| נשלח ב-12/12/2008 09:17 |
 |
| |
תפילות האדם הפשוט כנגד חז"ל
אילו הייתם אנשים לא משכילים,והיו נותנים לפניכם את סידור התפילה שכתבו חז"ל,והנה הנכם מחזקים בסידור
ומתפללים מכונסים בטלית ותפילין,והנה לפתע מחליט האלוקים לבחון אתכם באם הנכם באמת רוצים בתפילה
שאותם התפללו אבותיכם מיימי קדם,והנה הנכם מתפללים והנה המלאך ניצב לימינכם ושואל אתכם מה תבקשו
אתם אחוזים בלהט התפילה של סידור שמונה עשרה,והנכם מבקשים השלכה של התפילה,והנה הוא אומר לכם
הנכם מבקשים יקרות,אתם קצים ואומרים אם יקרות הם בעינך ,אל תפנה אל תפילותיי כלל ומתריס בפני המלאך
והנה המלאך לא נכחד ואומר הנה אביא לכם את שביקשתם,לפתע ביום סגרירי אחד הנכם רואים את שביקשתם
והנכם נאחזים פחד וחרדה גדולה על דבריכם ובקשתכם,ורואים שאין בזה מדרככם,אתם נוטשים את התפילה
מהיראה והפחד,ואינכם מתפללים כלל מלבד שיחזור בו המלאך,שכן נראים הם בעינך לאחר מכן כדברים מטורפים
כי אינכם מבינים את מלוא ההוויה.
שאלה לי אליכם,באם מלאך ה' היה מנסה אתכם על תפילותיכם,האם הייתם ממשיכים להתפלל לפי סידור חז"ל?
או ממשיכים להתפלל בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2008 13:37 |
|
| |
לא הבנתי, למה אתה קורא "השלכה של התפילה"? ומהם "יקרות"?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 17:21 |
|
| |
מיכה המרשתי
בוא נעזוב לרגע את כותרת האשכול
ונלך לתקופת משה,ראינו שהשם נלחם את מלחמות עם ישראל בזמנו,היה לנו גם את משה,שדיבר כנגד פרעה,ובא עימו בשיח,היום יש דיפלומטיה בישראל הרי היא כנסת ישראל שהיא למעשה באה בשם העם והיא למעשה מעין תחליף למשה דאז,הלא כן?
באם התפילות אשר בתפילה המסודרת ,הרי הרעיון הוא,שהשם ילחם לכם ואתם תחרישון,ככה כתוב לא? אני אומר את זה מהזכרון,הרי אנו מתפללים שהשם ילחם מלחמות ישראל,ולא אנחנו נבוא בדבר,אלה הוא לבדו.
בוא שוב נחזור אחורה אל תקופת משה,הרי השם הודיע למשה ולעם את אשר הוא הולך לעשות למצרים עצם הידיעה הזאת שמשה קיבל,את אשר האלוקים עושה לבדו,יש כאן משהו שהוא מפחיד,כלומר האלוקים מעדכן את משה שהוא הולך להפציץ אותם בנגעים ומכות ,הוא לבדו.
נניח שהיום היה קם מישהו והיה מתפלל לאלוקים שהוא לבדו יעשה סדר בבלגן,אבל אליה וקוץ בה
הוא בא לעשות סדר,אבל מצד שני הוא מודיע לו,והמישהו הזה אינו כמשה,הוא אינו רוצה להתערב ולדעת,אבל בכל זאת השם מעדכן אותו,ועל מנת לא לקחת חלק הוא משתדל להיות נמנע מהכל ולא לקחת חלק בכלום,אבל מה היה קורה אם השם היה מודיע לכם,מה ההיתם עושים?
תוקן על ידי עממי ב- 13/12/2008 17:21:05
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2008 20:26 |
|
| |
מפורסם אצל כל מלמדי השקפה, שבענייני אמונה ובטחון, צריך "בטחון" אבל צריך גם "השתדלות" מצדו של האדם.
