| נשלח ב-11/12/2008 13:24 |
|
| |
חברות מול סמכות ביחסי כלכלה (שותף ומעביד/עובד)
הרבה פעמים יצא לי להכיר חברים טובים וקרובי משפחה קרובים שחיו יחד באהבה ואחווה שלום ורעות עד שהגיעו לניגוד עניינים בנושאי ממון ואז נוצרו עימותים ואפילו קרעים שלא ניתנו לאיחוי מחדש.
לא אכנס לדון על אנשים שהמוסר שלהם הם מהרצון לכוח, לכבוד ולרכוש והלאה (כמו שראיתי לאחרונה בסרט יוטיוב תיעודי על חיי אריק שרון בו אמר שאין לו חברים בפוליטיקה כי פשוט לא שייכת שם חברות וכמו הגועל הזה שלא רצו רוב הדיירים לחתום 'יומהולדת שמח' לשפרה בבית האח הגדול שמא זה יקדם אותה) אלא אני מדבר דוקא על ה'יחידים' האנושיים והמוסריים שסדר העדיפויות שלהם העקרוני הוא במצב בריא.
ישנם כאן שני תחומים ואת השני אני רואה כבעייתי יותר ובגללו חשבתי לפתוח את האשכול.
1. שותפות והסכמים רגילים. בתחומים כאלה ראויה לפעמים גמישות מתוך חברות אבל צריך לדעת את הגבול הראוי. אם אלווה לחבר טוב או לקרוב כסף יש ולפעמים לא יהיה נאה לבקש 'שטר' או משהו כזה אבל אז עלי לחשוב לפני כן ולקבוע בדעתי ש'החברות/הקירבה עם לווה זה שווה לי את ה 500 שקל (למשל) שאני מסכן'. אם לא ברור לי שכך, אז עדיף לחברות עצמה שנתעד את ההלוואה באיזו צורה חכמה שהיא.
2. כאשר חברים/קרובים נהייים מעביד/עובד. טבע המעביד לדרוש מהעובד וטבע העובד לחוש שעבוד מהמעביד. זה קורה בצורה חריפה כשהמעביד הוא כזה שקשה לו להאציל סמכות (דומה יותר לנשיא קרטר מלנשיא שאחריו רייגן). כך נוצרים ניגודים ועימותים כפי שהזכרתי. היחס בין חברים וקרובים (ברמת אחים וכדומה) הוא של שוויון ואחידות. ברגע שהם הופכים בנוסף למעביד עובד נוצר יחס ביניהם בשני מישורים שונים וטשטוש המישורים יכול להחריב את החברות/קרבה וידוע לי שהחריב בהרבה מקרים.
מצד שני ידוע לי על מקרים ספורים בהם שרד היחס החברי מסיבה פשוטה כי שמו את הבעיה על השולחן ('ט.. אויפען טיש') מראש ולא הסתירו את העובדה כי חברות הרווחת בימינו עדיין לא אמידה מול ניגודים עמוקים. המעביד והעובד קבעו ביניהם שמעתה הם לובשים כובעים שונים בשני מישורי היחסים שביניהם. זאת אומרת שכאשר הם מתקשרים בנושאי עבודה מרשה המעביד את עצמו להיות מפקד והעובד מוכן להיות מופקד כנוע יחסית לפקודות המעביד ולומד לחשוב ולומר: 'פה אתה הבוס'.
מוכנות זו מראש מונעת גם בעיות ביחסי זוגות. זוגות שציפו שבן/בת הזוג שלהם יהיה מושלם והתאכזבו כשהגיעו לגשר חוסר השלימות של בן/בת הזוג הגיעו לגירושין. בסיבוב הבא כשקבעו לעצמם מראש: 'אני מקבל/ת את החיסרון הזה בבן/בת זוגי' הם שרדו ובגדול.
חברים, שתפו אותנו בניסיונכם וברעיונותיכם בנושא!
תוקן על ידי בוגיעלון ב- 11/12/2008 13:27:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 13:45 |
|
| |
בוגי
1. יש אימרה האומרת- אתה רוצה לאבד חבר- תלווה לו כסף, ההלכה היהודית מצווה- המלווה לחברו- בעדים
כפי שכתוב ג. צועקים ואנם נענים- המלוה לחברו ללא עדים
הגמרא אומרת מלווה להוצאה ניתנה, לאחר שהמלוה מוציא את הכסף, לא תמיד יש לו להחזיר אותו, במקרה הטוב הוא רוצה להחזיר ואין לו, ויש מקרים רבים, שלא נח לו להחזיר.הלך הכסף והלכה החברות, או שמקיימים את המשנה -קנה לך חבר!
