דיני המשפחה במדינת ישראל

האם באמת היו מקרים של קידושין,שבו הרב במכוון גרם לפסילת הקידושין, מבלי לידע את המעורבים?האם ניהלו רישומים לנישואים הפסולים? האם הם צריכים להנשא שנית? מה דין הילדים?

Ynet בקשי-דורון: "רבנים מחתנים חילונים בעדים פסולים" - חדשות

אני ישמעתי מבנו של רב מוכר מאוד, שאביו מחתן חילונים בעדים פסולים כשהוא מקבל תחושה שהזוג 'פרוץ'. ובאשלי רברבי קאמינא.
וכשלמדתי מס' סנהדרין עם יהודי מקנדה, שחזר בתשובה ועלה ארצה ביחד עם אשתו, הלה הביא ראייה שבן דוד כשר לעדות מכך שבן דודו היה מהעדים בחופתו, באישור הרב המקדש. העד השני - אשתו של העד הראשון..

איך הוא מקבל את התחושה שהזוג יהיה 'פרוץ'?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/09/2009 18:14:13

אולי מגודל הפירצות בחולצה?

_________________

החופש

כתבת כי  שקר בוטה הדבר ש  " החרדים נוקטים בכפייה דתית, בה בשעה שהדבר הוחלט בהסכמה גמורה"

ראשית, לו יצויר שהיה לחרדים הכח לכוף על שמירת תומ"צ הם אכן היו כופים בשוטים ובמורידין ולא מעלין, כנפסק במפורש בשו"ע. (אם הם לא היו עושים כך הם לא מוגדרים כחרדים).

שנית, הרי ברור לך שאם מחר הולכים למשאל עם על חוקים ספציפיים אזי 90 אחוז מהחקיקה הדתית נעלמת. אמנם מדובר בהחלטות שנתקבלו מכח רוב בכנסת, אבל הרוב הזה בא כתוצאה מכך שלציבור החרדי לא אכפת משאלות היסוד של קיום ובטחון המדינה (שאלות חוץ ובטחון), ולכן הוא מוכן לתת את קולו לאיזה מהצדדים שמוכן לתת לו את מבוקשו. זה מה שמקנה למפלגות החרדיות כח מיקוח. כנראה שהרבה אנשים לא אוהבים את הטקטיקה הזו, ולזה הם קוראים "כפיה דתית". אם המלים האלו לא נראות לך, אפשר לשנות את זה ל"מניפולציה פוליטית מכוערת".

ייתכן שזו מניפולציה פוליטית מכוערת, אבל בהחלט זו לא מניצפולציה מכוערת של חברי הכנסת החרדים.

להיפך, חברי הכנסת החרדים משחקים את המשחק הפוליטי בצורה לגיטימית, ואם הם לא היו עושים זאת, כי אז היו הם בבחינת מועלים בתפקידם.

ככששמעון פרס נקט בכל מאמץ שניתן בכדי להשיג הסכם עם אש"ף, מסופקני אם היה לו רוב בעם (ואפילו בכנסת), אבל הוא נקט בכל דרך במה שהוא מאמין. וזה בהחלט לגיטמי (עובדה: כל הליברלים נושאים לו שיר הלל על כך!)

אם כבר, חברי הכנסת החילוניים מכל המפלגות - הם המכוערים או הטיפשים - בכך שהם נותנים ידם לדברים שאינם מאמינים בהם.

אבל לבוא ולומר שזו כפייה דתית, זה ממש שקר ועוול, והרבה פעמים השקר נאמר במתכוון.

ראשית כל, ברובם, "החוקים הדתיים" מעוגנים בסטטוס קוו שהושג מתוך הסכמה מלאה, ועל תשתיתה הסכימו החרדים להיות שותפים למדינה (ולא להצטרף לנטורי קרתא). אדרבה, לטענת החרדים, החילוניים הם שהונו את החרדים בכך שהבטיחו להם סטטוס קוו, אך בהזדמנות הראושנה מסמסו את הסטטוס קוו ומחקוהו. אף אחד לא כפה ולא הכריח, טבעה של פשרה ששני הצדדים מוותרים (על כך כבר עמדתי לעיל בהרחבה).

שנית, זכותו של ציבור מסוים לנסות ולהשפיע ולחוקק חוקים לפי דעתו. אחרת, היה צריך להחליט שהמיעוטים בחברה לא יקבלו זכות ייצוג, כי אולי הם יצליחו להעביר חוקים שהם על דעת המיעוט כנגד דעת הרוב ואז זו תהייה כפייה... אכן, העובדה שמייצגי הציבור שמתנגד לחוקים אלה עושה יד אחת עם מחוקקי החוקים, זו כבר לא בעיה של הציבור המחוקק...

