אביא ציטוט מהספר זמרת הארץ לרב אביגדור עזריאל שהוכיח לשיטתו שכן צריך לכוון בספירת העומר:
"וראיותיו שכך נראה מפשט דברי הרב בדרושי פסח ועומר, שכל המוחין דקטנות וגדלות ראשון ושני דישסו"ת ואבא ואימא, נמשכין לאט לאט על ידי ספירת העומר. ולבי נוקפי בכל זה, דאיך יתכן דדבר גדול כזה לא דיבר הנביא, רבינו האור המופלא האר"י, וגדול אדונינו מוהרח"ו. הלא תראה בשביעית בספר המצות, הרגיש בכוונות התפלות, וכתב דלמה אנחנו מתפללים בשנה השביעית ותירץ, עיין שם
והנה מקום אתי ליישב הענינים, ולכוין כל הכוונות של התפלות באלו הימים. והוא, שזה הענין של לאה שהיא מצה משומרת בכל ימי הפסח בתוך הז"א בשורשה, שהוא יסוד דאימא שבדעת דז"א, מדבר בחיצוניות העולמות כנודע, שבחינת מצוה שהיא במעשה היא בחיצוניות העולמות, כמו שכתב מרן האר"י בעץ חיים שער חיצוניות ופנימיות. ואכילת מצה היא במעשה, וכן מצות ספירת העומר הוא בחיצוניות, ואף על פי שהיא בפה כמו התפלה ואינה במעשה...וכו'
אם כן כל מה שכתב רבינו הקדוש האר"י, שנשתנה ליל פסח, וצריך להמשיך הגדלות ראשון ושני דישסו"ת ודאבא ואימא עילאין קודם הקטנות, ושנתגדל הז"א שלא כדרך טבע בליל פסח לבטל אחיזת החיצונים והקלי', ושאחר עבור יום ראשון דפסח מסתלקין כל המוחין ונמשכים לזו"ן בחמישים ימי העומר לאט לאט, כל זה מדבר בחיצוניות העולמות, ששם הם מעשיות, אבל (דף כ עמוד א) בפנימיות העולמות ששם הם התפלות והתורה וכל הדברים והמצות התלויות בדיבור, אין נגרע דבר מהסדר, וצריך לכוין בכל התפלות בימי הפסח כסדר הימים טובים, ובכל ימי העומר כל כוונות התפלות, וכוונות הלימוד, ולומר תיקון רחל בחצות לילה, ותיקון לאה בחול המועד דפסח, לא יחסרו כל טוב, שום כונה, לא בימי הפסח ולא בימי העומר. ועוד בה, כתב מורי הרב לכוין בליל ראשון של פסח כל פרטי הכוונות, והמשכת המוחין דקטנות וגדלות ראשון ושני דישסו"ת ודאבא ואימא, עם כל אותם השמות שיש בחיצוניות שכתב הרב בסדר קדש ורחץ וכו' דליל פסח, אותם השמות לכוונם בערבית דלילה ראשונה דפסח, על הסדר קטנות דישסו"ת, בתחילה בישראל דקריאת שמע, ואחרי כן ו"ק גדלות ראשון דאימא באחד, ואחרי כן בעמידה ג"ר דגדלות ראשון דאימא, וכל הגדלות דיש"ס, וגם הקטנות שני וגדלות שני דאבא ואימא, וכמו שאסדר לפניך סדר מורי בתפלות לקמן ועל סדר זה, שהם כרחוק מזרח ממערב, ורב המרחק ביניהם:
ואחת מהראיות שהביא מורי הרב הוא, ממה שכתב רבינו האר"י ז"ל בדרוש שלישי של פסח, בטעם שאנו אומרים הלל גמור בליל פסח וביום ראשון דפסח, מטעם שנכנסין כל אלו המוחין עד ג"ר דאבא ואימא, ונשארים בזו"ן כל יום ראשון...וכו'
ומה שכתב רבינו האר"י, שכל הזווגים של ימי העומר אפילו באותם הימים וראשי חדשים ושבתות הם דקטנות, איירי בחיצוניות העולמות, דשם הוא ספירת העומר. וגם מצות עונה שהוא מעשה, בבחינת חיצוניות העולמות. אבל בבחינת פנימיות העולמות, אין נגרע מעבודתכם דבר, הכל הולך כסדר כל השנה. ואמנם במצות מעשיות כמו סעודות שבת וחול וברכת המזון וקידוש על היין, וכל ארבע תיקונים של כל יום בשחרית, שהם יטול ידיו ויפנה וציצית ותפילין, לא שייך לכוין בימי העומר. וכן במצות שלוח הקן שהיא מצוה מעשית, וכונתה להמשיך מוחין דגדלות מזווג שלים דאבא ואימא, אין לכוין בימי העומר. וכן כל כיוצא, במצות דשייכי לחיצוניות העולמות שהם במעשה עכ"ל ועוד בספר שלו מאריך בראיות והסברים אחרים להסביר שכן מכוונים בספירת העומר כבשאר ימים..."
וגם התורת חכם העיר על דבר זה בספרו בעמוד קנב וז"ל:
"ועל דרך זה יש לומר כמ"ש מורי הרב ז"ל והמשכת המוחין בליל פסח ויום ראשון דפסח לזו"ן בחינת צד הב"ן הנקרא נוק' דזו"ן הכוללים דשנה שעברה והם המוחין דפנים הנכנסים בנוק' תחילה לפי שעה, ואח"כ שמסתלקים ממנה ונכנסים בז"א בימי העומר עכ"ל, כונתו ז"ל שמ"ש בספר הכונות בסדר המוחין של הפסח ושל העומר הם במוחין דשנה זו ובבחינת מוחין דשנה זו לא שייך לכוין ביום ראשון דפסח שכבר נכנסו כלם בליל פסח, אבל המוחין דשנה שעברה אינן נכנסים בליל פסח כלם אלא כסדר כל היו"ט ששם לא יש אחיזה שכבר נסתלקו מהם אחיזת הקלי' ע"י המוחין דשנה שעברה, א"כ שייך לכוין בהם בכל תפילות ימי העומר כל כונת התפילה לגמרי בין בחול בין בשבת", עכ"ל.
וכן בספר אמת ליעקב הביא דעת תלמידי הרש"ש שסברו בתר איפכא מיניה (מהרש"ש) והוסיף כי גם הרב החסיד כמוהR דוד מאג'אר סבר כן. והתלמידים החלוקים עליו בזה הם : הרב חיים דילה רוזה ז"ל וכן הרב דוד מאג'אר ז"ל וכן הרב עזריאל ז"ל.
בכל אופן כמו שכתבתי בסופו של דבר המקובלים הספרדים קיבלו עליהם את הוראותיו של הרש"ש...
כל טוב
 |
|
|
