בוודאי שתמיד העיקר הוא התוכן. אלא שטוב יעשה המבטא רעיון בכתב אם ישתמש
בשפה ממנה צמח אותו רעיון. אפשר בדרך כלל לבטא בגרמנית או באנגלית מושג
פילוסופי טעון ומופשט במילה אחת, מפני שבשפות אלה פותח אותו מושג או
נעשה בו שימוש רב. בשפה אחרת, עברית למשל, ייאלץ הכותב לרשום משפט שלם
במקום מילה, ופיסקה שלמה במקום משפט..
...
גם בנידון דידן, כל הפותח שו"ת הכתוב בשפה התלמודית יראה כמה קצרה הדרך
לסכם בשפה זו סוגיא הלכתית על כל ענפיה. השווה לספרי שו"ת מודרנים דוגמת
"שיח נחום" של הרב נחום רבינוביץ, שעל אף רוב איכותו היה יכול להיכתב על
חצי מהנייר לו היה מוותר המחבר על השפה המודרנית וכותב בסגנון השו"תים
החרדים. מאידך, המנסח עניין השקפתי כלשהו בשפה התלמודית יראה שניטל עוקצו.
לדעתי, ספר לא צריך להיכתב בסגנון המתאים לציבור קוראיו, כנהוג בימינו, אלא
בהתאם לתוכנו.
לחיבור, חוץ ממחבר, יש גם קהל יעד.
קח, לדוגמא, את ספר המצוות של הרמב"ם - שנכתב בשפה הערבית - ואת משנה התורה, שנכתב בעברית (עברית משנאית, לשון חכמים ברורה).
כל אחד מהם, מבטא בצורה טובה את כוונת המחבר. איזה משניהם קל לך יותר לקרוא בשפת המקור (שבה, ורק בה, כפי שכתבת לעיל, ניתן לבטא את הנדרש כפי שצריך) ?
אם ספר צריך להכתב, כדבריך, בהתאם לתוכנו ולא בהתאם לציבור הקוראים הפוטנציאלי שלו, ספרים רבים ישארו חתומים ורק מתי-מעט יעיינו בהם. מה פלא שאז תגלה שיותר אנשים מעדיפים ללמוד ספר ובו פירוט הלכות הריגת כינה בשבת, ולא את הנבחר באמונות ובדעות של רס"ג?
נשלח ב-28/7/2009 15:12
למקסוול
"בוודאי שתמיד העיקר הוא התוכן. אלא שטוב יעשה המבטא רעיון בכתב אם ישתמש בשפה ממנה צמח אותו רעיון. אפשר בדרך כלל לבטא בגרמנית או באנגלית מושג פילוסופי טעון ומופשט במילה אחת, מפני שבשפות אלה פותח אותו מושג או נעשה בו שימוש רב. בשפה אחרת, עברית למשל, ייאלץ הכותב לרשום משפט שלם במקום מילה, ופיסקה שלמה במקום משפט"
כך כתבת.
לא הבנתי כלל את כוונתך.
1.אם אני רוצה לבטא רעיון פילוסופי שהגה אריסטו עלי להשתמש בשפה היוונית?
2. אולי תתן דוגמא של מושג פילוסופי טעון שאפשר לבטא אותו במילה אחת בגרמנית או באנגלית?
נשלח ב-28/7/2009 15:23
בס"ד
מסופר על הרבי הקודם מליובאוויטש שאמר על שפת האידיש שדווקא היא בעלת יכולת להעביר תוכן ומסרים דקים ועדינים בפנימיות התורה בכלל וחב"ד בפרט.
_________________
בברכת הצלחה,
בשורות טובות
נשלח ב-28/7/2009 16:14
אור וכ"כ למה?
נשלח ב-28/7/2009 18:05
בפתיחתא של האשכול קבע הכותב "באופן די מוחלט" (!) ששפת הספרות התורנית היא מסורבלת, ואני מערער על עצם הקביעה הזו. לגבי מה שהבאת מהרמב"ם, איני בטוח מה אתה מנסה לומר בכך, אבל בכל אופן מדובר בתקופה שונה לחלוטין וכן במתודה הלכתית ומטרות כתיבה שונות לגמרי מימינו.