"השם יילחם לכם ואתם תחרישון" הוא משפט מאירועי יציאת מצרים שהפך לסיסמה בידי הרוצים להגביה את ערך הביטחון על פני ההשתדלות יותר ממה שהוא אצל שומעי לקחם, כדין או שלא כדין.
וסימן נאה מצאתי בתהילים, "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה'". מה זאת אומרת, דוד חשב להתפלל להרים, וכשזה לא עובד הוא פונה לקב"ה? לא יותר חכם לפנות לטבע, או לחילופין ללכת ישר לקב"ה? אלא, דוד אומר לנו כך: כאשר ידעתי את אשר עלי לעשות בדרך הטבע, עשיתי זאת. אבל כאשר לא מצאתי פיתרון טבעי לבעיה, אז חיפשתי עוצמות גדולות, לא "ניסים נסתרים" אלא "ניסים גלויים", "ההרים" הם ביטוי לעוצמות האדירות של העולם, ואז כאשר נאלצתי לפנות לעוצמות הגדולות, ידעתי, שישועתי תבוא מצד מקור כל העוצמות הגדולות, הלא הוא "ה' עושה שמים וארץ".
וכן אמר דוד "מן המצר קראתי י-ה". אדם שאינו במצר, אינו צריך לחשוב "כחי ועוצם ידי" אלא להודות לה', אבל מצד שני, גם אינו צריך לזעוק כאדם מעונה.
באופן טבעי, חייו של אדם משולבים גם מבעיות שהוא מסוגל לפתור באופן טבעי, וגם מבעיות שאין לו פיתרון להם. התפילה שסידרו חז"ל, ובעצם כל תפילה מכל סוג שהוא, מיועדת לחלק השני - לבעיות שאתה לא יודע לפתור.
כבר כתבתי פעם, כי מי שהקב"ה עדכן אותו על תכניותיו השמיימיות לעתיד, אין לו להתערב, הרי אם הקב"ה אמר לך שהוא עושה משהו, אז אם אתה מאמין למה שהקב"ה אמר, מה לך להתערב? הוא מסתדר לבד. מי שיודע על תכניותיו של הקב"ה ומנסה כביכול "לעזור" לקב"ה, הרי הוא מראה על עצמו שאיננו בוטח בה', והרי הוא כדוחק רגלי שכינה. הדבר אינו אמור למקרים שבהם להודעת הקב"ה נלווה ציווי מפורש להתערב, שאז ברור שהאדם צריך להתערב מכח ההישמעות לדבר ה'. לא ידוע לי על איזה "עניין" להתערב בדווקא בתוכניותיו של הקב"ה. האדם יעשה את אשר מוטל עליו לעשות כאדם, וה' הטוב בעיניו יעשה. לפיכך גם מוטב לאדם שלא יחפז, אלא יבדוק היטב היטב ע"פ הקריטריונים ברמב"ם לנביא, וע"פ חוקי השכל וההיגיון היושר והמוסר, האם אכן הנבואה היא נבואת אמת. כיוון שאלו דברים עמוקים. מאידך ברור, שאחרי הכל גם אין עניין להתעצל ולברוח מהנבואה, אם היא באה. אבל אין עניין לרוץ ולהתערב במעשי ה', ולהיפך.
משה דווקא לא בדיוק רצה להתערב, וגם כשהקב"ה נגלה אליו מתוך הסנה, הוא התווכח איתו לא מעט, עד שחרה בו אף ה' על כך, וגם אחרי שלא ראה תוצאות משליחותו של ה', התלונן "למה הרעות לעם הזה", ובשלושת המכות הראשונות הוא גם השאיר את הטיית המטה לאהרן, והוא הסתפק במסירת הציווי לאהרון. גם בשאר המכות והניסים במדבר, משה לא היה מי-יודע-מה מעורב בניסים, קצת הטיות מטה, דיבור/הכאה בסלע, עשיית נחש נחושת, וזהו. בסימן "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2008 10:21 |
|
| |
כנראה שנסכם את האשכול בשיר הבא
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
