| נשלח ב-12/4/2009 02:24 |
 |
| |
תגלחת בחול המועד
בשו"ע נאסרה התספורת ("גילוח", בלשון חכמים) בחול המועד, "כדי שלא ייכנס לרגל מנוול", (כי יסמוך על גילוח בתוך המועד, ומפאת הטרדות שלפני החג, ידחה את התספורת לחוה"מ) מלבד מקרים המנויים בשו"ע בהם נמנע מהאדם להתגלח מסיבה של אונס.
בזמנם לא נהגו לגלח את הזקן בכל יום אלא את הראש, ולעתים קרובות יחסית לימינו.
לפיכך ברור שמה שנאמר בהלכה זו אינו מכוון לגילוח הזקן כלל, כיוון שלא גילחו את הזקן.
כיום שנוהגים לגלח את הזקן בכל יום, ובפרט בער"ש ובערבי חג, הרי שלהתהלך בימי חוה"מ עם זיפי זקן לא מגולחים, זהו מצב "המנוול" שאותו רצו חכמים למנוע.
אבל כאמור, לא נהגו בזמנים קדומים לגלח את הזקן, לפיכך ברור שכל האיסור של גילוח (היינו תספורת) במועד "כדי שלא ייכנס לרגל מנוול", אינו תופס בכל הנוגע לגילוח הזקן.
מהסיבות הנ"ל אין הוראה מפורשת ופורמלית להתיר גילוח זקן בחוה"מ, כי לא היה צורך בכך.
היום נוהגים אנשי ההלכה להימנע מגילוח הזקן בחוה"מ, וכך בעצם לא מקיימים את רצון חכמים שלא להיות מנוול בחג.
האם לא ראוי להורות מפורשות שחובה להתגלח בימי חוה"מ?
שינוי טכני בכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 14/04/2009 12:21:10
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 11:36 |
|
| |
מתוך משנה זו למדנו, כי עם ישראל בתקופת המשנה והגמרא, היו מגולחים- בלי זקן! כמו רבי יוחנן לד.וגמה,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 14:50 |
|
| |
ירוחם
ראה שו"ת חתם סופר או"ח, סימן קנ''ט, על מי שטען שאסור לגלח את הזקן מפני שהוא חקות הגויים:
"אשר מלא פיו תוכחות, קדוש יאמר לו, ובודאי כן הוא בכמה מנהגים שנתקלקלו אצל ההמונים ונעשה להם היתר בעו"ה, אבל אשר שם פניו נגד מגולחי הזקן, לא ידעתי מה הרעש הגדול הזה, לכו נא ונוכחה אי משום חוקת הגויים, אשאלהו ויודיעני מי התיר לנו נעלים שחורים המבואר בש"ס לאסור מסאני אוכמי ... והוא דבר דלא נמצא בש"ס ופוסקים, וגם לא בשום ספר מספרי חצונים, שיהי' הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן, כי אז גם כל האומות היו מגדלים זקניהם ... אבל לא נמצא בשום מקום שיהיה בזה משונה מנהג גוים. ומה שרמז לספרי מקובלים שכתבו שלא להושיט ידים בדקני כלל, אין לי עסק בנסתרות, אבל מהם ומהמונם הותרה הרצועה לגמרי בכל ארץ אטלי' שכל חכמיה מגולחי זקן ונתלים באילן גדול ר' מנחם עזרי' בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגולח מבלי השאיר שערה א', וכן העיד עליו היש"ר מקאנדיא באילים שלו, והיה אומר, שעפ"י חכמי המקובלים אין חוץ לארץ ראויה לכך, ומה אאריך במה שאין לי יד ושם בו, אבל אבותינו הנהיגו עצמם כן על צד ההכרח הגדול ולא מקור משחת ח"ו אלא בקדושה יתירה, והוא בימי גזירת תתנ"ו, והרועים וכדומה, (גזרת הרועים שהיתה בשנת ד"א תתק"ב) התירו גדוליהם להמכתתים רגליהם, לשנות מלבוש ולגלח זקנם, שלא יכירום האויבים, כי אז כבר גלחו הגוים זקניהם, עפ"י מעשה ממלך פולין א' שהי' סריס כמבואר בספרי הימים, והתירו חז"ל שהיו בימים ההם לעשות כן, ולהיות גלוח הזקן דבר שאי אפשר להשתנות, והיו נכלמים מאוד האנשים ההמה בשובם לביתם, על כן נשתרבב המנהג שלא לגדלו כלל רק סימנא בעלמא שזה יגולח ויגדל בקוצר זמן שבן לילה היה ורק אך מופלגי תורה היושבים בביתם הם מגדלים אותו, ואותן שלפני גזירה ההיא שברחו לארץ פולין לא באו לכלל זה. והנה זה ברור ונכון כי אילו היה תחלת מנהגו באיסור, היה משום חוקי הגוים, אבל אחר שכבר נהגו ישראל לגלח, תו אין בו שום נדנוד ופקפוק כלל, אפילו ריח איסור אין בו, אבל הך דמסאני אוכמי לא ידעתי איך נתפשט, ע"כ צריכין אנו ללמוד זכות ולומר שנתפשט ג"כ בתחילה בהיתר, וכיון שהותר הותר ..."
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 15:55 |
|
| |
נישט
מה שטענתי כי- גידול זקן אינו מעיקרי האמונה,
אגב החתמ"ס, ציוה ליהודי הונגריה מגולחי הזקן, כי את השפם לא יגלחו- אחרת הם עוברים- על לא ילבש גבר שמלת אשה-
וכך אפשר להכיר, את כל ההונגרים והאונגרים מרחוק- לפי השפם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 06:02 |
|
| |
ירוחם
<"אגב החתמ"ס, ציוה ליהודי הונגריה מגולחי הזקן, כי את השפם לא יגלחו">
האם הוא גם נתן להם את האופציה, שבאם אינם רוצים לגדל שפם "היטלרי", שיקראו לבנם "תומאש", שכאשר הם יגדלו ידעו כולם שהם אינן נקבות?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 20:14 |
|
| |
(למה לקרוא לשפם בכזה שם? השפם לא עשה שום דבר רע.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 20:49 |
|
| |
רש"י ויקרא פרק יג פסוק מה
שפם - שער השפתים גירנו"ן בלע"ז [שפם]:
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
