חבריי למועצה: "קניתם ביושר מעמדכם השפל"
חבר מועצת עיריית ירושלים מאחת הסיעות החרדיות, שכיהן עד לבחירות האחרונות ליד שולחן המועצה, וזכה להערכה רבה, כותב לחבריו ולא מסתיר את האמת המרה. בלעדי לכיכר השבת
חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר ז' תמוז תשס"ט 18:00 29.06.09
כשבועיים לאחר שנכנס ראש עיריית ירושלים לשעבר, ר' אורי לופוליאנסקי לתפקידו, נפגש עמו מפקד המחוז במשטרת ירושלים. זו הייתה שיחת היכרות נעימה יחד עם שיחת עבודה. לקראת סוף השיחה, כבדרך אגב, שאל מפקד המשטרה את ר' אורי: "אתה רואה בעיה בפתיחת אחד מחניוני אזור שער יפו לחניית כלי רכב בשבתות וחגים"?
ראש-העיר הביט במפקד המשטרה ואמר לו: אתה מציע פתיחת חניון, או שאתה סתם מתעניין בנושא?
"לא, השיב מפקד המשטרה. אני לא מציע ולא מבקש דבר".
"האם יש משהו חדש ודראמטי, שאל לופוליאנסקי את מפקד המשטרה שצריך להביא לשינוי הסטאטוס-קוו בעיר, שהשאיר את החניונים סגורים עד כה? האם הוצפנו פתאום במאות אלפי תיירים מכל רחבי תבל? הרי מדובר באזור שרוב רובם של העוברים בו בשבתות הם יהודים שומרי תורה ומצוות ההולכים לכותל ולעיר העתיקה או חוזרים משם. כל השאר הבאים למקום, והם ממש לא רבים, באים מחוץ לירושלים לעיר העתיקה, עושים סיבוב, נכנסים לאיזו מסעדה ומנגבים מנה חומוס, קונים כמה מזכרות וחוזרים לשפלה. עם כל הכבוד שיש לי לכל מי שמגיע לבקר בירושלים, האם למען אלו תשנה ירושלים את הסטאטוס קוו בעיר ותפגע בשבת ובהמונים שהשבת יקרה להם"?
"לא, לא אמרתי כלום, אמר מפקד משטרת ירושלים", והשניים עברו לשוחח בעניינים אחרים.
שש שנים ישב אורי לופוליאנסקי על כסאו בקומה 6 של כיכר ספרא, ולעיתים קרובות מאוד נפגש עם מפקד משטרת ירושלים, בארבע עיניים ובישיבות של צוותים גדולים יותר וקטנים פחות. והנושא לא שב ולא עלה לדיון. איש לא חש כי יש כאן בעיה המעיקה מאוד או גורמת למשהו שיש בו סכנת נפשות כפי שמנסים להציג היום את הדברים.
מפעם לפעם ראינו את הנושא עולה בתקשורת החילונית, בעיקר אחרי שמישהו מחבריו של הכתב קיבל רפורט על שהחנה את מכוניתו בשבת, במקום לא מתאים, והאשמים היו מייד הדתיים השולטים בעירייה שלא פותחים לו את החניון בשבת. פעמיים לאורך השנים האלו, העלו את הנושא, עמיתי לשולחן המועצה, מן הסיעות החילוניות, אך גם אלו עשו זאת רק כדי לצאת ידי חובה ולהפגין "עשייה אופוזיציונית". גם הם הבינו שלמען הסטאטוס קוו יש לשלם משהו, ושמחו שהעיר שקטה.
הנושא לא בער בעצמותיו של איש, כי פשוט מדובר בעניין שולי. המרחב שסביב העיר העתיקה בשבתות וחגים, הוא מרחב נוכחות וחיים של בעיקר יהודים דתיים וחרדיים. התיירים הלא רבים הבאים מגיעים בדרך כלל באוטובוסים בכבישים המובילים לאזור שער האשפות או הר ציון, ומשם עולים או יורדים כמה עשרות מטרים ומבקרים בכותל ומשם ממשיכים לעבר יעדיהם בעיר העתיקה.
אז מה בדיוק קרה בחודשים האחרונים שהנושא הפך לדחוף ודרמטי? – שום דבר מלבד העובדה שיש ראש עיר חילוני והחילונים שבו להרים ראש.
שוחחתי עם ידידי מפקדי משטרת ירושלים, ומאיש מהם לא שמעתי שהם אלו שיזמו את השינוי בסטאטוס קוו. ואין סיבה שלא להאמין להם. הם אנשים הגונים והתנהגו בהגינות לאורך כל השנים הרבות שישבתי עמם וראיתים בעבודתם המקצועית המסורה.
