|
|
| נשלח ב-15/1/2009 13:39 |
 |
| |
נאחז בקש,
בוודאי שיש התפתחות מוסרית בעולם, אפילו בהלכה יש התפתחות מוסרית. אבל לא הגענו אל ימות המשיח עדיין. ייקח זמן, המון זמן, אולי אפילו מליוני שנים עד שבני האדם יאמצו את הרעיונות שעכשיו מושמעים ברחבי העולם, רעיונות על שלום עולמי, על שוויון בין בני האדם, על צדקה, וכו'. אני לא יודעת אם זה אי פעם יקרה, אבל עלינו לשאוף להגיע לשם, ולקרב את העולם לשם.
יש מאפיינים לכל עם, גם לעם היהודי יש מאפיינים מסויימים. מה הקשר בין זה ובין היותו מיועד למשהו? מיועד משמע שמישהו ייעד אותו. אז אם תאמר כי משה רבינו ייעד את עם ישראל לחיות לפי ההלכה, אולי אסכים איתך. להגיד שיש הבדל מהותי בין יהודי ובין גוי מבחינת המהות - אם תוכיח, אקבל את זה.
ואם תאמר על כך שהעם היהודי מיוחד בכך שהוא מפיץ את תורת המוסר ומקרב את ימות המשיח - אנא הוכח. אנא הוכח במה העם היהודי שונה מעמים אחרים?
נראה לי כי הנוצרים הפיצו את רעיונות היהדות הרבה יותר טוב מהיהודים..... הם דווקא טוענים כי אנו בגדנו בשליחותינו.....
ואני כבר לא מדברת על מליוני המוסלמים הרואים את עצמם כממשיכי דרכו של משה רבינו ואותנו ככופרים!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 13:46 |
|
| |
לעוף ברוח,
טענתי בחיטים וענית לי בשעורים? קראי שוב את הודעתי, ואם תרצי לדון על הדברים שכתבתי אשמח להשיב לך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 13:58 |
|
| |
ננסה חיטים הפעם. כתבת:"האם אין ייחוד בעם שיש לו תורה שבכתב ובע"פ שמדריכה ומכוונת אותו כיצד להיות אור לגויים ולקרב את אותם ימות משיח ? "
האם אמרתך לעיל נכונה? אובייקטיבית. לא בתור משאלת לב. היסטורית אם תרצה.
כמה אחוזים מהעם שלנו דתיים?
מתוך הדתיים כמה הם יראי שמיים באמת?
ומתוכם, כמה מהם מאמצים את התורה בכל נימי נפשם?
ומתוכם, כמה טועים?
ובסוף כל החשבון - האם התורה באמת מקרבת אותנו אל ימות המשיח? מה עושה את התורה שלנו ליותר מקרבת מהקוראן? מהברית החדשה? מהבודהיזם? מהסוציאליזם? מההומניזם? במה אתה יותר טוב מהם? האם השמיים בתורה שלך כחולים יותר מהשמיים בתורות האחרות? (שוב, אני לא טוענת כי אין שמיים בתורה... אלא כי לא כל השמיים נמצאים בתורה, וכי יש הרבה עננים שחורים בשמיים אלו)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 14:17 |
|
| |
אהה -
ואם אכתוב לך שהיה ראוי לעם שיש לו תורה שבכתב ובע"פ שמדריכה ומכוונת אותו כיצד להיות אור לגויים ולקרב את אותם ימות משיח דבריי היו נכונים ואוביקטיביים? שוב את כותבת לי ברמת המצוי בעוד שדבריי בתשובתי אליך היתה ברמת הרצוי והראוי -
ואגב, אמרתי היתה אוביקטיבית ונכונה ולא זו בלבד אלא שאת בעצמך סברת שחז"ל רצו לתת זכויות לאשה - האם בזאת שהגויים רואים שכך מתייחסת ההלכה אל האשה התורה ומצוותיה אינם משמשים אור לגויים בחינת דוגמא אישית לקרב לימות משיח?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 14:45 |
|
| |
אההההההההההה! הבנתי. רצוי ולא מצוי.
