בתשובה לשאלה הלכתית פסק הרב כי לעיוור מותר למשש את פני בת זוגו הפוטנציאלית, למרות איסור הנגיעה. בדברי ההסבר הוסיף: "זו דרכו להסתכל ואין לכך כל משמעות מינית"
קובי נחשוני פורסם: 15.07.09, 11:50
לאדם עיוור מותר למשש את פניה של בחורה שאיתה הוא נפגש למטרת חתונה, על אף איסור הנגיעה בין גבר לאישה שאינם נשואים – כך פסק ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, בתשובה לשאלה הלכתית שהופנתה אליו.
"זו הדרך של העיוור להכיר את בת הזוג", הסביר הרב באתר כיפה, "למעשה, זו הדרך של העיוור להכיר את בת הזוג, ואולי אף ניתן לומר שהוא מחויב למגע הזה".
בעקבות פרסום הפסיקה - שעל פניו נראית חריגה וחדשנית - התבקש הרב שרלו לבסס אותה על מקורות הלכתיים, ועשה כן בתשובה מפורטת יותר, שפרסם באתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה. כרקע הסביר שישנה מחלוקת האם מגע שאין לו משמעות מינית אסור גם הוא, ונפסק כי הוא אסור מדברי חכמים ולא מן התורה.
הרב שרלו הוסיף כי על אף האיסור להסתכל על נשים מפני יופיין - חז"ל חייבו כל אדם לראות את בת זוגתו המיועדת טרם נישואיהם מדין "ואהבת לרעך כמוך". הוא קובע כי הדבר נכון גם לגבי עיוור, אך מכיוון שהאפשרות היחידה שלו להבחין מי היא הבחורה שאיתה הוא יוצא היא דרך מגע – מותר לו לעשות כן.
"מישוש פניה (הוא) חסר משמעות מינית, הוא דרך ההסתכלות של העיוור", כתב הרב, "גם עליו חלה חובה לבנות את ביתו באהבה, וזה חלק בלתי נפרד מהדרך בה הוא עושה זאת".
ומדוע חשוב לאדם שאינו רואה לדעת כיצד נראית אשתו? "מהלכות שבת אנו למדים כי לעיוור חשובים הרבה מאוד דברים גם אם הוא לא רואה אותם", מסביר הרב, "ההלכה מתירה להדליק תאורה בשבת ליולדת עיוורת, כיוון שהדבר מיישב את דעתה - אף שהיא לא רואה. ניתן ללמוד מכך על הכרת ההלכה בצרכים מיוחדים של עיוורים... לא ניתן לומר שלעיוור כלל לא חשוב איך אשתו נראית. על אף שהוא לא רואה - הדבר חשוב בעיניו מאוד".
על שיקולי הפסיקה שלו כתב שרלו: "גם כאשר אסורים דברים, יש לברר האם יש חובות אחרות הדוחות את האיסורים. זה תפקידו העיקרי של פוסק ההלכה, כאשר דברים מתנגשים".
לדברי הרב, כפי שחכמים חייבו להסתכל באישה ודחו את איסור ההסתכלות מפני חובת "ואהבת לרעך כמוך" – כך צירוף מצוות "ואהבת" אל שיטות הראשונים לפיהן אין איסור תורה במגע ללא משמעות מינית מתירה לעיוור למשש את האישה שאיתה הוא נפגש.
מקור: YNET
