להלן קצת מהעובדות שהובילו לשואה:
מעל מאה שנה לפני שנחקקו בפועל 'חוקי נירנברג' (15 בספטמבר 1935) השתלח הרב הרפורמי ד"ר אברהם גיגר בלשונו נגד ספר השולחן ערוך ואמר "לא עוד השולחן ערוך של יוסף קארו" ותחתיו פרסם 'שולחן ערוך' משלו.בתגובה עמד הצדיק רבי משה יצחק הדרשן (המגיד מקלם;שנוא נפשם של המשכילים,"העורב השחור" במתק לשונם) ואמר: "הלא תבינו רבותי ,כי הגרמני לא ירדוף את היהודים סתם בעלמא.אלא הוא יעשה משנאת ישראל מין "שולחן ערוך" ר"ל.
מורי ורבותי! שימו זאת על לבכם,כי על חטא שולחן ערוך של גיגר,יקום לנו שולחן ערוך חדש נוסח גרמניה נגד כלל ישראל,ושם ר"ל,יהא כתוב: הטוב שביהודים הרוג! טוב שביהודים הרוג! ישמרנו השם ויצילנו."
(ספר "זכרונות" להרב מזא"ה "הרב מטעם" של מוסקבה,ח"ג עמ' קנה).
ואף בעל המשך חכמה (פרשת בחקתי כו מד) הזהיר כי מגמת המשכילים להתאזרח בגויים כדי להיות כאחד מהם תוביל לשואה וז"ל:
"עוד מעט ישוב לאמור 'שקר נחלו אבותינו' והישראלי בכלל ישכח מחצבתו,ויחשב לאזרח רענן יעזוב לימודי דתו ללמוד לשונות לא לו,יחשוב כי ברלין היא ירושלים.אז יבוא רוח סועה וסער,יעקור אותו מגזעו,ידע כי גר הוא ותנחומיו ניחומי נביאי ה',אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים."
מרן החפץ חיים זצ"ל מתריע בספריו הקדושים על העונש שתבוא בעקבות חינוך ילדי ישראל ע"י מורים אפיקורסים.ואחרי מלחמת העולם הראשונה בכה מרן החפץ חיים זצ"ל ואמר "זה היה משחק ילדים לעומת מה שעוד יהיה!" ולאחר מכן הוסיף ואמר בבכי: "שנים עשר מליון היה רק משחק ילדים.עוד עשר שנים רק יתחיל העניין".והוא חזר על כך כמה וכמה פעמים! ואכן לאחר כ10 שנים פרצה מלחמת העולם השניה!
ולאחריו תלמידו הגדול מרן רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל והי"ד זעק במאמריו על העונש של "בחימה שפוכה אמלוך עליכם" שתבוא בעקבות "אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות" (יחזקאל כ לב).
אבל מה נעשה,אם אותם החוגים המטילים כיום את אשמת ישראל כי נפלו בחרב בחכמי התורה,לא רק שהתעלמו מצעקתו אלא אף האשימו אותו קדוש בחוסר אהבת ישראל..
-והציונים עוד העמיקו להשחית.הם כבר לא טרחו לייצר "שולחן ערוך" חדש אלא פשוט ניתקו את הברית שכרת ה' עם ישראל בהר חורב,ועברו למעשים בפועל.
עצתם ל'פתרון בעית היהודים' היתה פשוטה בתכלית.והיא: לפרסם בכל העיתונים האנטישימיים דברי שטנה נגד היהודים בנוסח המן הרשע כי ישנו עם אחד מפוזר בין העמים אשר את דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם.(את דברי השטנה ניתן לקרוא בפרוטרוט בספר 'מי נתן למשיסה יעקב' הנמצא במאגר 'אוצר החכמה' או לקבל ממני באי מייל את ארבעים הדפים הראשונים של הספר).
ומה נעשה אם צוררי ישראל שששו על דברי השטנה לא אימצו בדיוק את פתרונם,לגרש את ישראל לפלשתינא,אלא פתרו את 'בעית היהודים' ב'פתרון סופי'.
ואף בירושלים עיה"ק הבעירו הציונים את חמת המופתי הצורר עד להשחית.
אותו מופתי שילהב את דמיון הערבים כאילו כוונת היהודים לכבוש את הר הבית.נציג השלטון הבריטי פנה לרבנות בבקשה כי השנה לא יערוך הנוער הציוני בליל תשעה באב את המפגן השנתי שלהם.אולם לאחר שצעירי וצעירות הציוני והמזרחי המשיכו במנהגם לעבור ע"י המקוננים בשירה ובזמרה כשבקבוקי לימונדה בידיהם (וע"ש כך כינו הערבים את ליל ת"ב "איד אל גזוז" כלומר "חג הגזוז").הביע הרב שלהם את סיפוקו על הרוח והגאון הלאומי שבלבם שאינו אלא "בטוי לקדושת נשמתם בדומה לקדושת המכבים (רח"ל) ובסיום דבריו הכריז את סיסמתו שחיבר למערכה על הכותל "שמע ישראל הכותל כתלינו הכותל אחד"!
לא עבר שבוע וביום ו,י"ז מנ"א תרפ"ט פרצו מאורעות הדמים ובתוכם הפרעות בחברון,הי"ד.('מרא דארעא ישראל',ח"ב,עמ' רנז).
ולימים פעל המופתי הצורר הזה בצורה הדוקה יחד עם אותו רשע ימ"ש בהרעלת יהודים בתאי הגזים,הי"ד. הרחמן יוציאנו מאפלה לאורה להיות שופטיך כבראשונה וציון במשפט תפדה,בב"א.
ויש בהם סימנים לימינו אנו רק חבל שלא יודעים לקרוא את הכתובת שעל הקיר