אם כך אז העם הרוסי הוא העם הנבחר. לא היום, אלא בזמן סטאלין.
אתה יודע שהחוקה הקומוניסטית היא החוקה הדמוקרטית והשוויונית ביותר? אתה יודע שהחוקה הקומוניסטית היא פנינה של נאורות? השמיים שנמצאים בחוקה הזאת מעוררים התפעלות הרבה יותר מן התורה שיש בה מן הפאגאניזם, ואשר נתקעה לה אי שם במוסר של לפני כמה אלפי שנים. האם קראת אי פעם את החוקה הקומוניסטית? (אני קראתי). איך אתה יכול להגיד שהתורה שלך היא המסמך הכי מוסרי שיש בעולם, הרצוי, כאשר אינך יודע כלל אילו מסמכים אחרים יש בתרבויות אחרות?
קראת אי פעם את הברית החדשה? את הקוראן? אתה יודע בכלל מה כתוב בפנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 14:51 |
|
| |
אההההההההההההההההההה! לא, לא הבנת ..אבל, אני לא אפריע לך להמשיך ...תפדלי...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2009 15:06 |
|
| |
לעוף
שכחת לציין שאנחנו אמנם אור לגויים!!??? אבל החבר סטאלין היה שמש העמים.
כאחד שקרא גם את המניפיסט גם את הברית החדשה גם את הקוראן, ואפילו את כתבי קונפיציוס, ובודה. ואחרים,
לפי קנה מידה המקובל אצלנו- המוסר המערבי- אנחנו במקום לפני האחרון, רחוקים רחוקים מהמוסר המקובל.
לפני כארבעים שנה התקיימה תחרות אגרוף בין מתאגרפים מ ברית המועצות וארצות הברית, האמריקאי ניצח!
בעתונות האמריקאית נכתב- אמריקה במקום ראשון!!!
בברית המועצות כתבו בעתונות- רוסיה במקום שני!!!, אמריקה במקום אחד לפני אחרון!!!.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2009 09:31 |
|
| |
סגולת ישראל
זה הולך להיות ארוך -
שאלה זו מרתקת ומעמידה למבחן חשיבה אמפירית למול מסורת שזכתה לתנופה בשל התפשטות הקבלה.
אנסה להציע סיכום ראשוני של המחלוקת בין שתי ההשקפות.
1. עולם תופעות
א. מסתבר שכמו בהרבה ויכוחים תופעות ניתנות לפרשנות.
יש מי שיראה במסירות נפש ביטוי ייחודי שניתן לנסות ולהצביע על שינויים אלו ואחרים בינה לבין מסירות אצל נכרים. ויש מי שיחלוק. כך גם לגבי שורה של תופעות: דבקות בכלל ישראל = אי התפרקות הלאום היהודי / החזקת כלל ישראל בתורה / נצח ישראל / הבטחת הגאולה / תנועות תשובה / ועוד.
ב. גם אם נניח שבתופעות אין הבדל יש מי שיאמר שמקורן שונה אם כי בעולם הגשמי הן יכולות להראות דומות. ויש מי שיאמר שהכוונה = היא המחוללת את השוני מחמת השוני הנשמתי (=תפיסה מהותנית).
ג. יתר על כן, ניתן להצדיק את הגילוי הדומה בתופעות בכך, שאילו היה נגלה שוני מהותי, אפשרות ההשפעה היתה קטנה / לחילופין הבחירה לעשות כן בישראל היתה קטנה. דווקא מפני שניתן לחקות יש התמודדות על האמת / או לחילופין יש אפשרות הקרנה. כלומר, הנכרים יכולים ללמוד ממעשינו אם כי מעשיהם יהיו לפי מידתם. מעין חכם של אוה"ע המקיים מצוות מתוך אמונה בהם או מחכמתו, והנדמה לחכם של ישראל.
