|
|
| נשלח ב-5/4/2009 21:36 |
 |
| |
מנוב יש באמת הרבה ערב רב גם בין רבנים לא צריך להיבהל תראו מה מצאתי משהו ממש יפה ומדהים
את ברכת החמה צריך לברך כאשר החמה בתקופתה דהיינו כש השמש נמצאת בתחילת מזל טלה. אך בפועל אנו מברכים עליה לפי שיטת תקופת שמואל ראה ביאור, ואילו לדוגמא בשנה זאת הרכה אמורה להיות ב יד ניסן תשסט בזמו שהחמה אמורה להיות בתחילת מזל טלה שהיא תחילת תקופת ניסן ב סוף יום כד אדר תשסט. אם כן איך אנו מברכים על החמה שלעין הצופה אינה עומדת בתחילת תקופת ניסן שהיא תחילת מזל טלה.
לכאורה היה אפשר לומר כאין לסמוך על תקופת שמואל לענין ברכה זאת. אלא שההלכה קבעה שברכת החמה תעשה על בסיס תקופת שמואל ולא על סמך תקופה אחרת לדוגמה תקופת רב אדא אשר לפיה כן תהיה השמש במקומה האמיתי. זאת אומרת כי לענין ברכה זאת אנו סומכים על מציאות שאינה גלויה לעינינו. אם כן מה היא מציאות זאת? על שאלה זאת תירץ הרבי מלובאוויץ בשיחה שנאמרה באחרון של פסח תשי"ג ערב ברכת החמה דאז, כי יש חמה רוחנית שממנה מושפעת החמה הגשמית שאותה אנו רואים והיות שהחמה הרוחנית לפי תקופת שמואל עומדת בתחילת התקופה הרוחנית ממילא מושפעת החמה הגשמית שאנו רואים ולכן אנו יכולים לברך אליה. וכמו דברים רבים בחיינו היום יומיים כל בעל חי מושפע מהרוחנית שמחיה אותו וכשהרוחניות הזאת עוזבת אותו יהיה גוף דומם, וכן בצומח כשתסתלק הרוחניות הגורמת לגידולו יהפך למציאות דוממת וכו'.
ע"י התירוץ הנ"ל אפשר לתרץ עוד קושיות שעורר נושא כליו של הרמב"ם הפירוש.
א למה מנין תקופת שמואל מתחיל ב כ"ג אדר שנת תוהו כתקופת ניסן, מן הראוי שתתחיל בחודש ניסן. ותירץ כשתקבץ את שארית כל מחזור של 19 שנה שהוא שעה ותפ"ה חלקים במשך הזמן תגיע התקופה לחודש ניסן ובעת שנצטוו על כך בשנת אלפים רמ"ח ליצירה כבר היתה התקופה בניסן.
ב שואל הפירוש לאחר שנים רבות שיתקבצו הרבה שאריות תחול תקופת ניסן בחודש אייר ומתרץ. יבוא מורה צדק ויודיענו. דהיינו שהמשיח יתרץ לנו. ולי נראה שאחד התירוצים שכבר דובר בו הרבה בשיחות ומאמרים של הרבי וגם רבותינו ונשיאינו מהדורות הקודמים ובשאר ספרים הקדושים. כי היום הגוף ניזון מהנשמה שהיא רוחנית. והיות והגוף הוא עולם קטן הדבר מתייחס לכל העולם כולו שהוא ניזון ומתקיים מהרוחניות. ואולם לעתיד לבוא בתחיית המתים יהיה המצב להפך שהנשמה תהיה ניזונת מהגוף, ובהתאם לכך גם רוחניות העולם תהיה ניזונת מהעולם הגשמי. לכן תהיה עיקר המציאות זה העולם, ואז יתחשבו במצב העולם לענין ברכת החמה. ולא מהחמה שלמעלה היא החמה הרוחנית.
ג נשאלת השאלה על האבות שקיימו את כל התורה עד לא ניתנה וכן כל מצוות דרבנן כיצד ברכו הם את ברכת החמה. התשובה לכך היא קיום המצוות של האבות היה רוחני כלשון המדרש מצוות של האבות היו ריחות אבל אתם לאחר מתן תורה שמן תורק שמך. יוצא מכך היות וכל קיום המצוות של האבות היו רוחניות להוציא מצוות מילה. לא היתה להם בעיה לברך על החמה הרוחנית, לפי שיטת שמואל.
