בס"ד
יישר כ"ח ידידי ...
והנה הפסוקים הנבחרים מנבואת חגי הנביא ע"ה שהבאת עם פירושי האבן עזרא ורד"ק ע"ה
הנביא חגי ב'
טו וְעַתָּה שִׂימוּ-נָא לְבַבְכֶם מִן-הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם-אֶבֶן אֶל-אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהֹוָה:
יט הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד-הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן-הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ:
כ וַיְהִי דְבַר-יְהֹוָה שֵׁנִית אֶל-חַגַּי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר:
כא אֱמֹר אֶל-זְרֻבָּבֶל פַּחַת-יְהוּדָה לֵאמֹר אֲנִי מַרְעִישׁ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ:
כב וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו:
כג בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם-יְהֹוָה וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי-בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:
פירוש הרד"ק ע"ה
[ב, טו] ועתה, ומעלה - מן היום שהתחילו בבנין ומעלה,
ושימו לבבכם מטרם שום אבן אל אבן, כלומר שימו לבבכם במעשיכם, מה שהיה טרם הבנין,
ומה יהיה אחר הבנין.
אבן אל אבן - כמו על אבן,
כמו אל ההרים ולא אכל, והדומים לו,
כי כבר עשו יסוד הבנין כשבנו המזבח,
אלא שהצרים השביתום מלבנות,
כמו שכתוב בספר עזרא. ותרגם יונתן:
עד לא יתשם נדבך על נדבך.
[ב, יט] העוד הזרע במגורה - ראו אם עוד זרע במגורה, כי הרוב הוצאתם לזריעה,
ומעט הוא הנשאר לכם במגורה לאכול,
ומן היום הזה אברך מה שבמגורה ומה שזרעתם,
כיון שהתחלתם לבנותה.
ועד הגפן - וכן עדיין הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא,
כי עדיין לא הגיע זמנם לשאת עליו (העלים שלו) או פרי,
כי בכסליו היה,
זה שהוא החדש התשיעי,
ומן היום הזה אברך אותם וישאו פרי לרוב ולטוב.
וזכר אלה העצים שהם רבים בא"י כמ"ש:
ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש,
ומן התימה מה שאמר על עץ הזית לא נשא,
כי עץ הזית זמנו במרחשון ובכסליו לשאת פריו?!
ואולי מפני המארה שהיתה בהם מתחלה,
היה מתאחר לשאת פריו.
[ב, כ] ויהי דבר ה' שנית - שנית בו ביום שהוא כ"ד לחדש התשיעי ושתי פעמים דבר עמו באותו היום.
[ב, כא] אמר, אני מרעיש - דרך משל על מלחמות שהיו בזמן מלכות פרס ואמר שיאמר זה אל זרובבל לבשרו,
כי בעבור המלחמות ההם לא תשפל מעלתו,
אבל תגדל מאד,
זהו שאמר: ואקחך ושמתיך כחותם,
והמלחמות האלה היו בימי דריוש זה, או בימי ארתחשסתא המולך אחריו,
או נאמרה נבואה זו על בטול מלכות פרס, והתחדש מלכות יון ,
ז"ש: והפכתי כסא ממלכות, וזה היה לשלשים וארבע שנה לבנין הבית,
כי אז שלמה מלכות פרס וקמה מלכות יון.
וכן מצאנו בדברי רז"ל שאמרו: תניא ר' יוסי אומר: מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה,
מלכות יון בפני הבית ק"פ שנה, מלכות בית חשמונאי ק"ג שנה, מלכות בית הורדוס ק"ג שנה, הרי ת"ך שנים שעמד בית שני.
[ב, כב] והפכתי - מבואר הוא.
[ב, כג] ביום ההוא אקחך - להעלותך במעלה יותר ממה שהיית עד היום ההוא.
ותרגם יונתן: אקרבינך. ושמתיך כחותם - הטבעת שחותמים בה הכתבים נקרא חותם,
וכן אמר שימני כחותם,
והטבעת ההיא לא תסור מיד האדם לא ביום ולא בלילה,
ר"ל שתהיה השגחת האל תמידה עליו.
ואמרו רז"ל: גדולה תשובה שמקרעת גזר דין,
שנאמר: כתבו האיש הזה ערירי וכיון שעשה תשובה נהפך לו גזר דין לטובה ונולד לו בן בבית האסורים,
ואמר חי אני נאם ה' אם יהיה כניהו חותם על יד ימיני וגו',
וכיון שעשה תשובה נהפך לו לטובה,
ואמר לזרובבל בן בנו ושמתיך כחותם,
הפך מה שאמר לו אם יהיה כניהו חותם וגו'.
פירוש האבן עזרא ע"ה
ב, טו] ועתה שימו נא לבבכם - וטעם ומעלה - היום הבא אחר זה,
כמו: מבן עשרים שנה ומעלה ותחסר מלת כי.
מטרם שום אבן- וטרם ישרת בעבור אחר,
וכן הוא: מטרם היותם האבנים יסוד ההיכל, כל בא אל ערמת דגן ויחשבו המחשבים שיהיו בה עשרים מדה,
והנה חציה,
כי המארה היתה בה.
מלת לחשוף - מים מגבא כמו לדלות והנה המארה שימצאו בה, פחות מהחצי שיחשבו.
[ב, יט] העוד - הה"א לתימא, ובעבור אות הגרון, נפתח כמשפט, וזה כמו: העוד אביכם חי,
והנה היה הזרע זרוע בארץ,
והטעם אין לכם אחר המגורה מקומות, שישימו שם הדגן בבתים,
כמו נהרסו ממגורות,
כי בעבור שהכם בברד לא היה להם רק מעט.
והנה הטעם אם אכה אתכם זאת השנה,
תמותו והנה החלותם ליסד הבית,
אז תחל הברכה בכל.
מן היום אשר יסד ההיכל - אברך, וזהו מן היום הזה ומעלה האמור למעלה והזכיר מפרי העץ, הנזכרים הגפן והתאנה והרמון והזית וטעם לא נשא ציץ ולא עלה, ואף כי פרי עד עתה לא נשא.
[ב, כ] ויהי, שנית - כי ביום אחד התנבא פעמים.
[ב, כא] אמור, מרעיש - דרך משל כאשר אומרים בימים האלה בארץ ישמעאל, בבוא שמועות רעות ממלחמות נהפך העולם.
[ב, כב] והפכתי - כי מלחמות רבות היו עתידות בימי הנביא בהנבאו להיותה, וידענו כי כן היה,
רק לא מצאנו ספרים הקדמונים, לדעת המלחמות שהיו בימי דריוש זה הפרסי ובימי ארתחשסתא המולך אחריו,
ובימיהם זרובבל הנשיא ליהודה, כי הוא ששבצר בראיות גמורות מן המקרא.
[ב, כג] ביום אקחך - כדרך ישלח ממרום יקחני.
ושמתיך - שמור, כאילו היית חותם על יד ימיני,
וזה דרך משל.
מה הקשר לימינו ?
נאמר:
והמשכילים יזהירו ....
כן יהי רצון...
שא ברכה ידידי היקר ....
וקוה אל ה' חזק ואמץ ליבך וקוה אל ה' ....
 |
|
|