ד. אם אין הבדל בין אוה"ע לישראל - מדוע שיהיה הבדל מצד עיסוקם בתורה. כלומר, חידושי תורה של חכמי אוה"ע צריכים להיות בעלי אותו משקל! אלא מה תאמר לישראל יש סייעתא דשמיא - במה זוכה היהודי - רק כי יש לו שם יהודי?
ה. קומת סגולת ישראל בנויה על קומת צלם אלוקים המשותף לכל הבריות (בפרט אם מפרשים שענין סגולת ישראל היא מעלה מצד הקומה הלאומית הכללית) לכן התופעות תמיד יראו דומות. דווקא מערכת זו היא זו שמאפשרת השפעה בין ישראל לנכרים. אילו היה שוני מהותי כשוני בין אדם לבהמה (אני מכיר את פיסקה מהראי"ה קוק ואף היא אין להבינה כפשטה אלא כוונתו שבדברים שיש בינהם דמיון בהרבה מימדים המשמעות של השוני היא יותרמרכזית) אפשרות ההשפעה לא היתה קיימת, אלא היה מדובר רק על אילוף.
לשון אחר, תפיסה מוגשמת של ענין הסגולה מפרשת אותה כשוני בין בע"ח לאדם (אמנם הכוזרי נזקק להשוואה אבל זה רק בתורת משל), אבל א"כ לא היה שייך לדבר על מושג 'ונהרו אליו גויים'.
2. מקורות
א. באופן עקרוני כל מקור ניתן לפרשנות, ולכן מבחינה עקרונית יש שאלה אם ניתן כלל להוכיח כאחת השיטות. והרי מה שאצל האחד פשט אצל השני דרש.
ב. בין חכמי ישראל נראה שנחלקו בכך רמב"ם וריה"ל בגלוי. אם כי בשיטת הרמב"ם יש פרשנויות שונות. כך גם בלאו דווקא תופעת הנבואה היא בדווקא הפרמטר לבחון זאת.
ג. במקורות חז"ל עד לגמרא דומה שאין מקור מוחלט. גם אין סיבה להניח שלא תיתכן מח' כבר בחז"ל כדרך שמצאנו בראשונים.
3. סגולה למול ברית
השיטה הסוברת שאין סגולה גם היא מחליפה זא במושג ה'ברית' שאינה ניתנת להפרה מוחלטת גם אם ישראל יבקשו ח"ו למעול בה. לפי שיטה זו הברית כרוכה גם בהחזקה התורה שהיא המוכננת שוני בין ישראל לעמים באשר ניתנה לישראל.
א. בכך מסבירה את ההבטחה שישראל נבחרו / לא יוחלפו / שורדים וישרדו
ב. תמיד תישאר תורה בישראל.
ג. יש הבטחה על הגאולה.
ד. יש שוני בין לימוד תורה (וגם קיום מצוות) של יהודי לבין נכרי.
אולם זו יש לתת את הדעת שמושג 'הברית' סתום ואינו מובן והוא גם מבטא תפיסה מהותנית לא פחות.
4. הנפ"מ המרכזית בין התפישות:
דומני ואומר זאת בזהירות לכאורה יתכן שהנפ"מ המרכזית שניתן להציע היא כדלקמן:
הואיל ואין כל הבדל מהותי בין ישראל לעמים, מדוע להניח שיש ענין להנציח הבדל חוקי?
תיאורטית ניתן להציע (-אם לא נסבור כרמב"ם!!!) שהתורה כפי שניתנה לנו כתושב"כ ותושב"ע מבחינה בין ישראל לעמים כדי לחולל שינוי היסטורי. אבל ככול שהעולם יתקדם קומת 'צלם אלוקים' הכללית תגדל וצריכה להופיע, ותורה חדשה מאיתי תצא (דומני ששיטת ר' יוסף אלבו מאפשרת זו באופן כזה או אחר). ותינתן תורה שתסיר מחיצות.
לשון אחר: תורה שניתנה היא תורה למציאות ההיסטורית והיא גילוי אחד של פעולה ההשגחה לתיקון העולם האנושי.