תוקן על ידי המשקיף ב- 05/04/2009 21:37:17
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2009 21:39 |
|
| |
יישר כוח לך ידידי הרבה זמן לא ראיתי את הודעותיך
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 17:35 |
|
| |
|
אני לא קראתי את כל האשכול, ואני לא יודע אם כבר הביאו את הסיפור הזה לפני-כן או לא. אבל בכל אופן הבאתי אותו.
|
ברכת החמה או ברכת האילנות
|
| 14/02/2009 |
בד' ניסן תשמ"א, כתב רבי חיים קניבסקי בהתרגשות: "בירכנו היום ברכת החמה פעם שנייה".
זו הייתה הברכה האחרונה אותה זכה הגר"ח לברך בצוותא עם אביו, מרן הסטייפלער זצ"ל. מאוחר יותר חשף הרה"ג ר' משה-מרדכי שולזינגר מבני-ברק, כי באותו מעמד עורר האב שאלה הלכתית מרתקת באוזני בנו: מפאת חולשתו, לא יצא מביתו מתחילת חודש ניסן, וטרם בירך 'ברכת האילנות'. ושאל: איזו מהברכות יש להקדים, בהתאם לכלל הידוע 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם' – את ברכת החמה או את ברכת האילנות?
מצד אחד, ברכת האילנות תדירה יותר, כיוון שברכת החמה נאמרת אחת ל-28 שנה, בעוד ברכת האילנות נאמרת מדי שנה; ומצד שני, נוסח ברכת החמה, 'עושה מעשה בראשית', נאמר כמה פעמים מדי שנה בראיית ברקים וכו'.
הכרעתו הסופית של הסטייפלער לא ברורה, אך די בסיפור הזה כדי ללמדנו מוסר-השכל שלמרות חולשתו וזקנותו, מוחו של הסטייפלער 'עבד' שעות נוספות בעת שביקש לרדת לעומקה של הלכה.
מאת: שלמה קוק, קו עיתונות דתית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 17:59 |
|
| |
שאלה זו היא מאוד מעניינת מכיוון שפה בנהריה יהיה ברכת האילנות וברכת חמה עם כבוד קדושת האדמו"ר רבי דוד אביחצירא שליט"א ונראה מה הוא יברך קודם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2009 23:53 |
|
| |
שמעתי במקום אחר גם את המשכו של הסיפור, רק שרציתי קודם לשמוע את דעתכם.
ועד כמה שזכור לי, אז בנו של הסטייפלער - הגר"ח - הביא לאביו ראיה מסוכות [כמעט בטוח שזו הייתה ראיה מסוכות] ששם גם יש את הבעיה הזו, ומשם מוכח שנוסח הברכה הוא הקובע והוא הנקרא 'תדיר'. ולכן ברכו קודם-כל ברכת החמה ואח"כ על האילנות.
רק שאני לא זוכר איך בדיוק הייתה הראיה של הגר"ח. אולי מזה שיש בסוכות [ביום הראשון] לברך גם ברכת 'שהחיינו' וגם 'לישב בסוכה'. ואומרים קודם-כל 'לישב בסוכה' ואח"כ 'שהחיינו'.
תעזרו לי, חבר'ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 15:45 |
|
| |
מספר ההרוגים ברעידת האדמה באיטליה הגיע ל מנין 207
זה בדיוק מספר ברכת החמה מאז בריאת העולם 207 גימטריה רז
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 15:55 |
|
| |
פשיייאווו איזה חידוש אשריך נועם לא יצא לי לברך אותך אז אני אומר לך
קודם כל אשריך שזכית לסיים את מסכת מידות ואשרי שזכיתי לזכות אותך כל הפורום הזה היה כדאי רק בשביל שתסיים מסכת מדות ויש לי חלק בזכות הזאת
תודה לך בורא עולם על שזיכית אותי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 16:14 |
|
| |
פסיקת הרב עובדיה יוסף
| |
שאלה: האם נשים מברכות ברכת החמה, או שאינן מברכות ברכה זו, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא?
