המשיח מחכה לנו בשער רומי...

העניין הקשור לענייננו בקשר שבין אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא, קשור למאמר הבא מתוך הגמרא:
 

מסתבר שהמערה הסודית הזו, שקישרה בין ביתו של אנטונינוס לביתו של רבי יהודה הנשיא בציפורי, היא מערה חשובה ביותר, והיא לא נזכרת רק כאן, אלא למעשה היא נזכרת במקום נוסף בגמרא, שם מדובר על הפגישה המפורסמת שהיתה לרבי יהושע בן לוי עם המשיח. כזכור (כפי שהובא כמה פעמים באתר), היתה לרבי יהושע בן לוי שיחה עם אליהו הנביא, שבה הוא שאל אותו מתי יבוא המשיח:
 

עפ"י רוב הדיעות מדובר כאן בפגישה רוחנית, ולאו דווקא בפגישה גשמית (אם כי גם עניין הפגישה הגשמית אינו נשלל לחלוטין), וייתכן שלא היה מעניין כ"כ להיכנס לקטע הנ"ל, אלמלא הקטע שמובא בגמרא מיד לאחר מכן:

שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא: אימתי בן דוד בא?
אמר: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות.
אמרו לו: אין אנו מבקשין ממך אות.
אמר להם: לכשיפול השער הזה וייבנה, וייפול וייבנה, וייפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא…

(סנהדרין צ"ח ע"א)

ורש"י פירש שם על "השער הזה":

השער הזה: של עיר רומי, שבעיר רומי היה אותו שער.

(רש"י שם)

והובאו כאן כמה פעמים תהיות כאלה ואחרות על דברי רש"י שמרחיק את השער עד לרומי, בעוד שרבי יוסי בן קיסמא היה בארץ ישראל. המהר"ל מפראג, אמר כזכור:

השער הזה: על ירושלים אמר זה, כי לא נזכר שהיה [ר' יוסי בן קיסמא] ברומי.

(פירוש המהר"ל שם)

והיו גם עוד מפרשים שתהו מדוע רש"י הכניס כאן את רומי, וכזכור גם בעדכון מדברי הרב שמעון דהן שליט"א (חוזה הצונאמי) נאמר בערך לפני שנה:

הוא דיבר על מסכת סנהדרין [דף צ"ח] ששם כתוב על השער שנופל ונבנה כמה פעמים וכו', והוא לא מספיק להיבנות עד שבא המשיח, והוא אמר שלא מדובר בשער של רומי אלא בירושלים, אבל הוא לא הסביר מה.

(עדכון מפרשת תולדות תשס"ו, ור' שם עוד בהערה 2)

והיתה אפילו פרשנות אקטואלית נוספת שהובאה באתר לדברים הנ"ל במהלך מלחמת לבנון השניה, בהתאם לדברים הנ"ל.

◄איפה זה רומי?

אמנם, בדיעבד מסתבר שדבריו של רש"י אינם טעות ח"ו, אלא הטעות היתה בהבנה של דבריו, ואת התובנה הזו קיבלתי באימייל מידידי ר' יעקב נתן, לאחר שקרא אודותיה בספרו של רבי אברהם בן אליעזר הלוי (אותו המקובל שכתב פירוש על "נבואת הילד" לפני כ-500 שנה). וכך נכתב שם:

[המשיח] מוסגר בתוך היכל "קן ציפור" בגן עדן, בפתח הפונה לרומי, והיא עיר אחת בארץ הגליל שנקראת "רומי" קרובה לציפורי, ונמצאת דרך חלולה מתחת לארץ מרומי לצפורי מביתו של אנטונינוס שהיה ברומי, לביתו של רבי שהיה בציפורי. והיה בא אנטונינוס דרך שם ללמוד תורה בצנעה מפי רבי.

(מאמר משרא קטרין לרבי אברהם בן אליעזר הלוי)
 

אם כן, לפי דבריו מסתבר שרומי זה לאו דווקא באיטליה, ובכלל לא בחוץ לארץ, אלא ממש בארץ ישראל, בגליל.

