|
|
| נשלח ב-21/7/2009 01:11 |
|
| |
הלואה כזו אסורה מדרבנן, והגדרתה היא "צד אחד ברבית" (ש"ך יו"ד קעב' כט'). שכן ישנה אפשרות שתהיה כאן ריבית.
היתר עיסקא אינו תופס כאן בד"כ, שכן הלוה אינו לוקח את הכסף לצרכי עיסקא, אלא אם כן באמת הלוה עושה עסקאות בכסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 08:18 |
|
| |
ירוחם: אם הוא סומך על היתר עיסקא, אז הוא יכול לעשות היתר עיסקא עם החבר ולא צריך את הבנק.
גם לא הבנתי, לפי העצה שלך, מה יקרה אם הלווה יפשוט רגל? מי ייקח את הינים - הבנק או המלוה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 10:29 |
|
| |
דער לץ
לא הבנתי את השורה הראשונה- יש אפשרות שיהיה כאן ריבית- ודאי לכן תיקנו את ההתר עיסקא.
כבר שאלתי כאן הרי אסור ל-מורה- רב- איש כוילל- רופא עו"ד וכו' לקנות בתשלומים. ולגלוש לאובר' כי אינו עושה עסקים.
במקרה שלי האיש שלי היה איש עסקים,
אראל
במקרה שלי- החבר אינו יהודי חרדי ולא דתי, בקשה כזו היתה מעקבת את כל ההלואה.
מה זאת אומרת-הלוה יפשוט את הרגל? כמו בכל הלואה המלוה ניזוק, בכל מקרה המלוה מיפן היה ניזוק, לבנק הרי היו הבטחונות של הינים- הבנק לא היה ניזוק .
ככלל מור לקחת לאיש עסקים הלואה מהבנק בהתר עיסקא- הבעיה בדרך כלל שהבנק רוצה בטחונות,
במקרה שלנו הבנק קיבל בטחונות- והלוה קיבל הלואה בהתר עיסקא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 08:24 |
|
| |
ירוחם: אם כך, אפשר לפתור את הבעיה גם בלי בנק ובלי היתר עסקא - הלווה יכול להפקיד את היינים בגמ"ח ולקחת הלוואה בלי ריבית ובלי ערבים, שהיינים ישמשו כביטחון עבורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 11:34 |
|
| |
| אראלסגל כתב: |  |
אולם, עד כמה שידוע לי, זו לא ההלכה - ההלכה היא שמותר לפרוע חוב בכל חפץ מטלטל, כמו שאמר רבי ינאי "מה לי הן, מה לי דמיהן".
אז צריך למצוא תשובה אחרת.
|
|
זה די מפתיע שנעלם מחברי הפורום תלמידי החכמים שליט"א, דברי התוס' והראשונים בכמה וכמה מקומות, [ב"ק דף ט' א' ד"ה רב הונא, ב"ק מו' ב' ד"ה ה"ג, ובב"ב דף צב ב' ב' ד"ה אי דליכא] בשם רבנו תם, כי אין אפשרות לבעל חוב לפרוע את חובו בשוה כסף, כל זמן שיש לו כסף ממש. [שזה בדיוק כמו הדולר האמריקאי...] וכן נפסק בשולחן ערוך .[חו"מ סי קא עיי"ש כל פרטי הדינים]
לגבי עיקר הגדרתם של כסף ושוה כסף, עיקר הסוגיא נידונת בתחילת מסכת קידושין, שהראשונים כולם מקשים מניין ששוה כסף ככסף בקידושין? והם דוחים את האפשרות כי הדבר נלמד מסברא,[זו הערה על דברי מיכי שהשווה לגמרי את הכסף למטלטלין] עוד יש לציין, כי הגר"ח מבריסק[בספר הזכרון אש תמיד]עומד על כך שתוס' לא הקשו מניין ששו"כ ככסף במכירה, הוא מחלק בין כסף שמחיל דינים [כגון, כסף קידושין] לבין כסף שבא כתמורה כגרידא.
יש להאריך רבות, ובשלב הזה אעצור כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2009 12:10 |
|
| |
אראל
רעיון יפה- אבל אתה מכיר הרבה גמח"ים שיש בקופתם סכומים גבוהים ללווה אחד?
|
|
|
|
|