| נשלח ב-13/12/2002 08:54 |
 |
| |
מה שהקשר עמו גורם לך לעוות את מחשבתך על מנת להצדיקו, הפך לתלות. כל שכן אם שבירת הקשר מונעת ממך המשך תפקוד חיים תקינים - עיוות מעשיך, הרי זו תוצאה מתלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2002 15:38 |
|
| |
האם אין אנו תלויים בה'?
אולי תרצו לומר שעלינו להתקדם ממצב של תלות למצב של קשר?
יש, כמובן, לדייק היטב כיצד אנו משתמשים במונחים אלו. אולי כדאי להזכיר ששליירמכר, חוקר הדת הגדול (המאה ה-19 כמדומה לי), העמיד את הרגש הדתי ביסודו על רגש התלות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2002 09:27 |
|
| |
מיימוני,
הפעם אפרש-אפרוש את דבריך!
שליירמכר היה אומר: הדתיות נובעת מרגש התלות בזולת, הרגש שאין אדם שליט על כל, שיש דבר מה גבוה ממנו.
למען כבוד הפורום אני נמנע מלהתבטא בבוטות חריפה על טעותו הגדולה של ה"פילוסוף" הלזה.
אסביר לפי מונחי ההתפתחות שהשתמשו בהם כבר בפורום ובפרט בוגי ב:
http://1364.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=192308
היינו; התפתחות האדם במנטאליות משחיתותו של חם, תועלתנותו של יפת ולאצילותו של שם [ערב, מועיל וטוב].
כל אדם יודע את האלוקים כפי שהתבאר באשכולות אחרים, אך בערפול. אבל המכנה המשותף של כולם הוא שיודעים שאין האדם האדון אלא הנסיבות-המציאות-האלוקים ועוד שמות לרב.
גדלותו של האדם שהוא יכול להיות משוחרר מכל ואפילו אפאטי. כל תלות נובעת מבחירתו הוא להיות קשור לדברים עד כדי תלות. מתוך כך הוא נופל לרמת המנטאליות של חם ומתוך חשש לאבד את שהוא תלוי בו, הוא פונה לאלוקים האלילי של חם כדי לפייסו שלא יפגע בתלותיות שלו. הוא אלוהי חם הוא אלוהי שליירמכר.
|
|
|
|
|
