|
|
| נשלח ב-13/11/2007 15:41 |
|
| |
מנה"מ,
ייש"כ!
צפיתי בהרצאה המצוינת והיוצא מהדברים שהדיון אינו כ"כ על חפשיות הבחירה במובן היכולת הבסיסית לבחור אלא על רבגוניות החופשיות במובן חוסר היכולת לבחור מחמת הצפה באפשרויות [ולכן הוטמעה ההודעה לכאן]. הנקודה היא גודל המידע מנשוא בראש הבוחר, משתק את יכולת בחירתו. בין מצד שהאפשרויות הן רבות מדי ומעבר למרחב יכולת שיפוטו ובין מצד שגודל חששו שיתחרט כשיתברר לו שהפסיד אופציה מסוימת.
לפתרון הבעיה הוא נותן אפשרויות:
א. מצד הבוחר; להיות מוכן לדעת לפני הבחירה מהן האופציות בדברים הנבחרים אותן הוא מחפש,
ב. מצד המציע; שיסדר את רבגוניות המבחר בצורה מסודרת [ליניארי-היירארכי] כך שיתמצא הבוחר באופציות,
ג. לנסות קודם את המוצר שבכך יתברר שיש חסרון ברב האופציות כי הן ממעטות מנוחות השימוש באופציות הנחוצות באמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 10:52 |
|
| |
ווטו תודה.
מי שהצליח להחליט, לאחר כל המסלול של ההתלבטות, עדיין נדרש לעמוד בהחלטתו. ההחלטה אינה סוף הדרך בלבד, אלא גם תחילתה של דרך חדשה. לעתים, הקושי הוא להחליט, ומשנפלה ההחלטה הביצוע חלק. לעתים, קל להחליט וקשה לבצע. ולעתים, גם ההחלטה היא נתיב יסורים, וגם הביצוע גובה מחיר.
חופש הבחירה הוא גם החופש לחזור בך מהחלטות.
ועוד אוסיף, חופש הבחירה קיים, רק אם ידוע מראש מהו המחיר שיש לשלם בגין הבחירה, ולאחר שקילת המחיר נעשית הבחירה. שאחרת, מדובר במיקח טעות.
ואשרי מי שהוא כר' יוסי, שמעולם לא אמר דבר ושב לאחוריו (שבת קי"ח ע"ב).
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 11:01 |
|
| |
השכן
ואשרי מי שהוא כר' יוסי, שמעולם לא אמר דבר ושב לאחוריו
וגם אם מתברר לו שהוא טועה, טעה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 11:30 |
|
| |
ירוחם,
מי שטועה ומודה בטעותו הוא אדם גדול.
דומני שכוונת ר' יוסי היא, למי שלפני שאמר איזה דבר חשב עליו מספיק, כך שאינו צריך לחזור בו.
וראה חתימת מיימוני שלנו, שומר פיו ולשונו...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|