הכוונה היתה לסיטומתא לצורך יצירת ההתחייבות (להבדיל מקנין חפצי), במקום התחייבות בפני שני עדים, או שטר.
נשלח ב-25/2/2009 09:36
בעל, על כך כבר הסביר למעלה יעבץ, בצדק, שבזמן חז"ל המסחר התנהל בדרך של קניינים ולא של התחייבויות, ולכן לא עשו אוקימתות כאלה, אף שהן יכולות להיות נכונות.