מושג הכפיה ביהדות בעיקרו אינו אלא כלי למימוש חוקת התורה במדינת היהודים כל לאום משתמש בכלי זה ליישום חוקתו. התפיסה היחודית של היהדות את הלאומיות שלה כמושג שאינו פונקציה של טריטוריה אלא של גזע גרמה לה להרחיב את תחולת חוקת התורה [באופן אפקטיבי ומכאן הכפיה] על העם כולו גם מעבר למסגרת מדינתית. אין בתורה שום ציווי לכפיה דתית על בני עמים או דתות אחרות אפילו לא האליליות רדיפת האלילות בתורה היא רק על מנת לבערה ממדינת היהודים בארץ ישראל אין קריאה בתורה לצאת למסע ג'יהאד להשלטת היהדות בעולם ואפילו לא להשלטת המונותאיזם או שבע מצוות בני נח למרות הכרתה של התורה אותם כבעלי תוקף אוניברסלי. מחמת האמור לעיל הוגבלה הכפיה להיותה אפקטיבית ומשהיא פסקה מלהיות כזו שוב לא היתה לה הצדקה ומשרבו הרוצחים פסקו סנהדרין מלהמיתם
הערה: מחיית עמלק אינה מצוה שמנימוק דתי אלא לאומי ומשום כך אין לה קשר לנושא של כפיה דתית
|
