פרשת וַיִּקְרָא

פרשת  וַיִּקְרָא

וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר(א,א) ""

בחסדי הבורא אנו מתחילים השבוע ב"ה חומש חדש חומש ויקרא, כינוי נוסף שזכה לו חומש ויקרא הוא "תורת הכוהנים" כיון שהוא עוסק בעיקר בהקרבת קורבנות שנעשות ע"י הכוהנים, בד"כ בתלמודי תורה הלימוד הראשון שנלמד הוא מספר פסוקים ראשונים של חומש ויקרא לקיים את מה שאמרו חז"ל "יבואו טהורים(ילדים) ויעסקו טהורים".

הפרשה שלנו מדברת על הקורבנות השונים שאדם מקריב והדגש על המילה אדם כי ר"ת אדם אפר, דם, רימה, להזכיר לאדם ממה הוא בא ולאן הוא הולך.

יש מי שחושב שבבית המקדש היו כל היום "עושים על האש" בהקרבת הקורבנות וכל הקורבנות היו במטרה לספק מזון לכהנים ועל כל חטא שאדם חוטא אפשר לבוא למשכן ולהקריב קורבן "ולסגור עניין" .

אבל לא כך הם פני הדברים , מטרת  הקרבת הקורבנות היא להראות לנו את חסדי הבורא יתברך, אדם בחיי היום יום מתנהג בצורה לא טובה ועושה מעשה לא ראוי מעשה שאפשר להגדיר אותו כבהמי ונבזי והוא אמור להיענש על כך בידי שמים , אבל הקב"ה לא רוצה סתם כך לקחת את נשמת האדם והמטרה היא שהאדם יתקן את עצמו ויעלה מעלה בדרגות התורה.

הקב"ה מאפשר לנו להביא קורבן מן הבהמה הטהורה שבד"כ נמצאת קרוב ולא איזה חיה שקשה למצוא אותה או איזה דב שצריך לצוד אותו ביער , כדי שאדם ירצה לעשות תשובה על מעשיו לא יהיה הקורבן תירוץ וגם מי שידו אינה משגת יוכל להביא קורבן צנוע יותר וגם הוא יתקבל .

בהקרבת הקורבן האדם רואה מה נעשה לבהמה וכיצד היא נשחת על המזבח והוא צריך להבין שזה מה שהיה צריך לקרות לו אבל הקב"ה נתן לו את האפשרות שלו לכפר על מעשיו באמצעות הקורבן.

אבל צריך לזכור שלא משנה איזה קורבן אתה מביא וכמה הוא שווה ויקר, הדבר הוא רק אמצעי והוא הדרך להביע חרטה עמוקה על המעשה, רק לאחר שאדם מתחרט על המעשה שהוא עשה ועושה תשובה שלמה ומתפלל לקב"ה שהקורבן יכפר על מעשיו ושיעזור לו לא לחזור על המעשה שוב , רק אז הקורבן מועיל, אחרת אין הקורבן מועיל.

עוד בתחילת הפרשה במילה ויקרא מצוי דבר שונה ,

האות א' היא בצורה קטנה ולא בגודל רגיל שאנו רגילים לראות.

הרב שך זוצ"קל מבאר את הנושא בכך שמשה רבנו רצה לרשום את המילה ויקר מלשון מקרה ,אבל גם לבלעם הרשע הקב"ה קרא בלשון ויקר, לשון מקרה משה רבנו לא רצה יחס מיוחד והקב"ה ציווה אותו לרשום את האות א' כדי להדגיש את העובדה שהוא יקר מאוד בפניו, משה רבנו עשה את ציווי הבורא אך רשם את האות קטנה, משה רבנו יודע שעל כל אות בתורה ניתן לדרוש וללמוד דברים רבים במיוחד עם האות גדולה ולא קטנה ,ולמרות שמשה ידע זאת הוא העדיף שבמקום דרשות והלכות ילמדו הפעם ויתעסקו יותר בלמידת מידת הענווה שאנו רואים כאן כי כל המטרה של א' קטנה היא להראות הענווה הגדולה של משה רבנו,

ואת זה משה רצה שנלמד ונדרוש בו , להראות לנו שמי שמידת הענווה קיימת בו תורתו מתקיימת ואף הקב"ה מעיד עליה והוא זה שמעניק את הכבוד לאדם בזכותה, ואנו רואים זאת אצל כל גדולי ישראל שמה שפרסם אותם זה הענווה והצניעות שלהם ואייך את מבטלים את עצמם בפני הקב"ה ,להראות לנו במילה הראשונה של הפרשה שלפני שאתה בא ומבקש להקריב קורבן אתה חייב דבר ראשון לתקן את עצמך ולהוריד מן הגאווה שלך ולחזק את מידת הענווה ורק אז תוכל להתחיל לחשוב אייך אתה מקריב קורבן בפני הקב"ה.

שבת שלום!

מזל טוב למשפחת גמזו לרגל חתונת בנם מאור!

לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בןחווה ז"ל.  לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה  ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, מאור בן ניצה,אליס ורונית בנות שמחה ,גנט בת חווה, שיר בת מוריה, שושנה  בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון  לאהרון רן בן שושנה  ושמעון חביב בן לבנה שלומי יעקובי  בן עדינה.   

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]