אך האם יש סמך לדברי הרב בן אליעזר הלוי בעניין זה?

מסתבר שהאלשייך הקדוש כותב דברים דומים בספרו "שושנת העמקים", פירושו על שיר השירים:

…נזכירה מאמר חז"ל בגמרא: [כאן יש ציטוט של הגמרא על הפגישה בין ריב"ל למשיח שהובאה למעלה]…

והנה באומרו שהוא "אפתחא דרומי" פירש רש"י ז"ל שהוא בשמים נגד פתח רומי, ועדיין הלא כמו זר נחשב (=עדיין קשה מאוד להבין) למה לא בחר להסתופף בשמים לעומת ערי ארץ ישראל, ולא לעומת רומי שבחוצה לארץ.

ועוד: כי הלא רבי יהושע בן לוי מארץ ישראל היה, כי שם ביתו, וללכת עד עיר רומי היה צריך ימים רבים, ואיך יאמר "למחר אשכחיה לאליהו… (למחרת נפגש שוב עם אליהו)", שיורה כי ביום אחד הלך עד שם, ולמחר סיפר את אשר קרהו עימו.

אך הנה זה יובן במאמר חז"ל כי מערה אחת היתה בין ציפורי שהיה בו רבי [יהודה הנשיא] לרומי שהיה דר בו אנטונינוס, והיה הולך ללמוד עם רבי בכל יום ויום ובכל לילה כמפורש בגמרא (כפי שהובא למעלה). והיעלה על לב כי מכרך גדול של רומי [באיטליה] עד ציפורי היתה מערה מפולשת?! והוא מהלך כמה חודשים, והים הגדול בינתיים, ושהיה הולך ושב בכל לילה?!

אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לציפורי עיר ששמה רומי, ושם היה מושב אנטונינוס, ויסב את שמה רומי כשם עיר מלכותו, והיא בקרב ארץ ישראל, הארץ הקדושה, ועליה אמר כי המשיח כנגד פתחה של רומי על השמים כבודו, ושם דיבר עם ריב"ל.

(שושנת העמקים לרבינו האלשייך על שיר השירים פרק ז פסוק ו)

האלשייך הקדוש, שישב בארץ ישראל, בגליל, בתקופת האר"י, הכיר טוב מאוד את "רומי" הזו, ולכן ידע להבין למה התכוון רש"י בפירושו (גם באחד השיעורים של כבוד מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א, כשסיפר על הקשר בין אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא, שמעתי שהסביר שהעיר שישב בה אנטונינוס היתה בגליל, אך באותה העת לא חשבתי על ההקשר שיכול להיות לעניין זה).

גם "הערוך" מביא שהייתה קיימת בתקופת חז"ל העיר רומי בגליל, ומביא מספר אסמכתאות לכך מהתוספתא, מהירושלמי וממדרש רבה.

הספר "גבעת שאול" שנכתב ע"י הרב שאול הרנשטיין ז"ל לפני יותר ממאה שנה, מתאר את ערי ארץ ישראל והיישובים השונים הנזכרים במקרא ובגמרא עפ"י שמותיהם שהשתנו ברבות הימים. הרב מזהה את אותו היישוב המדובר עם "גת רימון" המקראית:

גת-רימון הנזכר ביהושע כ"א בערי המקלט, מקומה למזרחית צפורי, והיא הכפר הנקרא בלשון ערבי "רומאן" ורחוקה היא מטבריה לערך 5 שעות, ושם ישב המלך אנטונינוס…

(גבעת שאול לרבי שאול הרנשטיין, תרנ"ג)

כלומר מסתבר ש"רומי" של אנטונינוס היתה במקור גת-רימון, והוא שינה את שמה לרומי (או שפשוט ייתכן שזה היה השם הרומאי שניתן עבורה מלכתחילה, כי השמות דומים), וברבות השנים הוקם באיזור כפר ערבי בשם "רומאן". הכפר הערבי קיים עד היום בשם "רומאנה" (رمانة, רימון בערבית) והוא נמצא בגליל התחתון, לא רחוק מקיבוץ בית רימון, צפונית לכביש 77.