אם לא הם, מי העלה את הנושא? – סביר להניח שהיה זה ראש העירייה החדש ניר ברקת. ומילה אחת על האיש כמי שמכירו היטב היטב. האיש איננו מאוהבינו הגדולים אך גם לא שונא חרדים בדם. וסביר להניח שמתוך שיקוליו כפוליטיקאי שאין מאחריו ניסיון גדול, ובסביבתו אין לו גם יועצים מספיק נבונים, חשב שאם יפתח את אחד מן החניונים יצבור לו נקודות טובות בעיני החילונים, וכך יחזק את מעמדו בעיניהם.
אין לי ספק שאילו היה יודע לאן כל זה יוביל הוא לא היה נכנס לכך ובורח מכל שינוי שכזה כמפני אש. אך כבר אמרו קדמונינו, מה ההבדל בין חכם למי שאיננו חכם. שהחכם לא נכנס מראש לשדה המוקשים. אבל ניר שהוא אדם ישר אבל לא משופשף פוליטית, וגם לא בעל ראייה רחבה מדי של דברים, נפל במלכודת.
וכאן אני מגיע לעיקר. את המלכודת טמנו לו חברי. ואומר זאת בפה מלא, חברי, חברי מועצת העיר החרדים. לא כולם. אך כולם יודעים מי היו אלו שאמרו לו "סמוך עלינו, הרבנים בכיסנו". ובלבד שרק "תביא איזה דרוזי שיעמוד בשער והחניון יהיה פתוח בחינם, ובא לציון גואל".
אני מכיר את חברי המועצה שבהם מדובר. הם האשמים בהכשלתו של ניר ברקת. אילו היה שם ראש עיר קצת נבון יותר, הוא לא היה "קונה" זאת. אך ברקת, לצערנו, הוא ברקת. כך ברא אותו הקב"ה. האיש כנראה עוד לא קלט מהו התפקיד החשוב אליו נבחר ומהי ירושלים עיר הקודש.
ברקת יכול לתקן את דרכו. הוא יכול עוד "להתאפס". אך יותר מכל אני מוטרד ממרבית חברי מועצת העיר החרדים. חבורה צעירה של "טירונים ירוקים" לא חכמים, 'קרייריסטים בגרוש' המחפשים את מעמדם לא בקרב שולחיהם אלא בחבורתו הקרובה של ניר ברקת, ושכחו כי ציבור גדול הפקיד בידם נכס חשוב, שמירת צביונה וקדושתה של העיר והם מסייעים פשוטו כמשמעו בידי עוברי עבירה. זה תפקידם לסייע לחילונים התל אביבים הרוצים לבוא ולנגב חומוס בעיר העתיקה? זו שליחותם לסייע בידי מוכרי המזכרות הערביים ממזרח ירושלים? הרי למי מיועדים החניונים שבהם מדובר?
גם אנחנו, בקדנציות הקודמות עברנו ימים לא קלים. אך שמרנו על השקט בעיר. דאגנו לצביון היהודי. ידענו גם מתי להעלים עין ממעשים בשולי העיר. ירושלים היא לא אילת. מה עשיתם, אתם חברי המועצה החרדים, כדי שהמצעד שצעד לא יצעד? וגם אם בית המשפט מורה על דברים, אפשר לעשות הכול כדי שביזיון הדגלים הצבעוניים הרבים לא יתנוססו בראש חוצות, שהכול יידחק לפינה. למה הרשיתם לשד לצאת מן הבקבוק ולקבוע עובדות שאנחנו מנענו אותם ובאומץ?
לכו ידידי הביתה, אין מקומכם ליד השולחן העגול שראה שנים של נציגות חרדית חכמה ולוחמת. אני כותב זאת בדם ליבי. הבאשתם את ריחנו ופגמתם ביום קודשנו. כמעט שנה כבר חלפה מאז קמה הקואליציה הנוכחית. יש לכם כבר מה להראות לנו ששלחנו אתכם לעירייה? הציגו בבקשה הישג אחד יחיד? הרי אפילו לעצמכם לא הצלחתכם לדאוג לאיזשהו תפקיד רציני? הרי קיבלתם את כל ה"שאריות" שראש העיר הותיר לכם, הרבה תארים שאין מאחריהם ולא כלום.
לי לא תספרו את מה שאתם מנסים "למכור" לאחרים. הרי את האמת אני שומע מכם בשיחותיי אתכם. אתם מאוכזבים, מתוסכלים. אחד מכם אפילו אמר לי שלאשתו הוא מתבייש לספר עד כמה הוא בוש במעמדו בקואליציה הזאת. שניים, מכם חברי, אתם יושבים ליד שולחן המועצה כבר כמעט שנה ועוד לא נשאתם נאום אחד ויחיד. כמה הצעות לסדר, כמה שאילתות בכלל שאלתם? לכמה יהודים פתרתם בעיות? אתם חושבים שתושבי העיר טיפשים? לא רואים אתכם בעליבותכם?