ברור הרי שאם נניח שנכנסו לכנסת חברי כנסת התומכים במתן אישור לסמים קלים. ובדרך כלשהי הללו הצליחו לשכנע את רוב חברי כנסת לתמוך במתן האישור לשימוש בסמים קלים, חרף התנגדות רוב הציבור. זו לא תהיה "כפייה", אלא החלטה דמוקרטית לגיטימית. היא התקבלה בפרלמנט תוך שימוש בכללי המשחק הלגיטמיים. אלא מה? חברי הכנסת שתמכו בזה, בעודם מייצגים ציבור המתנגד לזה, אינם אלא טיפשים (אלא אם כן הם מאמינים בחוק הזה אמונה ערכית שלימה, והולכים לפי מצפונם).

למעשה, אלו הם כללי המשחק הדמוקרטיים. בכל החלטה, כל עוד היא לא קונצנסואלית, תתגלם בה "כפייה" על הצד המתנגד להחלטה זו.

אבל למרבה הפלא, תוך התעלמות בזויה מעיקרון דמוקרטי בסיסי זה, רק כאשר מדובר על סוגיית דת ומדינה כולם עטים על כך וטוענים שמדובר ב"כפייה". זה פשוט שקר גס ומכוער, שקר שנאמר במתכוון, שקר קליט ומסית. שקר שמשניא את מי שקל לשנוא, את מי שרוצים לשנוא. שקר שאוהבים לחזור עליו שוב ושוב.

[באשר לטענתך הראשונה. על אותו משקל הייתי אומר, אם היה למדינת ישראל הכוח, היא הייתה מעיפה לכל הרוחות את כל אוייביה ושונאיה בכך דרך, לרבות דרך הים והאוויר (ולא באוניות ומטוסים כוונתי...). אילו היה הכוח בידי מפקדי צה"ל, הם לא היו מהססים לפעול בתקיפות עוצמתית בהרבה מהמוכרת לנו.

בל תטעה יקירי, לא המוסר הוא זה שמונע מבעדם לעשות זאת, אלא החשש מדעת הקהל העולמית וכדו'. לו היו הדברים יכולים להעשות בצורה אנונימית, הם היו נעשים.

בזה כל בני האדם שווים. אילו היה הכוח בידם, היו עושים את אשר בליבם.

 אגב, גם אתה דתי. לא? ההלכות הללו תקפות גם לציבור הדתי לאומי, הלוא כן?

שוב אנו רואים כאן מצידך הפניית טענה לציבור החרדי, שנובעת מתוך שנאה עיוורת, שהלוא טענה זו תקפה באותה מידה לגבי אתה עצמך!].

ואני חייב להדגיש בשנית. אני לחלוטין לא סניגור של ציבור החרדי, אני בפירוש לא. יש בליבי דברים הרבה על הרעות החולות שמנהיגיהם מחדירים (או לא מסירים) בקרבם. יחד עם זאת, אני מאמין בהוגנות והגינות.

החופש, מה שמרגיז אנשים רבים בחקיקה הדתית (בצדק או שלא בצדק) הם שני דברים:
1. התערבות של המדינה בעניינים שנראים לרבים ככאלו שאינם עניין למדינה לעסוק בהם ושייכים למצפונו של היחיד.
2. יש כאלו שיש להם תחושה שהחרדים לא אכפת להם משאלות שנוגעות לעתיד המדינה ולא מוכנים להשתתף בעול שמוטל על אזרחי המדינה ומאידך מעוניינים לכפות על הרבים לאורח חיים מסוים, לשון אחר הם מנצלים את הדאגה של הרוב לעתיד המדינה ולעניינים ציבוריים כלליים לכפיית אידאולוגיה ייחודית שלהם.

תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 14/09/2009 14:12:59

סנשו, דבריך מוכיחים בדיוק את מה שאני אומר: יש מי שדוחף לראש של האנשים דברים שהם רחוקים מהאמת, מנותקים מההקשר ההסיטורי, מעוותים ואפילו - מסיתים.

קרא נא (אם זה לא מדי ארוך בשבילך) את הודעתי פותחת אשכול זה. בקצרה, אני בדיוק מנסה לשלול את שתי הטענות הללו, וטוען, שלרוב, מבחינה יסודית, "החוקים הדתיים" הם לחלוטין פרי של פשרה בין שתי גישות ותפיסות שונות ומקוטבות של העם היהודי - פשרה שצריכה להעשות למען עתיד העם, וחבל שנפרמה ונגדעה, בגלל קוצר ראות של מנהיגי שני הצדדים.