◄ח'רבת רומה - והמנהרות הסודיות

היישוב שהיה בתקופת המשנה שנקרא "רומי" בגליל התחתון, מזוהה כיום ע"י החוקרים והארכיאולוגים עם "ח'רבת רומה" או "חורבת רומה", שאכן נמצא ליד הכפר הערבי "רומאנה", למעשה הוא נמצא קרוב יותר לכפר הבדווי הסמוך החדש יחסית (מהמאה ה-20) "רומת אל הייב" (رُمة الهـَيـْب, רומה של שבט הייב בערבית), בקצהו הצפון-מערבי (כפר בדווי שלחם לצד היהודים במלחמת השחרור). הכפר עדיין נקרא ע"י הבדווים בשם "פרוש רומאנה" (فروش رمانة, שדות רומאנה), להצביע על הקשר לכפר רומאנה,

עד היום נמצאת באיזור מערה "סודית" מסועפת מתקופת המרד ברומאים (שאירע כידוע לפני תקופת רבי יהודה הנשיא), באחד המדריכים התיירותיים באינטרנט תוארה כך המערה:

ח'רבת רומה - תל קטן הבולט מעל פני השטח, ושם - מסתיימת דרך העפר. מסביב לתל פזורים בתי מגורים אחדים ואחד הבתים שוכן ממש בראש התל…

בסריקה אחר פתח המערה… מצאנו את הפתח שהיה די תמים למראה. לא שיערנו מה מידת הסתעפותו של המבוך הממתין לנו בהמשך - אך הנה, הפנסים כבר דולקים ואנו במצב כפוף בתוך חלל המערה.

התקדמותנו בחלל המחילות היתה די איטית ונעשתה ברובה בזחילה. בין מחילה אחת לרעותה הגענו לחללים רחבים יותר - שם הימרנו על המשך הדרך בין שתי מחילות נוספות שנפתחו לעברנו.

אם לא מספיקים אחוזי הלחות הגבוהים ש"הנעימו" את שהותנו במחילות - באחד החללים פגשנו שתי ידידות נוספות: שתי עלוקות דוחות למדי, שהיו דבוקות לתקרת הסלע, סנטימטרים ספורים מעל ראשינו.

בסלע חרותים חצים המורים את דרך היציאה אך כדאי לסמוך גם על הזיכרון. בשלב מסויים, לאחר חצי שעה של שיטוט בין המחילות, עשינו דרכנו חזרה לאויר העולם.

(מקור)

◄השער של רומי

טוב, אז מי שרוצה מוזמן לחפש את המשיח במערה ההיא, ולהתמודד עם עלוקות במחילות וכו' וכו', אבל אליבא דכל הדעות שקראנו המשיח לא נמצא שם פיזית אלא רק רוחנית, דהיינו שהוא נמצא בשמיים כנגד המקום הזה.

אבל עכשיו אנחנו יכולים אולי להבין יותר היכן נמצא אותו השער שמדבר עליו רבי יוסי בן קיסמא בתור השער שלא יספיקו לבנותו מחדש לפני ביאת המשיח, משום שלפי דברי רש"י, שכעת מתאימים גם לאלה שחלקו עליו וטענו שזה היה בארץ ישראל, המקום הזה נמצא בגליל, בארץ ישראל, פחות או יותר באיזור שהוזכר למעלה.

מהו השער הזה שמהווה את האות החשובה הזו לקראת ביאת המשיח? אולי יוכל לענות על כך מי שיבקר במקום, או אולי ארכיאולוגים שמכירים את ההיסטוריה של האיזור ויודעים אולי על מבנה שנבנה ונפל מספר פעמים בהסטוריה. אבל התשובה לכך היא גשמית לגמרי, והיא נמצאת ממש מתחת לאף, בארצנו הנהדרת.

אגב, כזכור אותו האיזור המדובר נפגע קשות במלחמת לבנון האחרונה, כאשר כפרים ערביים בקרבת העיר נצרת נפגעו מטילים שירה החיזבאללה לעבר הגליל. האם ייתכן שאחד הטילים שנחת ב"שטח פתוח" הפיל את אותו השער בפעם האחרונה? קשה לענות על השאלה אם לא מבינים על איזה שער מדובר בדיוק.

