|
|
| נשלח ב-26/1/2009 12:20 |
|
| |
כישרית
ואני רואה את זה גם לא כבעיה פרטית של הרפואה המודרנית, אלא כבעיה של הדור המודרני (שאולי הוא גם הצמיח את הפמניזם כ"כ), שרואה בכל דבר חפץ לדיון, יהא זה אדם, איש, אישה, "דתי", "חילוני", "חרדי", "נטורי קרתא", "דתילייט", "שבבניק", "מערכת הביטחון" (באחד האתרים צוטט: "מערכת הביטחון תאיץ את החזרתו של גלעד שליט". אין מי שדואג לזה, אלא מה - "מערכת הביטחון". מה שאכן גורם לי להרגשה ברורה, שהאצה זו איטית מאוד היא.), ועוד שלל דוגמאות. אמנם לא הייתי אומר שזה דווקא הדור ה"מודרני" אבל עכ"פ זה הדור העכשווי. לפחות חלק ממנו.
עכ"פ באולטראסאונד לעובר, אני חושב שדווקא העובר הוא הוא האובייקט. להתייחס לאישה כאובייקט בנושא זה, פירוש הדבר להתייחס אליה כמו ארון המחזיק עובר. האם האישה רוצה שייתייחסו יותר ל"ארוניותה" מאשר לעובר? זה לא נראה לי.
לגבי עצם העניין, אינני יודע מה נאמר שם בכנס, ואינני יכול לומר אם היה סיבה שיהיו דווקא נשים שיַרצו. אבל למיטב הבנתי דנו שם על עניינים שאינם דנים "את" האישה, שאז חובה לשמוע את דעתה, אלא דנים בעניינים רפואיים, שהם נייטרליים. וגם לאישה הייתה זכות דיבור מתוך הקהל, כמו שכתב הרב בתגובתו.
לינקזעצער
"נשיאים ורוח וגשם אין, איש מתהלל במתת שקר"
השאלה האמיתית היא מה יש שם מאחורי הכפתורים...
אוףנועה
אכן חשיבה אובייקטיבית...
ננתח נא את דבריך:
את טוענת שיש פה שתי דמויות - האחת מאיימת ופסיבית והשנייה מאויימת ואקטיבית. ובכן, מתוך דבריך משתמע כאילו לולא האיום המאוים לא היה אקטיבי. ובכן, אינני אומר שזו טענה נכונה ולא אתווכח על כך, אבל לפי דבריך - מדוע הדמות המאיימת אינה יכולה להיות אקטיבית בעצמה? משום שצריך איום? אם כן שתהיה מאוימת! או שהיא מפחדת, או שהיא מבינה שמישהו צריך להתחיל בעבודה. ובכן, אם כך - הדמות השניה מבינה - שמישהו צריך גם לסיים את העבודה....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 13:22 |
|
| |
ציטוט מדבריה של כותבת נכבדה בעמוד קודם באשכול זה: "רק עכשו הגעתי לקישור ואני מתפלאת- איך בחר יעבץ בציטוט
ממש שולי לענין (למרות שהוא אכן אבסורדי) כדי לברוח מכל התיחסות מעצם
השאלה של הדיון, היעדרות נשים מכנס העוסק בנשים?
ועוד הוא מאשים את הכבתה (כך במקור) בחשיבה מוגבלת?
"
האם הביקורת היפה הזו, איננה עדות להבדל בין חשיבה אובייקטיבית לסובייקטיבית ? חשיבה אובייקטיבית מתאפיינת בהפשטה אבסטרקטית של נקודה חשובה העומדת לדיון, תוך התעלמות מן הנסיבות הסובבות אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 13:41 |
|
| |
יעבץ
כמדומני ששתי הודעותיה הראשונות של כישרית נגעו ישירות לנקודה העומדת לדיון. היא מצאה לנכון להעיר גם על הנסיבות אך לא התעלמה מן הנושא המרכזי.
הבעייתיות העיקרית בנושא הנדון הוא ההכללה שהיא שגויה ביסודה. ישנן נשים החושבות באופן אובייקטיבי ושכלתני, ישנן החושבות באופן רגשי, ויש היודעות להפעיל מערכות חשיבה שונות בהתאם לנושא הנידון ואופי הדיון. ואף ראיתי בחיי גברים שיודעים לעשות זאת.
