|
|
| נשלח ב-10/2/2003 08:03 |
 |
| |
המאמרים "אסתכל באורייתא וברא עלמא" ו"תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם נכנבה התורה" מורים על ההתאמה המוחלטת הדרושה שתהיה בין דבר השם במציאות לדבר השם בתורה. [ולא שהיו קולמוס ונייר ויד כותבת, הדברים הראשונים שנוצרו!]
מביאים בשם הרמב"ם שאם מוצאים סתירה בין התורה למציאות, זה שלא הבינו [לכה"פ] את אחת מהן התורה ו/או המציאות.
אבל לומר שהתורה קדמה למציאות בזמן, זאת אומרת שהיא גם קדמה ל"זמן" וזו סתירה במונחים!
תוקן על ידי - ווטו1 - 2/12/2003 7:26:49 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2003 15:33 |
|
| |
האוכל מסעודת פדיון הבן כאילו התענה שמונים וארבע תעניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2003 16:05 |
|
| |
בוגי
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 18:50 |
|
| |
כתובות י: 'אמר רב חנא בגדתאה אלמנה על שם מנה' (המלה אלמנה נובעת מכך שהיא מקבלת סכום מנה כסף לכתובתה). 'אלמנה דכתיבא באורייתא מאי איכא למימר? דעתידין רבנן דמתקני לה מנה.' (אלמנה הכתובה בתורה, מה יש לומר לגבה, הלא סכום הכתובה הוא רק תקנת חכמים ולא מהתורה? התשובה היא שהתורה מתייחסת למה שיתקנו חכמים.)
הגמרא מוכיחה הלאה מאזכור אשור בתחילת בראשית למרות שבימי משה -עי' תוס'- עדיין לא היה קיים.
למה שהתורה שניתנה לדור המדבר תכתוב בשפה שאינה מדברת אליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 17:40 |
|
| |
הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2003 22:13 |
|
| |
בוגי?!
חלילה!
הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים, ומתאווה שנתפלל כולנו כמו צדיקים, על עצמנו ולא נשכח גם אחרים!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2003 09:30 |
|
| |
מספר אבן ישראל - חידושי אגדה א' להג"ר ישראל יעקב פישר ז"ל שנפטר לפני שבוע!
איתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה.
והנה בודאי אין הכונה רק לשינה גשמית אלא גם במי שישן שינה רוחנית והיינו דלא התעורר מקול התקיעה בר"ה!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2003 10:01 |
|
| |
קוני
אבל ראה את הדיון הארוך במ"ב. ויצויין שסיכם כי "ההולך בטל כישן דמי"! (=מי שמתבטל, כלומר מעניני היום, או ממצוות תלמוד תורה וכדומה, הריהו דומה לישן).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2003 10:01 |
|
| |
מיימוני
היה ויכוח באשכול התפילה והעירו שזה נשמע כאילו האל עושה צרות מפני שיש לו תאווה שיזעקו אליו 
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2003 11:39 |
|
| |
בוגי
עלי לעיין שם.
מי יכול לטעות בכך?
ומצד שני -
נניח שאתה יודע שלשכן מסויים שלך יש בעיה, אך היא חולפת לידך ואינה מותירה עליך שום רושם. אתה מנדנד בראשך לאות הזדהות. זהו. אולי פעם תתפלל עליו.
יש לכך סיבות שונות, מהן נכונות. איננו מסוגלים לשאת בעול הכבד של היגונות שמסביב. אנו חייבים לפתח קליפת מגן, כמו רופאים ושאר העוסקים בעניני רפואה, שאסור להם להרשות לעצמם להיסחף ברחמים על החולים...
אבל נניח שמשהו מעין הבעיה של השכן פקד פתאום גם את ביתך. מה אז? עכשו אתה מבין לליבו? האם לא יתגנב לליבך ההירהור שראוי היה שהייתי מתפלל עליו, ואולי, אולי זה לא היה קורה גם לי?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2003 15:00 |
|
| |
קוני
שמחתי מאד בהודעתך, כי ארבעה אותיות בהודעתך המחולקות לשתי מילים, משקפים בעוצמה רבה את "הקיר האוקתודוקסי" עליו הצבעתי!
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=146283
כתבת - "בודאי אין הכונה רק לשינה גשמית אלא גם במי שישן שינה רוחנית". אני מניח שהרב הזה היה מעצמו מפרש את מאמר חז"ל שהוא בא לדבר רק על שינה רוחנית.
אבל מאחר ומוחו ו/או גם פחדו החברתי היה שטוף על ידי הפירוש שכונת חז"ל לשינה גשמית כאשר נקטו הפוסקים האורתודוקסים, לכן היה חייב לכתוב אך "לא רק גשמית וגם רוחנית".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2003 13:50 |
|
| |
במסכת עירובין מ"ג סע"א נתקשו על שהובאו שמועות של תורה במשך השבת מסורא לפומבדיתא למרות שהיה מרחק גדול מתחום שבת בין שתי הערים.
ישנם שני תירוצים,
שאליהו הנביא הביאן והוא הגיע למעלה מעשרה, או
שיוסף השד שידע ללמוד ולא שמר שבת אמר אותן.
הסביר שם המאירי את שני התירוצים בצורה הגיונית לא ניסית.
(הלשון בערך כי אינו לפניי)
"המשילו לאליהו על דמיון תנועת המעופפות ותירץ לו דרך צחות על יוסף שידא שאינו משמר שבת"
|
|
|
|
|