בימינו, מי שמעורה בש"ס ובספרות ההלכתית נוכח לדעת שהשפה ה'מסורבלת' היא המתאימה ביותר לספרות הזאת, וראיה גדולה לדבר היא סדרת רשו"ת בהוצאת ראובן מס, בה בוחרים בתשובה מסויימת מספר שו"ת מפורסם ומקדישים חוברת תמימה בת עשרות עמודים לבאר אותה בלישנא דעלמא. במקום שבתשובה נאמר "פוק חזי מאי עמא דבר", ב'תרגום' נאלצים להקדיש מספר שורות להעברת אותה נקודה. ביטוי כמו "מוטב שיהו שוגגין וכו'" שמעלה מיד אצל הקורא את כל האסוציאציות הנדרשות, מקבל בתרגום פיסקה שלמה.
הזכרתי מקודם את שו"ת "שיח נחום", אבל בעצם כל סדרת "יד פשוטה" לוקה בחסר זה; אם העיונים המעולים של הרב רבינוביץ היו כתובים בשפה ה'מסורבלת', מספר הכרכים בסדרה היה נחצה. תאר לעצמך שסדרת 'תחומין' הייתה כתובה בסגנון 'מנחת יצחק' וכיו"ב, כמה מקום היה נחסך על המדף!
לפותח האשכול, אני מציע שתיקח תשובה מספר כמו 'מנחת יצחק' או 'להורות נתן' ותנסה לשכתב אותה בסגנון מודרני. מהר מאוד תראה מה יתרונות הסגנון הישן והטוב.
יש מקרים קיצונים שבאמת נראה שמחבר מסויים עושה מאמץ לסרבל את הכתיבה, מן הסתם במטרה להעניק הילה של ענתיקה לספרו. למשל, בספר "ויואל משה" של ה**** מסאטמר נכתב בעקביות חכז"ל במקום חז"ל, טו"ז במקום ט"ז, ועוד פנינים כאלה שמעלים גיחוך. בספר "אבי עזרי" משתמש הרב שך בעקביות במילה 'עכו"ם' במקום נכרי או גוי, אע"פ שלמיטב הבנתי הצנזורה כבר לא פעילה. אבל לדעתי אלה יוצאים מן הכלל ואינם הכלל.
_________________
מלה בלתי מתאימה לפורום הוחלפה בכוכביות
תוקן על ידי עצכח ב- 29/07/2009 2:15:06
נשלח ב-28/7/2009 18:21
1.אם אני רוצה לבטא רעיון פילוסופי שהגה אריסטו עלי להשתמש בשפה היוונית? 2. אולי תתן דוגמא של מושג פילוסופי טעון שאפשר לבטא אותו במילה אחת בגרמנית או באנגלית?
------------ 1. השפה הפילוסופית היום אינה יוונית. כל רעיונותיו של ארסטו נלמדים ומתפרשנים במאות השנים האחרונות לא ביוונית, והמשמעות העמוקה נקנתה לא לביטויים המקוריים ביוונית אלא לתרגומם, שבהם עסקו הפילוסופים המודרנים. 2. ontology, eschatology, theodicy, ועוד לא התחלתי לחשוב. כמעט כל מושג פילוסופי שתראה בספרות הזאת נושאת בחיקה משמעות רבה שנטענה ממסורת פילוסופית של מאות שנים. כדי לתרגם מילה כזאת לעברית ולשמור על המשמעות הרחבה תצטרך להקדיש לכל מילה משפט שלם.
אור_עליון מביא ראיה לתזה שלי, שהרי אידיש הייתה שפת החסידות מעריסתה וכל עולם מושגיה התפתח בשפה זאת.
_________________
תוקן על ידי מקסוול ב- 28/07/2009 18:18:11
נשלח ב-28/7/2009 19:25
ב"ה.
מקסוול,
דבריך מעניינים דיים ואין צורך ביטויים לא מכובדים. הביטוי "המכשף מסאטמר" קשה, ונוגד להבנתי את חוקת הפורום. אף הפניתי לכך את תשומת לב ההנהלה.
