עוד בהתחלה הייתי בטוח שהרמח"ל או כל מפרש אחר לא עברו ח"ו על דברי המשנה.
אבל ראיתי שאתם - 'אחרוני האחרונים' - באים ודנים בכך ביתר שאת (וכדברי אהרון, שהוא כ"כ משתוקק לדעת מה יהיה), ובאתי לעצור אתכם לפני שבאמת תתחילו לדמיין.
ולגבי התשובה של 'המשקיף', הייתי מעדיף שתביא תרוץ אחר.
כי לא נראה לי שהמשנה כתבה "כל המסתכל", והתכוונה לדמיונות של אנשים.
ולגבי לימוד הסוד והקבלה, לא סתם יש איסור ללמוד זאת לפני גיל 40! כי על אף שלומדים דברים שנמסרו בקבלה ממשה רבנו, יש חשש שיבינו זאת לא כמו שצריך.
ומי שחושב שהוא מספיק חכם ונבון ועבר את גיל ה-40 ויכול ללמוד קבלה ולהבין באמת מה שכתוב שם, אני לא באתי למנוע בעדו ללמוד זאת.
חזקו ואמצו!
נשלח ב-20/12/2008 23:34
זה בשבילך ידידי יוסףרוקר
נשלח ב-20/12/2008 23:49
לסיום העניין!!!
כך הוא לשון הרמב"ם
לפי שיש שם עניינים הרבה יתציירו בנפשות השלמים מבני אדם, ואם פירש אותם אדם בלשונו ודמם בדמיונות יתקשו ויצא מן הכוונה. ושמע ממני מה שנתבאר לי לפי מחשבתי ממה שראיתי מדברי החכמים. והוא שהם מבינים במעשה בראשית החכמה הטבעית וההעמקה בהתחלות המציאות. ורוצים במעשה מרכבה חכמת אלהית שהוא הדיבור בכל המציאות ובמציאות הבורא בידיעתו ותאריו וחיוב כל הנמצאים ממנו והמלאכים והנפש והשכל הדבק באדם, ומה שיהיה אחר המיתה, ולפי שגדלו אלו החכמות השתים הטבעית והאלהית וראוי להם להיותם גדולות ומנעו מללמדם כשאר החכמות הלמודיות. ונודע כי כל אדם בטבעו משתוקק לכל החכמות כולם בין יהיה טפש או חכם והאדם על כל פנים מחשב באלו השתי חכמות בתחילת מחשבתו וישליט מחשבתו עליהם בלי התחלות ובלי מדרגות בחכמות מנע זה ללמדם והזהיר עליו ואמר להפחיד אותו המשליט דעתו בהתחלות מבלי הקדמות כמו שביארנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו'. ואמר להכניע המשליט שכלו ומחשבתו בדברים האלהיים בדמיונו המופשט בלי התחלה בחכמות:
אני מקווה שזה יספק אותך ואם לא נשמח לשמוע ממך גם תירוצים יאללה חבר'ה תביאו תירוצים
נשלח ב-21/12/2008 00:02
והנה הראשונים ז"ל אמרו בזה שכל איסור המסתכל בד' דברים הנז'. הוא רק לסתם בני אדם אבל לחכמים ומביני מדע הנה להם מותר. וכמ"ש רבינו סעדיה גאון בהאמונות והדעות בהקדמה שם סי' ו' ע"ש והוא משום כי מדרך סתם בני אדם אינו מכיר חסרונו. ובמה שמדבר ומתבונן בו הוא תופס בדעתו שכן הוא כמו שחושב וטועה בדמיונו. אבל החכם יודע היטיב שכל מה שהוא למעלה מכח הרגשה בחוש אי אפשר להשיג על בוריו. ויהיה אליו ההסתכלות וההתבוננות בכל מה שלמעלה ממנו לתועלת ולא להפסד. כי החכם יודע להבחין בין תועלת והפסד. ומה שרואה שמפסיד אותו לפי דמיונו. מרחיקו ממנו ומחליט בדעתו שאינו יודע מאומה. משא"כ סתם בני אדם הוא סומך על שכלו ויכול לבוא לידי כפירה ח"ו. וכן כתב ג"כ הרמב"ם ז"ל במורה ח"א פ' ל"ב והאריך שם בזה ואמר. ואל זה הענין רמז דוד באמרו ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני. ואל זה הענין כוונו במאמרם במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשת התבונן ואין לך עסק בנסתרות. ורצו לומר שאתה לא תשלח שכלך אלא במה שאפשר לאדם להשיגו. אבל הענין אשר אין בטבע האדם להשיגו. העסק בו מזיק מאד. ואל זה כוונו באמרם כל המסתכל בארבעה דברים כו' שלא יהרוס אדם לעיין בדמיונים המופסדים. וכשיתחדשו לו הספקות בהענין המבוקש. לא יניחוהו וישליכהו ויתחיל להכזיבו. אבל יתיישב ויחוש על כבוד קונו וימנע ויעמוד. ואין הרצון באלו הכתובים אשר אמרו הנביאים והחכמים ז"ל. לסתום שער העיון לגמרי ולבטל השכל להשיג מה שאפשר להשיגו כמו שיחשבו הפתאים והמתרשלים כו'. אבל כוונת כולם להגיד. שיש לשכל האנושי גבול יעמוד אצלו. ע"ש בארוכה
נשלח ב-21/12/2008 00:17
קראתי היום שלכל הבריאה יש שבעה שמיטות ובשמיטה האחרונה העולם יבוא לתיקונו,ז"א 7 מחזורים של 7000 שנה שבכל אלף שביעי אותו עולם חרב.