תשובה: הנה אמת נכון הדבר שהנשים אינן רשאיות לברך על מצוה שאינן מחוייבות בה, ולכן נשים אינן מברכות בשם ומלכות ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית ובתפילת ערבית, שהרי אינן חייבות בקריאת שמע, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. (מצוה שהיא בקום ועשה, והיא תלויה בזמן, שהרי לא בכל שעות היום אפשר לקרות קריאת שמע). וכן פסק הרמב"ם ומרן הבית יוסף, וכן מנהג בני ספרד ההולכים לאורו של מרן הבית יוסף.
ולפי זה לכאורה נראה שהוא הדין גם כן לגבי ברכת החמה, שהיא מצוה בקום ועשה, וגם היא תלויה בזמן, אחת לעשרים ושמונה שנה, ולכן לכאורה יש לומר שאין הנשים מברכות ברכה זו.
אולם הגאון רבי יהודה מילר ז"ל, כתב שאף לפי שיטת הרמב"ם שאין הנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, מכל מקום לענין ברכת החמה נראה שגם הנשים צריכות לברך ברכה זו, שאינה אלא ברכת שבח להשם יתברך, ככל ברכות השבח, כגון ברכת הנותן לשכוי בינה ושאר הברכות שבודאי אף הנשים מברכות אותן. (כלומר אין הברכה תלויה בעקרון בזמן, אלא בראיית המראה שמביא לחיוב הברכה), וכתב שאמר כן להגאון החכם צבי, והוא הסכים עמו בזה וכתב לו שעל פי הוראתו ציוה גם הוא לזוגתו הרבנית שתברך ברכת החמה יחד עם כל ישראל. וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י ועוד רבים מן האחרונים. והגאון רבי שלמה קלוגר הוסיף לבאר, שברכת החמה דומה לברכת שהחיינו שמברכים בכל שנה על פרי המתחדש משנה לשנה, ואף הנשים בודאי מברכות ברכה זו, כי אין ברכה התלויה בזמן ממש, רק שבזמן שנראית החמה באותו המקום שבו היתה בעת בריאתה, אז יש לברך ברכת החמה, אבל מעיקר הברכה אינה תלויה בזמן.
והגאון מהרי"ל דיסקין הוסיף, שבעצם ברכת החמה אינה ברכה מיוחדת דוקא על ראיית החמה, שהרי ברכת עושה מעשה בראשית יש לברך גם על ראיית הים הגדול ועל ראיית הברקים, ואם כן לא שייך שנחשיב אותה למצות עשה שהזמן גרמא. וכן הורה הגאון החזון איש, שגם הנשים תברכנה ברכה זו, שאינה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות ממנה.
ואף שיש מרבותינו האחרונים שכתבו שאל להן לנשים לברך ברכה זו, מכל מקום מרן רבינו הגדול שליט"א אחר שדן בזה בספרו באורך, העלה שהצדק עם אלו הפוסקים הסוברים שאף הנשים תברכנה ברכה זו.
ועל כן להלכה, גם הנשים צריכות לברך ברכת החמה, ועליהן להזדרז לקום בשעה הראויה לברכה זו בכדי שתוכלנה לברך יחד עם כל בית ישראל.
דנו הפוסקים אם סומא (עיור) מברך ברכת החמה. ולהלכה סומא אינו מברך ברכת החמה, ונכון שישמע ברכה זו מפי השליח ציבור המברך ויכוין השליח ציבור להוציאו ידי חובה בברכתו, ובזה יצא ידי חובת כל הדעות.
http://www.halachayomit.co.il/Default.asp?HalachaID=727
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2009 16:38 |
|
| |
זה חידוש חשבתי שהן לא מברכות יש הפתעות בחיים
ועל כן להלכה, גם הנשים צריכות לברך ברכת החמה, ועליהן להזדרז לקום בשעה הראויה לברכה זו בכדי שתוכלנה לברך יחד עם כל בית ישראל
|
|
|
|
|
