שיטת הרמב"ם [ מקורות : מכון ממרא, מהד' פרנקל, מהד' קאפח ושאר כתב"י מדוייקים]
"ו שלושה עורות הן—גוויל, וקלף, ודוכסוסטוס. כיצד: לוקחין עור הבהמה או עור החיה, מעבירין שיער ממנו תחילה; ואחר כך מולחין אותו במלח, ואחר כך מעבדין אותו בקמח; ואחר כך בעפצה וכיוצא בו, מדברים שמקבצין את העור ומחזקין אותו. וזה הוא הנקרא גוויל.
ז ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו, וחילקו אותו בעובייו לשניים, כמו שהעבדנין עושין, עד שייעשה שני עורות—אחד דק, והוא שממול השיער, ואחד עבה, והוא שממול הבשר—ועיבדו אותו במלח, ואחר כך בקמח, ואחר כך בעפצה וכיוצא בו: זה החלק שממול השיער, נקרא דוכסוסטוס; וזה שממול הבשר, נקרא קלף.
ח הלכה למשה מסיני, שיהיו כותבין ספר תורה על הגוויל, וכותבין במקום השיער; ושיהיו כותבין התפילין על הקלף, וכותבין במקום הבשר; ושיהיו כותבין המזוזה על הדוכסוסטוס, וכותבין במקום השיער. וכל הכותב בקלף במקום שיער, או שכתב בגוויל ובדוכסוסטוס במקום בשר—פסל.
----------
1 - כולם מסכימים להלכה ח' כמות שהיא וכך הסכימו כל הפוסקים בכל הדורות .
2 - אלא שנחלקו הפוסקים לגבי השאלה באיזה צד של העור נמצא הקלף ובאיזה צד הדוכסוסטוס.
3- המציאות אכן מראה שאם מחלקים את העור לשנים באופן טבעי מתקבל אחד דק בצד השיער [= עשוי מקשה אחת דמוי סְקַאי ] ואחד עבה והוא מצד הבשר [= עשוי מלא סיבים דמוי לֶבֶד ] וכפי שכתב הרמב"ם בהל' ז' לעיל .
כפי שראינו לעיל שיטת הרמב"ם היא שהחלק שעליו שער הבהמה הוא הדוכסוסטוס והחלק שקרוב לבשר הבהמה הוא הקלף.
ואילו לשיטת השו"ע להיפך - החלק החיצוני ששם השיער הוא הקלף [- ואם כן כותבים עליו בצד בשר שהוא הפנימי] והחלק הפנימי שלצד הבשר הוא הדוכסוסטוס [- ואם כן כותבים עליו בצד השיער שהוא גם הפנימי] .
וכך נכתב בשו"ע אורח חיים סימן לב סעיף ז :
"מהו קלף ומהו דוכסוסטוס, העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים, וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף, והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס.."
מספר עובדות על העיבוד בימינו -
א - רוב ככל יריעות הסת"ם מעובדים ונעשים כשיטת השו"ע [- לפחות לדעת העבדנים, אם כי להלן נסתייג מקביעה זו ]
ב - העבדנים אינם מחלקים את העור לשנים אלא מגרדים ומורידים לגמרי את החלק שהשו"ע קורא לו קלף [-דהיינו, הצד שיש בו שיער ] ומחליקים את הצד השני עד שהוא יהיה חלק וראוי לכתיבה, וכאן אומנם כותבים סת"ם.
ג- שומר פתאים ה', כיצד : הרי אם אומנם א' ו-ב' נכונים, נמצא אם כן, שבעצם אנו כותבים סת"ם על הדוכסוסטוס של השו"ע ובצד הלא נכון ( !! ) ובעצם היריעות האלה הם הקלף של הרמב"ם בצד הנכון !!
(-אלא שעדיין לא נגענו בעיבוד העור )
בהתחשב בעובדה שאמרנו לעיל שמעולם לא היתה מחלוקת על הכתוב בהל' ח' שהרי כך נאמר בתלמוד ושנוי במס' סופרים פרק א הלכה ה
" כותבין על הקלף במקום בשר, ועל הגויל במקום שער, ואינו רשאי לשנות, הלכה למשה מסיני שאם שינה בזה ובזה, אין קורין בו. "
[ גילוי נאות – הדברים דלעיל נאמרו ע"י אנשים שונים שחקרו את העניין ( כולל הח"מ) בהזדמנויות שונות, וכשהובאו בפני אחד מגדולי דורנו היחס לאומר היה בנוסח אד הוק שלווה בהתנכלות אגרסיבית של תלמידיו, אלימות מילולית פשקווילים וכד' – אחרי הכל, מישהו יכול לדמיין את ההשלכות של האמור כאן ?! ]
לאור האמור [ - ובמידה ויסתבר שאכן המידע אמין ונכון ] חוזרת השאלה למלוא תוקפה -
- האם מדובר ביריעות סת"ם או בסתם יריעות ?
תוקן על ידי יושל ב- 03/03/2009 19:27:40
תוקן על ידי יושל ב- 03/03/2009 19:30:17
