עוד מאמר הזוי:
היום, בשעה 10:00, חל שוב הטקס החילוני המסורתי המתקיים פעמיים בשנה, של ציד חרדים שלא עומדים בצפירה.
בהרצאה אחת, שאל אחד השומעים החילונים את הרב מרדכי נויגרשל, מבכירי המרצים בענייני יהדות: "למה אתם לא עומדים בצפירה?"
שאל אותו הרב נויגרשל "לעמוד בצפירה זו מצווה"?
"בודאי!" ענה החילוני.
"אם כן"- השיב לו הרב נויגרשל - "אני חילוני".
היהודי שומר המצוות קם בבוקר עם "מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי", נוטל ידיים לטהר עצמו לקראת התפילה, ממשיך עם ברכות התורה וברכות השחר, הולך לבית הכנסת, מתעטף בטלית ומניח תפילין, אומר קריאת שמע של שחרית עם ברכותיה, מתפלל תפילת שחרית, ורק אחר כך - לאחר שהפנים גם בבוקר זה את מציאות הבורא שהוא הפותח את ידו ומשביע לכל חי רצון – אוכל את ארוחת הבוקר המורכבת ממעשי ידי ה´ (לא נמצא ולא יימצא המדען שיצליח לייצר גרעין חיטה אחד כדי לייצר לחם לארוחת הבוקר), לפני שהוא פונה לסדר יומו, מי לעסקי פרנסתו ומי לעמל התורה.
לפני כל טעימה במהלך היום, יברך את בורא עולם, כדי שלא יהיה גזלן האוכל משל יוצר הכל בלי לתת תודה, לאחר האכילה יברך ברכה אחרונה, אם אכל כשיעור המתחייב. כל דבר שיכניס לפיו, יבדוק היטב, האם מדובר באוכל כשר ומותר באכילה, או לא ועליו לוותר על הסעודה, אפילו אם מדובר בסטייק עסיסי ומגרה.
לאחר כל יציאה מן השירותים יברך "אשר יצר את האדם בחכמה" כדי להפנים את הידיעה שאם ח"ו ייפתח אחד מנקביו הצריכים להיות סתומים או ייסתם אחד מהם הצריך להיות פתוח – לא יוכל להתקיים אפילו רגע אחד.
בלכתו ברחוב, ייזהר לא להביט במראות אסורים של נשים לא צנועות, כדי לא לגרות את יצר הרע. ידאג לא להיות בחדר אחד לבד עם נשים האסורות עליו, כדי לא להתפתות לחזק מכל היצרים, שהרי אין אפוטרופוס לעריות. ידיר עיניו מכל מכשיר אלקטרוני המשדר מראות המגרים תאוות אסורות.
אם ישמע רעם ואם יראה ברק, יברך מיד "עושה מעשה בראשית" כדי לחזק את הידיעה על שליטתו הבלעדית של מי שאמר והיה העולם. אם יראה קשת בענן יברך "זוכר הברית", לזכור שברית כרתנו עם בורא עולם בהר סיני ולקיימה אנו צריכים. אם ירכוש בגד חדש שהוא שמח בלבישתו יברך "שהחיינו". בהגיע זמן מנחה יתפלל שוב תפילת שמונה-עשרה. עם צאת הכוכבים יאמר קריאת שמע של ערבית עם ברכותיה ויתפלל תפילת מעריב.
בשעותיו הפנויות ילך ללמוד תורה, בין אם לשמוע שיעור, או עם חברותא, בדרך כלל גם זה וגם מזה אל תנח ידך. בלבושו, בחינוך ילדיו, בצורת דיבורו, בעת שהוא חושב, יזכור תמיד מה מותר ומה אסור. הכל כדי להשליט יותר ויותר, על כל מעשה, כל דיבור וכל מחשבה, את רצון בוראו על פני תאוותיו ורצונותיו שלו, זאת ע"י קיום מצוותיו.
בלילה, לפני השינה ידאג ללבוש את בגדיו בצניעות גם בחדר משכבו, לזכור כי גם בחושך בהיותו לבדו, בורא עולם נמצא תמיד בכל אתר ואתר. יגיד את ברכת "המפיל שינה על עיני" לפני לינת הלילה.
כך, יום אחר יום, שעה אחר שעה, רגע אחר רגע. כל חייו, מיום לידתו עד יום פטירתו לעולם שכולו טוב – ידאג לחיות על פי מצוות ה´ שציווה בתורתו וילמד את תורתו כדי לדעת כיצד לקיימן.
לעומתו, החילוני המצוי, חי במשך 363 ימים בשנה, בעולם נטול תורה ומצוות, ריק מתוכן מהותי וגדוש הבלים. במקרה "הטוב", אם איננו עסוק בצפייה בסרטי זימה ותועבה בטלוויזיה או באינטרנט, אם אינו ממלא פיו בטריפות ונבילות, אם אינו מבלה את זמנו בלגימת אלכוהול בבתי מרזח (היום קוראים להם פאבים כאילו השם משנה את מהותם הבזויה), אם אינו מנוטלי הסמים, בקיצור, אם הוא למשל, שופט בבית המשפט העליון, או פרופסור למדעי המדינה, או ראש מכון אסטרטגי חשוב וכד´ – יבלה את זמנו בקריאת הבלים שנכתבו ע"י אנשים ריקים, או בצפייה בתכניות טלביזיה שישטפו את מוחו בהזיותיו של מפיק אמריקאי או במאי צרפתי כלשהו, וכיו"ב עיסוקים שאין באף אחד מהם למלא תוכן חיובי של ממש את חייו.