נשלח ב-28/7/2009 20:28
אם זה נוגד את חוקת הפורום אני מתנצל ואבקש את המנהלים לתקן את הביטוי, כי לי כבר אין גישה להודעה. ואם קיים אשכול בו אוכל לכתוב משהו על קהלת ח' פסוק י' ע"פ שיטת הדעת מקרא, אשמח אם תפנה אותי אליו.
_________________
נשלח ב-29/7/2009 00:01
אפשרי,
ניתן לקרא את הגמרא הפוך בדיוק!
רב יהודה ה'גושניקי', תוקף את רב נחמן על סיגנונו המיתנשא, שאינו מובן אלא ל'אליטות',
ושאינו מדבר בשפה עממית, (כדאמרי אינשי).
משל ל'מיזרחניק' שתוקף חרדי: "מה זה כל ה'אכתי' וה'איברא', אתה לא יכול לדבר כמו בן אדם??
לכותב המאמר שנישט הפנה אליו למה לחשוב, למה להידיין, זרוק את הסיסמא, תשדר קליפ ויאללה, גמרנו.
נשלח ב-29/7/2009 14:52
.
לכותב המאמר:
התעייפתי באמצע. נסה לתמצת את הרעיון שלך למשפט אחד, עדיף שיהיה קליט.
יעוץ חינם - אצל ברוריה.
נשלח ב-29/7/2009 17:59
בעל
<"וכ"כ למה?">
איך היית מתרגם "זיי נישט קיין שוואנץ"?
נשלח ב-29/7/2009 19:53
מיכי,
סליחה באיחור עם התשובה..
מילה אמורה להכיל תוכן תודעתי כזה או אחר (יהא אשר יהא) אם אדם לא מתכוון לשום דבר
ברור, אז המילה שהוא עושה בה שימוש היא שוות ערך לרצף סימנים (או הברות בשעה שהוא
מדבר), חסרות פשר.
רוצה דוגמא?
קבל: @%&@*%)*&
רמז- אין מאחורי זה שום תוכן תודעתי.
בהנחה שהשאלה היחידה שנשארה פתוחה היא איך אמורה להתנהל התודעה של האדם, אפשר
לגשת אליה.
מדבריך נובע שנגזר על תודעת האדם להתנהל בצורה לא מודעת.
אני תמה על כך וחושב שזו ברירת מחדל הישרדותית (כאשר הזמן קצר, והמציאות דוחקת לבצע
החלטות מהירות)
הרי תסכים איתי שעל מנת לבצע בחירה האדם חייב להיות מודע לאפשרויות בהן הוא יכול לבחור.
ז"א שתחת ההנחה שהאדם יכול (פוטנציאלית) לבצע בחירה עבור כל פעולה ואפילו עבור כל
מחשבה שלו, נובע שניתן (פוטנציאלית) להיות מודע למשמעויות של כל מילה בה הוא עושה שימוש.
אם אתה מסכים, כל שנותר הוא להסכים על דרך פעולתה התקינה של תודעת האדם.
האם הוא צריך לבחור ערכים ודרכי בחינתם בצורה מודעת, עיקבית, קוהרנטית (ז"א נטולת סתירות)
ושמכוונת למטרות שידועות וברורות לו, או שעליו לקבל על עצמו ערכים שנאספו לתודעתו על דרך
המיקרה, שטיבם ומקורם אינו ידוע לו.
האם האדם אמור לדעת ולזכור מאיפה ולמה הוא קיבל את תפיסת עולמו כנכונה?
לגבי גוף הודעתך מהעמוד הראשון- אני לא צריך את לייבניץ וראסל (לא קראתי את דבריהם)
בשביל לדעת שזה אפשרי. אני יודע שזה אפשרי לאחר שנוכחתי לראות שכל מילה שהתאמצתי
מספיק מצאתי לה משמעות. (ואם לא היה כך- לא היה טעם להשתמש בה, כפי שהראיתי בראשית
דברי כאן)
מקווה שעקבת אחרי הדברים.
צום קל.
תוקן על ידי - אפיקבנגב - 29/07/2009 19:59:41