|
|
| נשלח ב-1/2/2009 10:11 |
 |
| |
ווטו
עכשיו תהפוך את דבריך ב 180 מעלות.
אל תשתמש במזגן בשבת אבל תרכב על אופניים.
אל תדליק מאור חחשמל כדי לא לפרו שההמון החזונאישנקי אבל תשתמש במקרר.
תניח תפילין כמו הרשב"ם (ממילא תמיד תוכל לומר שאתה מתפלל במנין השני) אבל אל תשכח את השטריימל הצביוני.
אמור שאתה יודע מה האמת, אבל כל הצביון הוא רק בשביל ההמון הנבער.
הלולינות של שמים בתורה לפעמים מפליאה אותי.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/02/2009 10:08:57
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 10:20 |
|
| |
בל"ב,
ח"ו, הצביון משפיע על כולם.
[הרי כל מי שדן דן לפי האמת הנראית בעיניו כמוך כמוני וחבל לעסוק בניצוחים בכלל ובבית מדרש בפרט. על סגנוני הנחרץ כבר התנצלתי וקבלה שוב.]
תוקן על ידי ווטו1 ב- 01/02/2009 10:22:50
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 18:25 |
|
| |
ווטו,
גם ללבוש מכנסיים מאפיין ימי חול. האם גם את זה יש לאסור מחמת הצביון? אני חוזר ושואל מה מגדיר פגיעה בצביון? סתם תחושות בטן לא מבוססות של אנשים (בעיקר עמי ארצות שאינם יודעים עיקר שבת ההלכתי)?
הרי אין כל בעיה לנסוע בשבת, מעבר לשאלת המלאכות. אז אם עושים זאת בלא מלאכות, מה הבעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2009 20:54 |
|
| |
יש בעיה עם שינויים גדולים שהציבור אינו מוכן אליהם.
הבעיה היא בתפיסה כאילו יש את ההלכה שהציבור אמור לקבל ולא להוסיף.
בפועל הפרקטיקה ההלכתית היא סוג של שיח בין הציבור לתאוריה ההלכתית.
גם אם תאורטית הלכתית קלנועית בשבת מותרת במקרים מסויימים, הציבור יכול לטעון שלא ובמקרים רבים דעת הציבור תתקבל.
כמו שגזירות שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בהן מתבטלות, אולי יש כאן קולה שהציבור אינו מוכן לקבל אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2009 05:53 |
|
| |
לר' מ. אברהם,
בעצם שאלתך היא: מהו צביון 'שבת'?
(ר' http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2303892&forum_id=1364)
נראה שההגדרה, העולה מהרמב"ן שהבאת היא, ששבת צריך להיות יום של שביתה ומנוחה. ולכן, גם אם האדם מצליח לעשות את כל המלאכות בדרכים מותרות (גרמא וכיו"ב), זו עדיין בעיה של שביתה.
כמובן, ניתן לפרש את המונח 'שביתה' במשמעות של מנוחה ונופש, ואז אפשר שעדיף לסוע בקלנועית.
~~~~~~~~~~~~~
למיימוני,
אמרת שזה שנוי במח' בין הרב יצחק זלברשטיין שליט"א לבין הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל.
למיטב ידיעתי (עפ"י מה שהבנתי מהספר של הרב משה הררי שליט"א), סברת 'הקופסה השחורה' (- שאיננו בודקים מה נמצא בתוך הכלי) כתובה באחיעזר ובחזו"א, והגרי"ש אלישיב שליט"א מורה כך למעשה.
לגבי הגרשז"א - יש ויכוח מה הייתה דעתו, הרב הלפרין שליט"א (מהמכון הטכנולוגי) אומר שדעתו הייתה להקל והוא לוה את פיעלות המכון (החורגת מכלל זה).
סברא נוספת שלא הוזכרה, היא להגדיר את הכלי הזה כזורה רוח מסייעתו שבנזיקין פטור ובדיני שבת חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה (ב"ק ס.), כ"כ בתשובות והנהגות (להגר"מ שטרנבוך שליט"א) ח"ד סי' פו ס"ק ג, עמ' עז.