שום דבר לא מחייב אותו, חוץ מחוקי המדינה האוסרים לגנוב, לעבור באור אדום וכד´. אין לו תורה, אין לו מצוות. הכל מותר, הכל חופשי. הוא אף פעם לא קרא את ספרו של הרמח"ל "מסילת ישרים" המתחיל במלים: " יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". כי החילוני המצוי מכיר רק במושג של "זכויות האדם". אין חובות. אין מצוות.
כל זה, כאמור, 363 ימים בשנה. יומיים בשנה, הוא מתמלא יראת כבוד, חיל ורעדה. אז מהדהדת מקצה אחד של המדינה החילונית לקצה האחר, צפירת אזעקה, המבשרת שצריך לעמוד שתי דקות תמימות.
אז, באותן שתי דקות, יומיים בשנה, מתמלא החילוני המצוי ברגשי קודש והדר. הוא נעמד דום, כולו אחוז יראת יוצר הרמקולים, ומקשיב קשב רב להדהוד האזעקה הנשמעת בכל אתר ואתר. זאת המצווה היחידה בחייו, וגם היא פרי מוחו של יצור אנוש כמוהו.
אבל בכך לא די כדי למלא את פנימיותו תוכן רוחני שלם. על סיפוקו הרוחני המלא, יבוא רק כאשר ידע שהחרדים לא עומדים עכשיו.
לצורך זה, מועסקים צלמים מיוחדים, הפטורים ממצוות העמידה, בחינת העוסק במצווה פטור מן המצווה, ומשימתם בשני ימים קדושים אלה, לשוטט ברחבי הארץ ולמצוא חרדים שלא עומדים.
את הסיפוק הרוחני השלם מקיום מצוות העמידה פעמיים בשנה, שתי דקות כל פעם – המצווה היחידה של החילוני - ימצא רק כאשר יפתח לאחר הצפירה את העיתונים, הרדיו והטלוויזיה וישמע ויראה חרדים שלא עמדו בצפירה.
אז רבותי, נמאס לי. לכם לא? לא נמאס לכם לראות את הבהמות בצורת אדם הללו, שכל חייהם מרוכזים מסביב לפורקן יצרים מוחלט של הכל מותר, המחפשים פעמיים בשנה את היהודי החרד לדבר ה´, שכל חייו מרוכזים סביב מילוי רצון בוראו גם אם הדבר כרוך בוויתור על תאוותיו ורצונותיו שלו עצמו, מפנים כלפיו אצבע, ושופכים את כל שנאתם הכבושה והלוהטת לאותם יהודים שומרי תורה ומצוות, ומאשימים אותו בקול רעש ומהומה – רשע! מפר מצוות העמידה! פוגע בכבוד הבריות! מחלל את קודשי המדינה!
לי נמאס. בשבוע הבא, 29.4.09, ה´ לאייר למנייננו, יחגגו החילונים את יום אידם, המציין את היום המר והנמהר שבו הקימו את מדינת הכפירה החילונית, שמטרתה אחת הייתה ועודנה – להרוס, ח"ו, את התורה כבסיס לקיום העם היהודי, ולהחליפה בעבודות זרות של נציונליזם, סוציאליזם וכיו"ב. את יום אידם זה, יחגגו בפסטיבל של תאוות בשרים, תרתי משמע. מסיבות הפקר של זימה וזלילת בשרים צלויים על האש. חג המנגל.
יום לפני כן, יום ג´ 28.4, יעמדו כל זוללי הבשרים והוללי תאוות הבשר, במשך שתי דקות כאשר תישמע הצפירה, כדי לציין מותם של כך וכך יהודים שהקריבו חייהם כדי להפוך את הארץ הקדושה, ארץ ישראל, לארץ מקלט כלכלי לצאצאי חמלניצקי, המובאים אליה ע"י מדינת "ישראל" כדי לסאב אותה עוד יותר עם סמים, אלכוהול, זנות ופשיעה.
אז הבה נתארגן כאיש אחד, בשעה 10:00, ביום ג´ בשבוע הבא, ובהישמע צפירת השוטים, נצא כולנו לרחובה של עיר, ולא נעמוד.
נלך. נצעד הלוך ושוב במשך שתי דקות. מאות אלפי יהודים, חובשי כיפות, מגבעות (למי שיש) ציציות הטלית משתרבבות בחוץ (למי שחייב), עטורי פאות וזקנים (למי שמגדל).
מי שרוצה שיצא עם ספר תהילים ויגיד פרק או שניים לעליית נשמתם של מי שהקריבו את חייהם במלחמות. אבל בהליכה. אף אחד מאתנו לא יעמוד!
הגיע הזמן לירוק קבל עם ועדה בפרצופם של הקניבלים החילונים השולטים במדינה ובתקשורת, שלא מספיקות להם כל הנבלות והטרפות שהם ממלאים בהן את כריסם כל ימות השנה, אלא יום לפני חג המנגל, הם צריכים גם לזלול לתיאבון את החרדים שלא עומדים בצפירה.
הבה נקיים את "הלעיטהו לרשע וימות" ונספק להם כמות כזאת של חרדים שלא עומדים – עד שיחנקו.
כמו שניפנאפ אמר, צריך להסביר שלא זו הדרך לכבד, אבל לא צריך לדבר נגד העמידה.