(לכאורה: לפי תפיסה זו אין מניעה שחכמי ישראל ובמשך הדורות באיזה אופן ימשיכו את המגמה, אם כי כל זמן שאין נבואה בסמכותם יהיה לעשות כן כל זמן שאין סתירה מהותית לחוקי התורה שניתנה, ואכמ"ל)
5. אין מניעה הגיונית להאמין בסגולת ישראל. בדיוק כדרך שהמושג תורה מן השמים מבטא פריצה של התופעות הגשמיות הגלויות אף שאין הסבר מניח את הראיה הגשמית / או תפישת השגחה שאינה פנטאיסטית או אמונה בפעולת התפילה / מצוות במציאות לאלו המחזיקים בכך או אמונה בעולם נשמות (-לפי כל הסבר כל זמן שאינו רואה את הנשמה כחומר גשמי).
6. דומני שבקרב התפישות הרבניות לאורך הדורות כמעט שאין מי שחולק על לכל הפחות העקרונות שבסעיף 3 דלעיל.
7. לפי רוב השיטות גם יהודי שהמיר את דתו נתפס כיהודי, ואם אמנם אין כל שוני מהותי - הדבר זוקק ביאור מדוע הדת היהודית אינה דת וותרנית למבקשים לצאת ממנה.
8. כפי שציין בעל בעמיו, מסתבר שבוודאי בדורות האחרונים מאז התפשטות הקבלה התפישה המהותנית הפכה להיות 'דרך המלך' של התפישות הרבניות (-אם כי אין בכך אישור בדווקא לנכונותה, אלא אם נגיד שזו מעין הסכמה משמיא כדרך שיש מסבירים לענין התקבלות דעה שבהלכה בישראל).
סיכום:
גם כאן דומני שקשה למצוא הוכחה ברורה או לדחות כל אחת מהשיטות.
בסופו של דבר הענין קשור לעמדה ראשונית של המתבונן, או אם תרצו שאלה של אמונה.
בפועל יש לתהות האם ההשקפות השונות מכוונות לשוני התנהגותי (מלבד סעיף 4 לעילשגם הוא אינו הכרחי) - מסופקני?
תוקן על ידי הלך ב- 16/01/2009 9:31:52
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2009 22:40 |
|
| |
ההודעה עברה
תוקן על ידי עצכח ב- 26/01/2009 14:59:23
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2009 15:23 |
|
| |
הגיוניי: האם מתכנני המלחמה עצרו לחשוב?
אוקיי, צודקים, יורים עלינו טילים, זה בלתי נסבל. כבר שמונה שנים תושבי שדרות ועוטף עזה חיים בפחד מקסאם לקסאם ומאזעקה לאזעקה וא"א לתת לזה להמשיך בצורה הזו, נקודה.
אז מהי הברירה? מפציצים את עזה מהאויר, נכנסים קרקעית עם טנקים, תותחים, יורים בהם ומפגיזים אותם וכו' וכו'.
כמה שלא יהרגו מהם, הרי לא יגיעו לשלושים אחוז מלוחמי החמאס! ואפילו יהרגו את כל אנשי החמאס, זה לא יפסק! יבואו מאירן! יש ספינות מלאות במסות של איראנים שרק מחכים לאפשרות לנחות פה ולעזור לחבריהם, שם, אין מחסור במסת לוחמי אנוש.
אז מה הפיתרון? אין פיתרון. חד משמעית! רק מה שעלינו לשנות זה התפיסה, המחשבה. צה"ל לא קובע כלום, וגם לא הדרגים העליונים, הם רק עושים את תפקידם בצורה הכי פורמלית שיכולה להיות. אנחנו לא יותר מאשר בובות, המערכה כל כך גדולה עד שאין שום שכל אנוש שמסוגל להשתלט עליה כ"ש גופו של בן האנוש... וזה לא אמורה להיות רק תפיסה דתית אלא מחשבה הכי הגיונית בעולם שיכולה להיות.
בכל אופן אין הצדקה להכניס את החיילים למלחמה. מה שכן ניתן לעשות זה להתפלל / לחזור בתשובה / להיכנע לדרישות החאמס.
|
|
|
|
|
