בכל דור יש תאריך של גאולה ,שהוא עת רצון ,
ואם הדור לא זכאי –התאריך נדחה לדור הבא...
בספר "תולדות יעקב יוסף" של תלמיד הבעל שם טוב,
הכותב בפרשת כי תשא,
על הפסוק הראשון בפרשה
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם"(שמות, פרק ל', פסוק י"ב)
כי תשא- שנת תש"א יורם ראש בני ישראל ויזכו לגאולה.
והיות שהדור לא היה זכאי הגאולה התהפכה- לשואה.
בהרבה מאותם זמנים שעליהם בישרו, נפקדו ישראל, והיו מאורעות מעין חבלי משיח, אבל לא איכשר דרא.
רעיון זה מצוי בתיקוני זוהר חדש (צ"ה,א') כפי שאומר שם:
דקץ אית בכל דרא ודרא, כפום זכוון דלהון, בכלמאריה דדרא, כפום דרוב דרא נוטים אבתריה, ואם חוביהן מתרבין עליה, אידחייא פורקנא עד דרא אחרא.
תרגום:
קץ יש בכל דור ודור כפי הזכויות שלו, בכל מנהיג הדור,כפי שרוב הדור נוטים אחריו, ואם החובות מתרבים נדחית הגאולה לדור אחר.
הצהרת בלפור
דוגמא לקלקול קץ שהיה ראוי לגאולה, הוא זמן הצהרת בלפור, בה ניתנה רשות לבנות בית לישראל בארץ ישראל,בשנת תרע"ח
(כפי שנראה להלן, הרבה תאריכים המסתיימים באות ח-8, יש בהם חשיבות מיוחדת).
בספר "החפץ חיים על התורה"(עמ' ק') מובא בשמו של בנו של החפץ חיים, ר' לייב זצ"ל, שבשעה שהממשלה האנגלית פרסמה את הצהרת בלפור, ראה החפץ חיים בזה התעוררות עליונה של הגאולה, וייחס לכך את הסברו שלאור החיים הקדוש על הפסוק (במדבר, פרק כ"ד, פסוק י"ז)
"וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב, וקרקר כל בני שת",
אומר אור החיים הקדוש:
...שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל,יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות, כאמור בזוהר, מה שאין כן, כשתהיה הגאולה מצד הקץ, ואין ישראל ראויים לה, תהיה באופן אחר וכו'.
מיד לאחר שאמר זאת החפץ חיים, הוסיף ואמר, כי הוא מתיירא שהחופשים מתורה ומצוות יקלקלו עת רצון זו, ואמר עוד, כי הרבה פעמים היה כבר זמן רצון, והדורות קלקלו אותו בגלל עוונותיהם.
השואה
באותה דרך אפשר להסביר את תקופת השואה, שלפי כמה מגדולי ישראל, הייתה תקופה של פקידה, כפי שמובא בספר "תולדות יעקב יוסף" של תלמיד הבעל שם טוב,
הכותב בפרשת כי תשא, על הפסוק הראשון
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם"(שמות, פרק ל', פסוק י"ב)
כי תשא- שנת תש"א יורם ראש בני ישראל ויזכו לגאולה.
והיות שהדור לא היה זכאי הגאולה התהפכה- לשואה.
הרמת ראש או עריפת ראש?
למילה כי תשא- 2 מובנים:כי תשא את ראש-הרמת ראש וגם עריפת ראש.
אימתי יהיה נשיאת ראש? בזמן הגאולה, שלא יאחר, כשיהיה מספר תש"א.
מובא בספר "אגרת לקץ הימין" בשם דעת המקובלים,
כי שנת הגאולה היא שנת ת"ש.
הסבר על התחלפות עת פקידה לגאולה, לעת צרה וצוקה, מובן על פי המדרש רבה (ריש פרשת כי תשא) המעיר כי לשון נשיאת ראש משמעותו בחיוב הרמת הראש והתעלות ואילו בשלילה, נשיאת ראש פרושו עריפת הראש, הביטוי,נשיאת ראש, מרמז שאם ישראל יזכו תהיה להם הרמה וזקיפת ראש של גאולה, ואם לא, תהפך נשיאת ראש לשואה והריגה.
דבר זה התגלה בעליל בתקופת השואה, בו הרפורמים הרסו כל חלקה טובה בתורת ישראל וכן תנועת ההשכלה שלעגה לגדולי הדור ופגעה בהם,דבר ההופך קץ של גאולה, לקץ של אסון, כפי שמרומז בתיקוני זוהר חדש, כפי שהבאנו לעיל.
פקד או קפד?
זמן פקידה התלוי בזכות המקבלים מתגלה מביטוי המילה, פקד, המרמז לפקד זכרון לטובה, או לפקד וחסרון וקפד (אותיות פקד) חיים.
צרה או רצה?
כמו כן, האותיות אחרי אותיות פקד בסדר האלף בית הן אותיות המילה צרה, או צוהר ורצה, כשזוכים ישראל, זמן פקד מביא להם אור וצוהר בעיני ה', אך כשלא זוכין נהפך זמן פקד לצרה וקפד חיים,
כפי שארע בשואה בגרמניה הנאצית.
שמש מרפא או שמש שורפת?
הסבר להבנת עניין עת גאולה, הנהפכת לעץ שואה וחורבן, ניתן להבין מהתופעה של שמש הזורחת באור חזק על הצמחים, צמחים הספונים במים, יצמחו ויגדלו בשמש חזקה זו, בעוד צמחים שאין בהם לחלוחית של מים ישרפו בה. כמו כן, כשישראל ספוגים במי תורה ומצוות, זוכים בעת פקד שיש צוהר ואור חזק לגאולה, אך כשאין בהם תורה ומצוות עת פקד וצוהר שורף אותם.
השמש בזמן הגאולה:
בדומה, חז"ל אומרים, לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא יוציא חמה מנרתיקה, צדיקים יתרפאו ויתחזקו בה בעוד רשעים וחוטאים ישרפו בה, כפי שמובא בגמרא (עבודה זרה, דף ג', עמ' ב')...אמר רשב"ל אין גיהנום לעתיד לבוא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונין בה, וצדיקים מתרפאין בה, ולא עוד, אלא שמתעדנין בה.
(לכל עת)
_________________
"ואפעלפי שהתמהמה עם כל זאת אחכה לו בכל יום שיבוא.."
