בס"ד
פרשת אֱמֹר
בהמשך לפרשה הקודמת בה מובאים המצוות דרכם אנו מגיעים למעלה של קדושים,הפרשה השבוע מדברת על כל המצוות של המשרתים בקדש, והם הכוהנים המובחרים שבעם שזכו לשרת בבית המקדש, ולכן הכוהנים מצווים במצוות ייחודיות להם בלבד ועליהם לשמור אותם ואם לא, לא יוכלו לשרת בקדש, וכמובן החיוב עליהם גדול יותר, משל למלך שהעניק בגדים נאים לשני עבדיו והוא ציווה אותם ללבוש אותם, עבד אחד משמש כפקיד בבית המלוכה והשני הוא שוחט שאחראי לשחוט את הבשר שמובא למלך, המלך בדק ולאחר פרק זמן ראה שאף אחד מעבדיו לא לבש עדיין את הבגדים המיוחדים שהוא העניק להם, הדבר גרם לו לכעס רב והוא העניש רק הפקיד ולא את השוחט מכיוון שהשוחט אינו קרוב למלך וגם עבודתו היא קשה ואי אפשר לצפות ממנו ללבוש בגדי נאים בעבודתו , לעומת הפקיד שיכול ללבוש בגדים נאים וגם הוא נמצא קרוב למלך לא עשה את ציווי המלך.
לכן הכוהנים מצווים במצוות מיוחדות מכיוון שהם קרובים יותר לקב"ה בעבודה המשכן, והחיוב עליהם גדול יותר.
"וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"(כב,לב).
בפסוק הנ"ל קיימות שני מצוות מהתורה שסימנם רצה , רצו.
אנו מצווים של לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם ומצוות קידוש השם.
מצוות חילול השם ח"ו מובאת ראשונה להראות לנו כמה חמור חילול שם שמים לפני שאנו באים לקדש שם שמים.
שאנו חושבים על מצוות קידוש השם אנו נזכרים בכל אותם קדושים שזכו למות על מצוות קידוש השם, הניסיון היה להם קשה מאוד אבל הם מתו על קידוש השם וקיימו את המצווה באופן חד פעמי.
לנו יש אפשרות מידי יום לקיים את המצווה הנ"ל וגם חלילה לחלל שם שמיים, לדוגמא אם ניקח אדם ששומר תורה ומצוות והוא עובד במקום עבודה והוא היחיד שחובש כיפה באותו מקום עבודה הוא למעשה זוכה מידי ליום לעשות קידוש שם שמיים במיוחד בפעולות רגילות, שהוא יוצא להפסקת אוכל ורואים אותו נוטל ידיים ולאחר הארוחה מברך ברכת המזון שהוא הולך להתפלל ושהוא אינו מתגלח בתקופת העומר, אכן דבר מיוחד בכל צעד שלו במקום העבודה הוא זוכה לקדש שם שמיים, ועליו תמיד להיזהר בעבודתו לבל יגיע למצב של חילול השם.
המרחק במקומות אלו הוא קצר, למרבה הצער הציבור הדתי למרות שהוא ברוך השם גדול הוא עדיין מיעוט במדינת ישראל וישנם מקומות עבודה רבים ואף מוסדות רשמים שיש מעט מאוד עובדים שומרי תורה ומצוות, ושאנו רואים אדם חובש כיפה בתפקיד בכיר הדבר גורם להרגשה טובה, ישנם אנשים שפשוט לא יוצא להם להכיר אף פעם מקרוב את העולם הדתי והיופי שבחיים של תורה, אותם אנשים שלא פגשו מקרוב אדם דתי זוכים לפגוש אותו במסגרת העבודה, דרך אותו אדם ניתן לראות וללמוד מצוות שנות ולראות את התוצאות של החינוך הדתי ומעלותיו, לכן על כל אדם חובש כיפה צריך לזכור שהוא מייצג מגזר שלם למרות שהוא רק אחד הוא חלק ממערכת שלמה, אם אותו אדם בעבודתו מתנהל בצורה ישרה ונעים הליכות לחבריו אין קידוש השם גדול מזה, אך אם הוא ח"ו מתנהג בקלות ראש , ואינו מתייחס בכבוד לסובבים אותו הוא עובר על מצווה מהתורה והוא מחלל שם שמים.
שאדם יוצא לטיול במסגרת העבודה שלו ובמהלך הטיול הוא מרשה לעצמו במחשבה שאף אחד מהחברה שהוא בא לא רואה אותו לפרוק עוול , אין חילול השם גדול מזה , אותם חברים לעבודתו מתייחסים אליו בזלזול והדבר מביא אותם להתייחס לכל הדתיים בזלזלו, כי הם אומרים תראה את הדתי הזה אייך הוא מתנהג , למה להיות דתי אם התנהגות כזו?
זה דתי?
ועוד מובא בשם "ספר החינוך" ועוון חילול השם גדול וחמור מאוד עד שאמרו זיכרונם לברכה , שאין כח בתשובה ויום הכיפורים וייסורין לכפר, אלא במיתה כמובא במסכת יומא (פו,א).
יהיה רצון שנזכור שאנו בכל פעולה שלנו צריכים לקדש שם שמים ולא ח"ו להפך וגם אם ישנם רבים שאינם עושים זאת עלינו בראש ובראשונה לתקן את החלקה שלנו.
שבת שלום!
ברי עוז
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בןחווה ז"ל. לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, מאור בן ניצה,אליס ורונית בנות שמחה ,גנט בת חווה, שיר בת מוריה, שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה ושמעון חביב בן לבנה שלומי יעקובי בן עדינה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]