המפתיע שבאותו ספר, עמ' קודם (סי' פה, עמ' עו) שיוצא להקל ביד רמה, בתקיפות ובחריפות*.
______
* אגב, עלתה לי נק' חדשה (סוצ'יולוגית), שאיננה נוגעת לדיון אך מעניין לנתח אותה. כפוסקים דת"ל מורים להקל - הם מסיימים בקול ענות חלושה: "המקל יש לו על מי לסמוך" ואין למחות ביד המקלים וכיו"ב. לעומת זאת, רבנים חרדים יכתבו בסגנון תקיף יותר - "המציאו חומרות שאין להם שורש וענף", "עושים להם תורה חדשה" וכיו"ב.
שני סיוגים: (א) כמו כל הכללה, גם זאת איננה נכונה במאה אחוז. (ב) כוונתי רק לשאלות מודרניות, ולא לשאלות שנחלקו בהם בדורות הקודמים.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2009 10:02 |
|
| |
מהו צביון?
א. הוא המצב הדומה למה שהאני הפרטי, הסובייקטיבי, מדמיין שהוא הצביון "הנכון" של השבת. אם בגלל שהדמיון שלי מפותח, אם בגלל שככה ראיתי בבית / בעיר ילדותי / בספר כלשהו [לרבות כה עשו חכמינו].
ב. הוא המצב ששונה בתכלית ממה שהאני הפרטי, הסובייקטיבי, מדמיין שהוא הצביון ש"אינו נכון" לשבת. אם בגלל הדמיון המפותח שלי, אם משום חביבות החומרות, אם משום ש"אצלנו לא עשו ככה", אם משום שצימצומי האישי אינו מסוגל להכיל התקדמות ושינוי.
מצביון לצביון, קחו נא חסיד הונגרי ושימוהו בבית תימני בליל הסדר. שינויי מינהגים, נו ניחא. מנגינות? אפשר להסתדר. אבל לראות טחינה ומצות רכות על השולחן? זה פסח זה?
ואגב זאת שמור עימדי קטע מענין על הבדלי הגישה ל"צביון" בין הדתיים לאומיים לחרדים, אלא שזמני אינו בידי לאתרהו, ולעטרהו במקורות, והלהעלותו לאתרינו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2009 11:23 |
|
| |
השכן
ספר לי מכר מבית חרדי ליטאי שבהיותו ילד נפל לו כדור בשבת למרפסת של שכנים. הוא דפק בדלת והשכן פתח לו את הדלת כבידו פרוסת חלה מרוחה בגבינה. בעיניו זה היה כאילו השכן החזיק סיגריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2009 00:20 |
|
| |
להשכן ולבעלבעמיו,
אם באתם לעשות דיון תאורתי מהו ציביון - מקומכם באשכול המלונקק לעיל.
אבל אם בדעתכם להגדיר מהו איסור "שבתון" של הרמב"ן ומהי הבעיה שאדם יטלטל כל מה שרוצה (להרמב"ם הנ"ל), - עליכם לחפש הגדרה אובייקטיבית ל"צביון" שרצתה התורה שישמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2009 08:42 |
|
| |
למאי
האם אתה בטוח שהצביון של הרמב"ן הוא אוביקטיבי וקבוע?
אם ניקח את הדוגמא של הרמב"ן, מסחר בשבת, הרי ברור שיש גזרות חכמים שהתווספו במשך הדורות, וא"כ אינו דומה צביון שבדור אחד לצביון שבדור שני.
הצביון של הרמב"ן בשבת דומה לצביון של 'ועשית הישר והטוב', האם הוא אוביקטיבי? לדוגמא, האם לתת לבת חלק בירושת אביה הוא טוב וישר או להיפך?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 17:03 |
|
| |
שמעתי כעת, וכדי לא למנוע טוב מבעליו הנני להביא לכאן. רבני גור* ביקשו לאסור את השימוש במעליות בבניני מגורים בכלל, משום החשש לנסיעת בעל ואשה יחדיו.
* הנני מוחל מראש לצנזור שימחק את שם החסידות
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
