ההכנה הנפשית לראש השנה

מה העבודה הגדולה הנדרשת מאיתנו בערב ראש השנה? על מה צריכים לחשוב, איך להתכונן, מהו הצעד החשוב ביותר ביום זה לאחר שכבר הכינו כל בני המשפחה את כל צורכי הבית הגשמיים כולל הסימנים המיוחדים לראש השנה כמו תפוח בדבש ותמרים וכו'. כיצד נכנסים לראש השנה.
ונראה בסיעתא דשמיא שהנקודה המרכזית שצריכים לחשוב ולהתכונן בערב ראש השנה, זו המחשבה הגדולה כיצד להתפלל, להתרכז בתפילה, להבין את המִלים, ליהנות מהפיוטים, ולהגיע למצב שכל רגע שאתה בבית הכנסת בראש השנה זה מעין עולם הבא ממש. זו ההכנה הנפשית הנצרכת לראש השנה. כלומר ללמוד ולהתבונן כיצד להתפלל, כיצד להתעמק בתפילה, וכיצד נקשר לעצמנו באופן מעשי את המלכויות זכרונות ושופרות.

אם המלך יורד אל העם ומגיע לעיר, ופונה לתושבים בבקשה שיבואו לדרוש ולבקש מה שרוצים, בודאי שצריך לערוך הבקשות ולפרטם ולבארם היטב כדי למצוא חן בעיני המלך. והנה בראש השנה שזה חלק מעשרת ימי תשובה שעל זה אמר הנביא (ישעיה נה, ו) ''דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'', וחז''ל פירשו (ראש השנה יח.) שהכונה על עשרת ימי תשובה, ואז יחיד דינו כצבור. ויש ללמוד ולהתכונן בערב ראש השנה כיצד לנצל ימים קדושים אלו.

וברמז אמרו המפרשים על הפסוק ''על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצֹא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו'' (תהלים לב, ו), ''עת מצֹא'' זה עשרת ימי תשובה, שעל זה נאמר ''דרשו ה' בהמצאו''. כי יצר הרע יכול להפריע מלנצל ימים קדושים אלו, וצריך להתבונן בערב ראש השנה ולהתפלל הרבה כיצד לנצל שעות יפות בעשרת ימי תשובה בהשתפכות הנפש עצומה ממש לפני ה' יתברך. וזוהי בעצם העבודה שלנו בערב ראש השנה.
*--$~*

בראש השנה צריכים להגיע לדרגה הגבוהה באמונה.
יש שלוש דרגות.

א) יש בורא לעולם שעשה את הכל יש מאין. ובזה גם הגויים חייבים להאמין, ומי שאין לו אמונה זו נחשב כבהמה.

ב) אמונה בהשגחה פרטית, שה' יתברך משגיח עלינו יום יום, שעה שעה, ורגע רגע, והכל מכוון בהשגחה מלמעלה, ואין לדאוג על כלום. כי ה' יתברך גדול ויודע מה שעושה. כמובן שצריך השתדלות, אבל מה שלא תלוי בנו, להשאיר בידי ה' יתברך שהוא האבא האוהב האמיתי שיודע בדיוק מה טוב עבורנו. ועם ישראל זכו להגיע למחשבה זו, כמו שכתב הרמב''ן על התורה על הפסוק ''והייתם לי סגולה מכל העמים'' (שמות יט, ה). כלומר שה' יתברך משגיח ושומר עלינו תמיד, לא על ידי שר או מלאך, אלא בכבודו ובעצמו.

ג) הדרגה הגבוהה ביותר, להרגיש שה' יתברך איתך ממש. לא רק משגיח עליך מלמעלה, אלא עומד לימינך ממש. כי אתה מרגיש בחוש שה' יתברך מסדר את הכל, ואתה שמאל, שלומיאלי שלא יודע מה ואיך לעשות. וה' יתברך ''ימין ה''' (תהלים קיח, טז), ''מימיני בל אמוט'' (תהלים טז, ח) עושה הכל על צד הטוב ביותר, והוא עמך כל הזמן מחזיק ותומך בך שלא תפול לעולם.

בראש השנה צריך להגיע לדרגה זו, וזה גם בפסוק ''דרשו ה' בהמצאו'' (ישעיה נה, ו). וגם זו המצוה של ''מלכויות'' בראש השנה, שמעביר את הכל לידי ה' יתברך שיעשה מה שנראה לו. כמו מלך שמנהיג את המדינה ואין מי שמתערב בתחומו, ובודאי לא בפוליטיקה שלו. כך אנחנו בראש השנה ממליכים את ה' עלינו, שהוא עושה הכל. ומה שיעשה לנו המלך הגדול מקובל עלינו באהבה, כי זה תפקיד רק שלו. ותפקידנו לעבוד את ה' ולקיים מצוות. וזוהי כל עבודת ראש השנה.
*--$~*

להגיע באופן מוחשי לדרגה של מלכויות בראש השנה, יש לדעת ולהתבונן ולחיות באופן מעשי במצב כזה שכל יהודי מייצג את ה' יתברך בעולם, וגורם לכך שבמעשיו שיתקדש שמו הגדול. כלומר לקדש שם שמיים זה תכלית הבריאה. וזה לא רק באמירת ''קדוש קדוש קדוש'', או בעניית ''יהא שמה רבא''. אלא כל רגע ורגע, בהתנהגות עם בני אדם, בדקדוק בקיום מצוות, בשמחה בעבודת ה'. כל אלה במושג של מקדש שם שמיים, ואשריו. זה חלק מקיום מצוה זו באופן מעשי. וקבלה זו בראש השנה היא גדולה ועצומה מאד.

ויש להוסיף שיצר הרע מנסה לבלבל ולהפריע, שזו קבלה קשה, ואי אפשר לעמוד בה בין חברים, לקדש שם שמיים הרי צריך לוותר, ולפתוח שערי ותרנות, ומי יעמוד בסוד ה' ויגיע למעלה זו. כך טוען יצר הרע. אף אתה אמור לו, שיש יסוד גדול, והוא שכל המקיים רצון ה', שום נזק, צער, הפסד, או פחיתות כבוד לא יהיה לו. לא יעלה ולא יבוא.

טעות לחשוב שצריך מסירות נפש ועל זה יקבל שכר בעולם הבא, אלא על קידוש השם במסירות וברמה גבוהה כפי כוחו זה כמו קרבן עולה, ומקבל שכר בעולם הזה (ועיין קידושין מ.). ובודאי שלא יבואהו נזק צער או הפסד חס ושלום. עבד מלך כמלך (שבועות מז:). ומלכויות בראש השנה בכוונה ובהתבטלות עצומה הרי זה קידוש השם גדול. ורק טוב יראה כל הימים.