◄בנימין בן יעקב

והנה, בזמן שאני כותב את המאמר, נראה לי שמצאתי בס"ד אפשרות סבירה ביותר (ואפילו יותר מסבירה) לגבי אותו השער האמור כאן. הבעייה הגדולה מבחינתי בעניין הזה היתה שרבי יוסי בן קיסמא מסביר לתלמידיו שלאחר שייפול השער בפעם האחרונה "אין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא", מה שמלמד על כך שכן ירצו לבנותו וינסו לעשות זאת, ואם כך הדבר - אז בוודאי לא מדובר על איזה חתיכה ארכיאולוגית שאף אחד לא יודע מה היא ואיפה היא, אלא על מבנה מוכר כלשהו.

ואז מצאתי שלפי אחת המסורות העתיקות, קבר בנימין בן יעקב אבינו ע"ה נמצא בדיוק באותה "רומי" שאנחנו מדברים עליה. אמנם לפי הסברה היה צריך להיקבר בנימין דווקא בנחלתו, באיזור ירושלים פחות או יותר, אבל העדויות עד המאה ה-14 מדברות על כך שהוא היה נמצא באותה ה"רומי". (מסורות לאתר הקרוי כיום "קבר בנימין" (ליד כפר סבא, "נבי ימין") מגיעות רק מתקופה יותר מאוחרת, ולפי חלק מהעדויות מקור המסורות הוא ערבי).

וכך נכתב בספר "מקומות הקדושים" אודות קבר בנימין:

כמו שכתוב קבר בנימין הוא על יד דינה [שקבורה ע"פ אחת המסורות באיזור הגליל התחתון קרוב לציפורי, המיקום המדוייק מעורפל], ואין זה מסתבר [כי] כתוב בספר "גלילות ארץ ישראל" כתב כי קבורתו היא בירושלים נגד היבוסי אשר נתן לבני בנימין (והמקור הוא ב"ספר הישר").

אולם [אעפ"כ, ספר] "נוסעים" כתב כי קבורתו לא כן (לא באיזור ירושלים, ולכן יכול להיות שנקבר ליד דינה). תלמיד הרמב"ן כותב על קבר בנימין וזה לשונו: "מציפורי הלכנו לרומי, שם מערה לבנימין בן יעקב בארון של אבן, וכסוי של אבן, ונראה שהוא של שייש. הקבלה כי משם ייצא משיח".

רבי משה הירושלמי משלים דבריו וכתב: "רומי הכפר חרב, ולצד דרום כיפה בנויה יפה, ובה מערה, ולכל צד מערה אחרת. לימין קבור בנימין, ולשמאל אביהו בן ירבעם (שהיה ניצוץ של מב"י לפי הזוהר) בארון של חרס".[שקבורה ע"פ אחת המסורות באיזור הגליל התחתון קרוב לציפורי, המיקום המדוייק מעורפל](והמקור הוא ב"ספר הישר")(לא באיזור ירושלים, ולכן יכול להיות שנקבר ליד דינה)(שהיה ניצוץ של מב"י לפי הזוהר)

(מקומות הקדושים,  רב"י)

לא ידוע לי האם יש שם קבר עומד כרגע, או שהציון נהרס בשלב מסויים, ולא נבנה מחדש. אם האפשרות האחרונה נכונה, ייתכן שכשיבנו מחדש את הציון - לא יספיקו לעשות זאת - כי המשיח יגיע לפני כן, והעובדה היא הקבלה שכתב תלמיד הרמב"ן ש"משם ייצא משיח".

גם העובדה שהקבר עצמו מתואר כמערה, מאוד מעניינת לאור הדברים שנכתבו למעלה בעניין "המערה הסודית".

◄רומי הגדולה ורומי הקטנה

מסתבר שכדי להבדיל בין שתי ה"רומי" השתמשו היהודים לפעמים בכינוי "רומי זעירתא" (רומי הקטנה) לגבי רומי שבגליל, לעומת "רומי רבתא" (רומי הגדולה) או בדר"כ סתם "רומי" לרומי שבאיטליה.