הביטו סביבכם וראו את ירושלים עיר הקודש בוערת ועולה באש. חילולי השבת הם כבר בהיקפים שלא היו מעולם, העירוב והמגורים החרדיים בקריית היובל, ההבטחות הלא מקוימות לגנים בקטמונים, בתי הכנסת בהר חומה, פיטורי עובדים דתיים גם בלא כל קשר לחוק נהרי, הדחיקה החוצה מהמנהלות העירוניות, יחס קלוקל ומתנשא מעליכם של פקידות העירייה שלא מתחשבת בכם חברי המועצה, דבר שמעולם לא היה כמותו.
אגב, מתי הייתם באחרונה בלשכתו החדשה של ראש העירייה? מתי ישבתם שם לפגישת עבודה אמיתית? כנראה מספיק לכם שראש העירייה ורעייתו מזמינים אתכם למפגש גיבוש בביתו, ואינכם מבינים ששם בבית הכרם אתם משלמים בדמי שולחיכם, שלהם אתם לא יכולים לדאוג, כי הדלתות של האגפים והמחלקות השונות נסגרו כבר מזמן בפניכם. אדרבא, נסו להשיג משהו מאחד מראשי האגפים הרציניים בעירייה, הרי הם "לא סופרים אתכם". את האמת אתם יודעים היטב היטב. יותר טוב ממני, שאני כבר לא שם, ושומע בכאב מדי יום ביומו דברים שבושה אפילו להעלותם על הכתב.
קניתם ביושר את מעמדכם השפל בעיני הצמרת העירונית ותושבי העיר. דמם של מאה הילדים, הנשים ותושבי העיר, בהם שוטרים, שנפצעו במהומות שהיו השבת, וכמעט שישים העצורים, רבים מהם על לא עוול בכפם, זועקים אליכם ואינכם מגיבים. כי אין לכם מה לומר.
אתם גם מוליכים שולל את גדולי ישראל. לא מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, לא מרן הגר"ע יוסף שליט"א, לא כ"ק מרן הרבי מגור שליט"א וגם לא כ"ק מרן הרבי מערלוי שליט"א, מקבלים מכם את התמונה האמיתית של מצבכם ומצב הדת בעיר.
דחקתם עצמכם לפינה נידחת בעירייתו של ניר ברקת, ויש בכם עוד העוז לבוא ולהעלות זיכרונות נושנים מן הימים של הבחירות ועימותי הבחירות. כל העבר הזה הוא כבר לא רלוונטי להיום. לא מהצד הזה ולא מהצד השני. היום אתם הם נבחרי הציבור שצריכים לדאוג לשבת קודשנו ולירושלים עיר הקודש. והעיר הולכת והופכת לככל הגויים בית ישראל ומה אתם עושים כדי למנוע זאת? – לא כלום.
תמיד תוכלו להאשים את ניר ברקת, את אנשיו, את יועציו. ומה אתכם?
התחילו רבותי לארוז חבילות. במוקדם או במאוחר, זה יידרדר לכך שגדולי ישראל יגידו לכם את האמת בפנים: כשלתם. אם אין בכוחכם לבלום את ראש העיר במעשיו (הנלוזים או הלא חכמים, לא משנה), דינכם נחרץ. כמו שבסופו של דבר גם דין המשך שלטונו של ראש העיר הנוכחי, כבר מתחיל להיחרץ. הוא, בלא הדתיים לא יחזיק מעמד בעיר הזאת.
שישים אלף היהודים הכואבים (חמישים אלף בבר אילן ועוד עשרת אלפים בשאר שכונות העיר) שיצאו בליל שבת לזעקת אמת ברחובה של עיר, הניפו דגל אדום גם למול עיניכם, חברי המועצה הדתיים והחרדים. לא רק מול ראש העיר. זו מחאה מכובדת אך גם נחרצת של שליש מבני המשפחות החרדיות בעיר ולפיה לא ישקטו למול הפרצות בחומת השבת. עם מקדשי שביעי אמרו את דברם, בעוז.
כדאי שראש עיריית ירושלים ייקח זאת לתשומת לבו. כדאי שמפקדי ירושלים של המשטרה יבינו, שאין להם פה עסק עם "שבאבניקים" המחפשים תעסוקה לימי אחר הצהריים של הקיץ, כפי שהתקשורת מנסה לומר, וכדאי שחברי המועצה הדתיים כולם יבינו. זו מלחמה על שבתה וצביונה של ירושלים. ולאיש אין את היכולת לוותר. לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת".
מקור: http://www.kikar.net/article.php?id=1628