_________________

לידיעתכם
הרפורמים שונים מהותית מהציונים. השינויים בעם ישראל היו כך: בתחילה הרפורמים החליטו שהיהדות היא דת כמו הנצרות והאיסלם, ולא עם יהודי, ולכן קראו לעצמם "גרמנים בני דת משה". ובנוסף שינו את ההלכה איפה שנוח להם, כי טענו שצריך להתאים את המצוות לרוח הזמן.
המשכילים באותה תקופה טענו שאין צורך כלל להיות יהודים, והפיצו את ההשכלה הכללית בקרב היהודים, כשהמטרה כמובן לחיות כמו גויים חילונים (ואפילו להתנצר על מנת ללמוד באוניברסיטה).
המשכילים עברו מן העולם כיון שהתבוללו בגויים, כי לא היה להם שום זהות. הרפורמים קיימים עד היום ולא הכירו בציונות ובמדינת ישראל (כי לדעתם אין עם יהודי וזו רק דת) עד מלחמת ששת הימים שאז שינו את דעתם משום מה.
כל התנועות הללו נחלו אכזבה בעקבות הפרעות ביהודים, שהוכיחו להם כי גם יהודי רפורמי הוא יהודי ולא גרמני/ צרפתי, וגם יהודי משכיל הוא יהודי. ובקיצור הפרעות הוכיחו כי יש עם יהודי.

המתבוללים למינהם לא רצו לחזור לחיי תורה ומצוות, ומצד שני היו במשבר זהות עמוק. ואז באה הציונות שאמרה: עם ישראל הוא אכן עם- אבל לא מה שחשבתם עד היום. עם ישראל הוא עם כמו כל העמים שמורכבים מאנשים בעלי שפה משותפת, שטח אדמה, דגל ותרבות. את התורה אפשר להשאיר בצד.

ומאז ועד היום, יהודי טוב הוא מי שגר בארץ, מדבר עברית, נוטל חלק במדינה ויש לו תנך בבית. וממילא מובנת השנאה לחרדים שלא נוטלים חלק במדינה ועוד "מעזים" לחשוב שהם היהדות האמיתית.

בנוגע לבעיות הבוערות, הבעיה האמיתית היא הגיור. רוב העם לא קולטים בכלל מהו גיור, מיהו יהודי ומהי המשמעות העמוקה של גיור. ואני בתור אחת שכן מתכוונת לחתן את ילדיי עם בעלי תשובה או ילדיהם, חוששת עמוקות שאצטרך לברר יהדות שלוש ארבע דורות אחורה. אני בת של בעלי תשובה אבל בזמן שסביי חזרו בשאלה אף גוי שפוי לא חשב להצטרף לעם ישראל. הבעיה שהיום עם ישראל במצב טוב וגיור מביא לכל גוי סל קליטה/ נישואין/ יוקרה ועוד כל מיני דברים

אגב המצב הוא כך גם בדרום אמריקה שם היהודים הם חברה עשירה ויוקרתית שכולם רוצים להצטרף אליהם ויש שם 70 אחוז נישואי תערובות

ואז מה?

<אגב המצב הוא כך גם בדרום אמריקה שם היהודים הם חברה עשירה ויוקרתית שכולם רוצים להצטרף אליהם ויש שם 70 אחוז נישואי תערובות>

ולמה היהודי/ה העשיר/ה והיוקרתי/ת מעדיף/ה להתחתן עם המקומי/ת הפחות עשיר/ה ופחות/יוקרתי/ת מאשר להתחתן עם יהודי/ה עשיר/ה ויוקרתי/ת? 

תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/09/2009 13:41:33

החופש_לדעת

<ברובם, "החוקים הדתיים" מעוגנים בסטטוס קוו שהושג מתוך הסכמה מלאה, ועל תשתיתה הסכימו החרדים להיות שותפים למדינה (ולא להצטרף לנטורי קרתא).
 
התוכל להרחיב על דברים אלה, מהי השותפות במדינה עליה אתה מדבר, ומהי הצטרפות לנטורי קרתא?

שותפות?= חלוקת הנטל לשניים- שותף אחד לוקח - ושותף אחד נותן. כפי שנאמר תן- ואקח.
לא הצטרפו לנ"ק, שהם כאמור כמעט לא לוקחים.

_________________

מודה ועוזב