2. חברים יכולים לחיות ביחסי עובד מעביד, כל זמן שהם לא משתפים בזה ומספרים את הבעיות לנשים,
לא שהנשים רעות מטבעם, להפך, אבל אשה רואה ושמה לב לדברים קטנים ושוליים שהגבר לא רואה או לא נותן את ליבו לכך.
יחסי איש ואשה מצליחים בידיעה שהם קיימים להשלים את החסר אחד אצל השניה והפוך, ולא רק מבחינה פיזית.
בחוסר של האחת והשלמתו של השני מתקבל השלם והמושלם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2008 14:13 |
|
| |
ירוחם
לגבי הנקודה האחרונה דוקא להפך אם יתיעצו עם הנשים ישימו לב לדברים הקטנים ונפתור אותם כהקדמת רפואה למכה וגם נרוויח את הסכמת הנשים!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 11:38 |
|
| |
באתי לכאן מהאשכול הסמוך על עריות שארי בשר ושם דובר על כך שישנה סתירה מסוימת ביצירת "בשר אחד" מ"שאר" אותו הבשר ושם העירה אמשלום [בלשון אחרת] על הקושי בהפרדת שני מישורי היחסים. נראה כי הבעיה כאן דומה בנקודה זו ומ"מ לא ציותה תורה נגד העסקת קרובים כי אין הכרח ליחס שלילי ביניהם וכפי שהעירו למעלה.
תוקן על ידי ווטו1 ב- 12/12/2008 12:00:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 11:49 |
|
| |
בוגי
מתוך פרסום - למכירה -האנציקלופדיה העברית ובריטניקה- התחתנתי- אשתי יודעת הכל!
ווטו
אין איסור להעסיק קרובים וחברים, פשוט לא כדאי, זה לא בריא.- חמירא סכנתא מאיסורא.-
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 12:03 |
|
| |
ירוח"ש,
הזכרת לי אמרה שלא נאמרה בהקשר של העסקה אלא בהקשר של כניסה לויכוחים אידיאולוגיים אך באותו הרעיון: "עם קרובים אוכלים צ'ולנט/דפינה/ג'חנון".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 12:11 |
|
| |
ווטו
אמא שלי אמרה לי את זה דווקא בעניין העסקה, והיא צדקה, אוי כמה היא צדקה, כמו שרק אמא יכולה להיות צודקת.
וככלל- אסור להעסיק אנשים, שאתה לא יכול להפסיק את העסקתם, זה כלל גדול בהעסקה, בדוק ומנוסה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 18:58 |
|
| |
האם הרצח הראשון בהסטוריה,הרצח של קין את הבל אחיו לא מייתר על הסף את הדיון הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 19:08 |
|
| |
מה הקשר??? אולי תשכילי אותנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 20:54 |
|
| |
ירוחם
איך אינך רואה את הקשר??? אולי תשכיל אותנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 21:07 |
|
| |
לירוחם
"הרבה פעמים יצא לי להכיר חברים טובים וקרובי משפחה קרובים שחיו יחד באהבה ואחווה שלום ורעות עד שהגיעו לניגוד עניינים בנושאי ממון ואז נוצרו עימותים ואפילו קרעים שלא ניתנו לאיחוי מחדש. "
כך פתח בוגיעלון את הדיון.
וגם הרת"ד הוסיפה את "החידוש" שלה:
"אבל מי יתקע לידינו שהאדם איתו אנו עורכים את ההסכם – ויהא זה האדם האהוב עלינו ביותר, כמו בן או בת זוג – אכן ישר לחלוטין ולעולם ינהג בנו בהגינות? הבנה כזו, אפילו בתת-המודע שלנו, נותנת לנו את הזכות לדרוש מיסוד והכרה משפטית גם במסגרת יחסינו עם קרובים ואהובים"
שניהם דנים בהסכמים בין קרובים או חברים כאילו לא היה ידוע מאז ומעולם שאין לסמוך על קרבה משפחתית.הרוצח הראשון לא רק הפר הסכם עם אחיו אלא גם רצח אותו:
"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו' על מה היו מדיינים [מתווכחים]? אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי [= זה אומר: הארץ שאתה עומד עליה שלי היא!] ודין אמר מה דאת לביש דידי דין [=זה אומר: הבגדים שאתה לובש שלי הם!] אמר חלוץ [את בגדיך] ודין אמר פרח [=וזה אמר: עוף (מהקרקע)!] מתוך כך, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו."
אז מה החידוש בדיון כאן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 23:18 |
|
| |
ואני לתומי חשבתי שהנושא הנדון הוא העסקת קרוב משפחה, מעסיק ומועסק - ואם זה כדאי,?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|