אבל הכינויים הללו אינם רק כינויים של ערים, אלא גם כינויים קבליים. בספר "קנאת ה' צבאות" של הרמח"ל הקדוש, שבו הוא מתאר את סודות המשיח עפ"י הסוד, כותב הרמח"ל בפירושו על הכוונה של דברי חז"ל על כך שהמשיח נמצא בפתחה של רומי:

"המשיח יושב על פתחי רומי": ….יש רומי רבתא, ויש רומי זעירתא, ושם יושבים המשיחים (משיח בן יוסף ומשיח בן דוד) אחד מבחינת רומי רבתא, ואחד מבחינת זעירתא. ומשם מבררים הניצוצות הצריכים לישראל. ובסובלם הצער - מקילים מעל ישראל.

…

אך המשיחים צריכים להיות אפתחא דרומי, וזה נקרא להם קבורה, בהיותם צריכים להיות מלובשים בתוך הקליפה, והיא קליפת עשו וישמעאל, שהם האומות השולטות על ישראל, והם צריכים להשתעבד תחתיהם ע"י המשיחים האלה. אך יש רומי רבתא, ויש רומי זעירתא, ושם יושבים המשיחים אחד מבחינת רומי רבתא, ואחד מבחינת זעירתא. ומשם מבררים הניצוצות הצריכים לישראל.

(קנאת ה' צבאות לרמח"ל)

ומקור המושגים הללו נמצא בספר הזוהר הקדוש, רעיא מהימנא:

"שם ירעה עגל" - דא משיח בן יוסף, דאתמר ביה: "בכור שורו הדר לו". "ושם ירבץ" -  דא משיח בן דוד. חד אעבר רומי רבתי, וחד אעבר רומי זעירתא דמיכאל וגבריא"ל לקבלייהו אינון.

(רעיא מהימנא, פרשת פנחס, דף רנב ע"א)

תרגום חופשי:
"שם ירעה עגל" - עגל זהו משיח בן יוסף, כי נאמר על יוסף: "בכור שורו הדר לו" (והבן של השור הוא עגל). "ושם ירבץ" - זהו משיח בן דוד. אחד מהם יעביר את רומי רבתי והשני יעביר את רומי זעירתא, כי מיכאל וגבריאל נמצאים כנגדם.

(עיין עוד: תיקוני זוהר דף עח ע"ב)
 

ואמנם אין לנו עניין הנסתרות, אך בכל זאת עוד הצצה קטנה אל מאחורי הפרגוד, שוב ע"י הרמח"ל הקדוש, הפעם מתוך ספר תקט"ו תפילות:

עתידים שני המשיחין להחריב שתי ערים חייבות - רומי רבתא ורומי זעירתא, שכל עצמן לא נתמלאו אלא מחורבנה של ירושלים:

א-ל אחד יחיד ומיוחד, הרי שני ערים חייבות (=חוטאות), שנאמר "לעלוקה שתי בנות הב הב": רומי רבתא ורומי זעירתא, שנתמלאו מחורבנה של ירושלים שכוללת שניים כאחד: ציון וירושלים, ובהם נאמר "על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו", שהרי מתתקפים לשלוט. "גער חית קנה" בשני גרישין לגרש אותם בשני משיחין, שנאמר בהם "והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה", ועוד שני גרישין: "גרש את האמה הזאת ואת בנה": את האמה הזאת ל-י-ל-י-ת שפחה רעה ואת בנה, מיד שזה יישבר - כוח המשיח יתחזק, שנאמר בו "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי". באותו הזמן: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", שיתעבר שקר מן העולם.

ריבון כל העולמים, לישועתך קיווינו כל היום, נראה בשמחת שכינתך לראות בטובת בחירך, לישועתך קויתי ה'.

(תקט"ו תפילות לרמח"ל, תפילה 290)

(למעוניינים להרחיב: ר' עוד ליקוטי מוהר"ן בתרא סז, וביאורי אגדות - אפיקי ים על מגילה ו ע"ב, וסנהדרין צח ע"א)

עצם ההצצה אל הנסתרות בעניין זה, גילתה שעניין הקברים דווקא במקום זה הוא ממש סוד המשיח והתגלותו.