אנחנו לקראת סוף האלף השישי של המחזור האחרון.
מישהו יכול לפרט מה היו העולמות של המחזורים הקודמים?
נשלח ב-21/12/2008 08:58
אהרון ידידי
אין שבע שמיטות זוהי טעות שטעו מקצת המקובלים כמו שמעיד מוהרח"ו לפי טענת המוהרח"ו יש רק שמיטה אחת
וזהו תורף דבריו
עוד שם בדקל"ה ע"א וז"ל תאנא בצניעותא דספרא עתיקא דעתיקין כו' הה"ד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום כו' וענין המלך השמיני הנקרא הדר כו'. כבר ביארתי קצת לעיל בתחילת אדרא זו בדקכ"ח ע"א ואמנם ענין יובן במ"ש הכתוב את שבתותי תשמורו ואמר ושמרו בני ישראל (דף ל"ז ע"א) את השבת לעשות את השבת הרי כי בכל פסוק תמצא מוזכרים שתי שבתות ביחד ובכלל הדבר הוא להודיעך ענין טעות אחד נפל בפי קצת המקובלים כמו ספר קנה וספר בעל התמונה האומרי' כי שבע שמיטות יהיו בעולם וכל שבעה אלף שנה הם שמיטה אחת וכבר עברה שמיטה ראשונה ואנחנו עתה בשמיטה הב' הרומזת אל ספירת הגבורה וכיוצא בזה האריכו בדברים אשר לא כן ועתה אודיעך כי אין להאמין בדברים האלו וסיבת מי שהביאם לידי טעות הזה יתבאר בדברינו אלה. דע כי כאשר האציל המאציל העליון את העשר ספירות דאצילות הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות אשר כבר ידעת כי אז הוא סוד שבת העליון אבל כאשר האצילם לא היו בתיקון גמור כפי הצורך ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנז' ואח"ך בשבוע השנית שהם שבעה ימים אחרים האציל שבעה מלכי' הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום השבת שבסוף השבוע הזאת נאצל המלך השמיני הנקר' הדר ושם אשתו מהיטבאל כו' ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל ולכן היו כולם בחינת דינין ומתו ונתבטלו האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר יצא יותר מתוקן מכולם כמבואר אצלנו והמלך הזה הוא בסוד היסוד הנקר' הדר כמבואר בלשון האדרא בדקמ"ב ע"א ובג"ד ובכולהו כתרים כו'
אתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד הה"ד ואלה המלכים כו' ויציאת המלך הזה היה ביום שבת השני ואח"ך נתקנו השלש הראשונות הנז"ל כנז' באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית שבעה ספירות תחתונות. אשר הם נקראים אצלנו בשם חסד גבורה ת"ת כו' עד ספירת המלכו' ואז ביום השבת השלישי יצתה (ד"ש ע"ג) המלכות ונמצא כי המלך השמיני שהוא נקרא הדר העליון והוא ממש יסוד נאצל בשבת שניה והוא קדם אל החסד אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח"כ ביום שבת השלישית נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל כי השבת העליון מכולם אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון לא עלה בחשבון ונמצאו שתי שבתות אחד שבו נאצל הד"ר העליון ואחד שבו נאצלה מלכות האחרונה משבעה ספירות שנאצלו אחרי הדר העליון ואלו הם סוד שתי שבתות הנז"ל בפ' את שבתותי תשמורו ובפסוק ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת ובזה תבין טעות המקובלים הנז' כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז"ל כי השבעה ספירות האלו שאנו קוראים אותם חסד וגבורה ת"ת נצח