האכילה מעץ הדעת וההסתתרות, הכרוכה בבושה, אשמה ופחד, כמו ההבחנה הראשונית בין חטא ועונש, בין ערום ללבוש, בין איסור והיתר, בין שולט לנשלט, ובין הנצחי והחולף. מושגים אלה הפכו כולם לתשתית תרבותית בעולמם של בני הדתות המונותיאיסטיות בהקשרים רבים הנפרשים בין ראשית החיים לאחריתם.