ולסיום, אשמח להעלות כאן דיון שכותרתו 'גברים והתקפי זעם'. לתשומת לבכם, גבר הכועס על ניסוח הכותרת מהווה עדות לנכונותה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 04:36 |
|
| |
הבעיה העיקרית בכל טענה שהיא נגד הכללה, שהכללה תמיד מתבססת על מאפיין שקיים, לדעת האומר, ובדרך כלל לא רק לדעתו, אלא שקשה למדוד את מידתו של אותו המאפיין.
למשל בענייננו, ודאי שיש גברים יותר אובייקטיביים ופחות אובייקטיביים, ויש נשים יותר אובייקטיביות ופחות אובייקטיביות, ויש שבוחרים שיטת חשיבה כל פעם לפי הצורך. אלא מאי? מה יהיה אם אומר, שבקיבוץ כלשהוא ישנם בניינים גבוהים יותר וגבוהים פחות, וגם בניו יורק יש בניינים גבוהים יותר וגבוהים פחות. זה ודאי נכון, ואף אחד לא מנסה לחלוק על זה. השאלה האם יש איזשהוא יסוד חשיבתי אובייקטיבי לעומת רגשי, שמאפיין יותר את האיש או את האישה. כשם שיש יסוד של שוני במידות הגובה של הבניינים בקיבוץ ובניו יורק.
לגבי שתי השורות האחרונות, שימי לב, שתגובות מסוג התמונה שבעמוד הקודם, מהווים עדות לא פחות טובה לנכונות הכותרת הנידונת, כמו גם שאר טענות העולות בהזדמנויות שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 08:59 |
|
| |
מיכה המרשתי
אחטא לאמת אם אומר כי אין בקרב הנשים אחוז גבוה יותר המפעיל חשיבה סובייקטיבית לעיתים תכופות. אולם היות ולא בבניינים אנו עוסקים אלא בבני אדם, ולקביעות מכל סוג על אופי של מין או גזע או בני דת מסויימת יש השלכות מרחיקות לכת, אעיר רק זאת: בעניינים כגון אלו, אין דרך לדעת אם תכונת האופי הספציפית היא מולדת, או שהיא נובעת מחינוך, התנייה חברתית וכדו'. לפיכך לדעתי יש להימנע מקביעות חד משמעיות העלולות להוביל לאפליה.
אזכיר לכולם את דבריו של חוקר מפורסם במדעי המוח וגנטיקה, זוכה פרס נובל, שטען שאפריקאים הם בעלי יכולות שכליות פחותות מאשר בני הגזע הלבן. הרבה יצאו נגדו, והרבה תמכו בסתר בדבריו.
וטענתי היא - ונאמר שאתה צודק. לו יהי כדבריך, שהישגהם הפחותים של בני אפריקה בתחום המחקר והמדע נעוצים לא רק בחינוך, בהתניה חברתית ובמצבם הכלכלי, אלא נובעים מגנטיקה שונה. אם אנשים כמוך היו מרשים לעצמם להתעלם מכללי ה'פוליטיקלי קורקט' ולהגיד דברים אלו בפומבי לעיתים קרובות, לא היה סיכוי לנשיא שחור להיבחר, לאישה שחורה להיות מזכירת המדינה, ולשום שחור לא היה סיכוי להתקדם.
לעיתים, 'פוליטיקלי קורקט' זה כורח חיוני על מנת לא לסתום את הגולל על כל אותם אינדוידואלים שיכולותיהם השכליות מצויונות, חשיבתם אובייקטיבית, וכל פשעם הוא שנולדו למין/ הגזע הלא נכון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 10:19 |
|
| |
לזאת אני בהחלט מסכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2009 18:12 |
|
| |
כתבת
"חשיבה אובייקטיבית מתאפיינת בהפשטה אבסטרקטית של נקודה חשובה העומדת לדיון, תוך התעלמות מן הנסיבות הסובבות אותה."
ולזה אני קוראת חשיבה אבסורדית, שלא קיים דבר בעולמנו שאינו מושפע מהנסיבות הסובבות.
כמובן קשה לפעמים להתדיין בכל הנסיבות הרבות הסובבות, ולכן, זה האנטרס הסובייקטיבי של כל אחד מאתנו, (כגון יעבץ, ומחברת המאמר, ואני) שמציע לנו באיזה נקודה "אובייקטיבית" נבחר.
|
|
|
|
|