◄נבואת זכריה

הדברים בעניין של "רומי" הזו אינם מסתיימים רק כאן. מסתבר שקיימת גם נבואה מאוד פרטנית שמקושרת אל המקור הזה גם בתנ"ך, נבואה על סוף המלחמה האחרונה, וכך נכתב שם:

והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגויים הבאים על ירושלים… ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון.

(זכריה יב)

ספר "ארץ ישראל ושכנותיה" לרב ישראל הורביץ ז"ל, המסתמך על דברי חוקרים קדמונים, יהודים וגם גויים, מזהה את "הדדרימון" עם לא אחר מהכפר "רומאנה" (ר' ערך הדדרמון שם), כלומר רומי הקטנה… מה שאומר שכנראה עוד עתיד לקרות שם משהו גדול ביותר.

הרבה דמעות של יהודים נשפכו באיזור ההוא בהסטוריה, כפי שמתאר הספר הנ"ל:

…

הכפר רומאנה הרחוק 5 ק"מ מצפורי

…

כאשר ביטלה מלכות רומא את הבטחתה שהבטיחה ליהודים לתת להם לבנות את המקדש, נאספו גיבורי העם בבקעה זו ויאבו להתקומם נגד רומא, אך ר' יהושע בן חנניא שיכך את חמתם בדבריו המחוכמים (בר"ר פרשה י"א, ד).

בימי מלחמת השמד של הדריינוס (מרד בר כוכבא) נהרגו בבקעה זו המוני יהודים עד "שהיה הדם בוקע והולך עד שהגיע לקיפרוס נהר" (איכה רבתי).

(ארץ ישראל ושכנותיה, ערך בית רימון)

◄סיכום קצר

בגמרא נכתב שהמשיח יושב בפתחה של רומי. מסתבר שלא מדובר ברומי הגדולה שבאיטליה, אלא ברומי הקטנה שבארץ ישראל, ישוב בגליל שהיה קיים בתקופת המשנה, שמערה ממנו עברה והגיעה לציפורי (המערה קיימת עד היום), וזהו המקום הגשמי שכנגדו בעולם הרוחני יושב המשיח וסובל ייסורין.

רומי הקטנה הזו נמצאת בגליל התחתון באיזור הכפר הערבי רומאנה, לא רחוק מקיבוץ בית רימון.

רבי יוסי בן קיסמא אומר שהסימן לביאת המשיח יהיה נפילת "שער" באותו מקום, שלא יספיקו לבנות אותו מחדש לפני שיבוא המשיח. ע"פ הרמח"ל הריסת רומי הקטנה הזו תבוא לפני הגאולה.

איזור החורבה עצמה נשאר נטוש במשך הדורות, עד שבתחילת המאה ה-20 הוקם שם יישוב בדווי (רומת הייב), ונראה שלאחרונה התחילו לבנות בתים ממש באיזור החורבה ("מסביב לתל פזורים בתי מגורים אחדים ואחד הבתים שוכן ממש בראש התל"). ייתכן, לפיכך, שהבדווים ינסו להקים מחדש, באופן לא מודע, את אותו "השער".

באותו מקום, ע"פ אחת המסורות, נקבר בנימין בן יעקב אבינו ע"ה, וקבר שלו עם כיפה מצוי (היה?) במקום, שם הוא קבור במערה, ושם נקבר גם אביה בן ירבעם, שהיה ניצוץ משיח בן יוסף כידוע. ייתכן גם שהקבר הזה קשור לאותו "השער", בייחוד מפני שאחד מתלמידי הרמב"ן אומר שקיימת קבלה שמשם יבוא המשיח.

ע"פ נבואת זכריה ואיתור המקום שהיא מדברת עליה, בזמן הפריעה משונאי ישראל לקראת הגאולה הסופית יקרה משהו גדול במקום זה.

מהאתר - השם1

_________________

רות-עבור...