הוד יסוד מלכות אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום ומזה טעו לומר דאם כן נמצא כי גם בז' מלכים הראשונים הנקרחים מלכי אדום היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה ומזה הוסיפו עוד לטעות ולו' שכיון שיש שתי שמיטות אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות ואין הדבר כן. אמנם השבעה מלכים דאדום לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. (ע"ב) ותכף בשבוע השנית נאצלו שבעה ספירות האחרות כנז' שהיו מתוקנות וכנגד אלו השבעה ספירות ימשך העולם שבעה אלפים שנה ואין עוד כי השבעה מלכים ראשונים אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו כי לא היו מתוקנים והראיה לזה כי הנה הן עצמם חזרו אח"ך ונתקנו ע"י אלו השבעה ספירות אחרות ונתבסמו כמ"ש בדף קל"ב ע"ב וז"ל וכד אתא האי דיוקנא אתגלפו כולהו ואתחזרו לקיומא אחרא מנהון אתבסמו כו'.
ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנז' שבהם נאצלו הדר ומלכות כנז' טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות ולא כן הוא ודי בזה. ואמנם מ"ש דכד אתא האי דיוקנא כו' מנהון אתבסמו כו' הענין הוא כי אחר שנאצלו אלו השבעה ספירות הנז' אז נבררו ונצרפו שבעה המלכים הראשונים ומקור שרש הדין שהיה בהם יצא מהם והוברר סוד הפסולת ונשאר למטה ושאר הטוב אשר בהם עלה ונכלל ונתחבר בשבע' הספירות הנז' כל אחת כפי מקומו הראוי לו כי הנה אלו הז' מלכים הם בחי' שבעה ספי' חג"ת נהי"מ כמבואר אצלנו ומה שהיה מהמלך הראשון נכלל בחסד ומהמלך השני נכלל בגבורה וכיוצא בזה עד תשלום השבע' ואעפ"י שאמרו מנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו כלל אין הכונה לומר כי קצת מהמלכים נתבסמו ומלכים אחרים לא נתבסמו כי האמת הוא כי כל השבעה מלכים נתבסמו אבל הכונה לומר כי בכל מלך ומלך שבהם יש בו חלק שנתבסם וחלק שלא נתבסם. אבל אין מלך מכל השבעה שלא הוברר ממנו קצת חנ' וכבר ביארנו במקום אחר כי לא ישתלמו להתבסם עד ביאת המשיח בע"ה ואמנם ענין התיקון שאמרנו לעיל שנתקנו הג' ראשונות וכן הז' הספי' התחתו' שיצאו אחר המלך הדר כל ענין בחי' התיקון הוא היות האור העליון נמשך דרך מסכים והרחקים והבדלים כי ע"י כן יוכלו התחתונים לסבלו ולא ידמו אל המסתכל בניצוץ השמש בלתי מסך כי יכהו עיניו מראות ובהניחו מסכים בינו לבינו כפי ריבוי המסכים תתרבה הבטתו באור ההוא לשיוכל לקבלו ולסבלו נמצא כי המעטת האור הוא בחי' התיקון והבן זה:
תוקן על ידי המשקיף ב- 21/12/2008 8:55:50
נשלח ב-24/12/2008 16:10
קראתי בספר שנקרא "יסוד הבריאה" שבפסוקים שמדברים על היום השביעי קרי "ויכולו השמיים",יום השביעי מוזכר שלוש פעמים והפירוש הוא שהעולם אמור להתקיים ששת אלפים שנה וביום השביעי-האלף השביעי להתעלות לרמה רוחנית אבל לפי הפירוש הנוסף העולם צריך להתקדם מעלה מעלה בעוד שלושת אלפים שנה,ז"א שלפי הקבלה יש עשרת אלפים שנה לקיום העולם אבל שלושת האלפים האחרונים כלולים באלף השביעי כי הם חיבור של שמיים וארץ והתעלות לחיבור והתקרבות לבורא העולם.
וזהו הפירוש של הופעת היום השביעי 3 פעמים בפסוקים הללו.
