| נשלח ב-26/10/2009 23:35 |
 |
| |
ידיעת הטוב מתוך הכרת הרע.
כך כתב "בעל הסולם" הרב אשלג זצ"ל במאמר "מהות הדת ומטרתה"
מהות הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע.
וזהו דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד) וכי מה אכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מהצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות עכ"ל, וענין צירוף זה נתבאר היטב במאמר מתן תורה (אות י"ב) וראה מה שכתבנו שם. אולם כאן אבאר מהותה של ההתפתחות הזאת המושגת ע"י העסק בתורה ומצוות מהי.
ודע שהוא דבר הכרת הרע שבקרבנו, אשר עסק המצוות מסוגל לזכך לעוסק בהם הזדככות הדרגתית ואטית, אשר אמת המדה של המדרגות שבהזדככות הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבנו.
כי כבר מוכן האדם מצד טבעו לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו, וזוהי מדה שוה בכל בריה ובריה, אולם כל ההבחן מבריה אחת לחברתה הוא רק בהכרה של הרע, שבריה יותר מפותחת מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע וממילא מבדלת ודוחה את הרע מתוכה במדה יותר גדולה, ובלתי מפותחת נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע, וע"כ לא תדחה הימנה רק שיעור קטן של רע וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה כי לא תכירהו לזוהמא כלל.
וכדי שלא להלאות את המעיין נבאר הרע והטוב בכללותם, כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב) אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקראת אגואיזם להיותו הפכי הצורה מהבורא ית' שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע, וכמו שנתבאר שם (אות ט' וי"א) אשר ענין התענוג והעדון כל עיקרו הוא בשיעור השואת הצורה ליוצרה, וענין היסורין ואי הסבלנות כל עיקרו הוא בשיעור שינוי הצורה מיוצרה (ראה שם בעיון מספיק) ולפיכך מאוסה לנו האגואיזם וכואבת אותנו בתכלית להיותה הפוכת הצורה מהיוצר ית'.
אולם מיאוס זה אינו שוה בכל נפש אלא מתחלק בינינו לשיעורים, כי האדם הפראי הבלתי מפותח כלל אינו מכיר את האגואיזם כתכונה רעה, ולפיכך משתמש עמה בגלוי בלי שום בושה ובלי שום גבול גוזל ורוצח לעיני כל בכל אשר תמצא ידו, והמפותח מעט כבר מרגיש איזה שיעור באגואיזם שלו לבחי' רע, ולכל הפחות מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים, ובסתר עדיין מבצע כל זממו. והיותר מפותח הימנו נמצא מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו ודוחה ומפרישהו לגמרי כפי שיעור הכרתו אותו עד שאינו רוצה ואינו יכול להנות מעמל אחרים, ואז מתחילים להתעורר בקרבו ניצוצות של אהבת זולתו המכונה אלטרואיזם, שהיא מדת הטוב הכללית, וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות הדרגתית, דהיינו מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו ע"ד הכתוב ומבשרך לא תתעלם, וכשמתפתח יותר מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו שהם בני עירו או בני אומתו וכן מוסיף והולך עד שמתפתח בו בחי' אהבת זולתו על כל האנושות כולה.
עכ"ל קודשו.
בכל אחד מאיתנו יש רוע...
ולענ"ד ההצלחה הגדולה ביותר של אותו רוע, היא בזה שהוא גורם
לנו להאמין שאין בנו רוע...והדברים מובנים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2009 21:04 |
|
| |
בס"ד
לכן נאמר:
ד,ב בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, וברח מן העבירה: שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה; ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה
תהילים פרק לז
א לְדָוִד: אַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים; אַל-תְּקַנֵּא, בְּעֹשֵׂי עַוְלָה.
ב כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן.
ג בְּטַח בַּיהוָה, וַעֲשֵׂה-טוֹב; שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה.
ד וְהִתְעַנַּג עַל-יְהוָה; וְיִתֶּן-לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.
ה גּוֹל עַל-יְהוָה דַּרְכֶּךָ; וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה.
ו וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ; וּמִשְׁפָּטֶךָ, כַּצָּהֳרָיִם.
ז דּוֹם, לַיהוָה-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ:
אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.
ח הֶרֶף מֵאַף, וַעֲזֹב חֵמָה; אַל-תִּתְחַר, אַךְ-לְהָרֵעַ.
ט כִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן; וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ.
י וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע; וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל-מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ.
יא וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ; וְהִתְעַנְּגוּ, עַל-רֹב שָׁלוֹם.
יב זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק; וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו.
יג אֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ: כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ.
יד חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים-- וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם:
לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן; לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ.
טו חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם; וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה.
טז טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק-- מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים.
יז כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה; וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה.
יח יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם; וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה.
יט לֹא-יֵבֹשׁוּ, בְּעֵת רָעָה; וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.
כ כִּי רְשָׁעִים, יֹאבֵדוּ, וְאֹיְבֵי יְהוָה, כִּיקַר כָּרִים; כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.
כא לֹוֶה רָשָׁע, וְלֹא יְשַׁלֵּם; וְצַדִּיק, חוֹנֵן וְנוֹתֵן.
כב כִּי מְבֹרָכָיו, יִירְשׁוּ אָרֶץ; וּמְקֻלָּלָיו, יִכָּרֵתוּ.
כג מֵיְהוָה, מִצְעֲדֵי-גֶבֶר כּוֹנָנוּ; וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ.
כד כִּי-יִפֹּל לֹא-יוּטָל: כִּי-יְהוָה, סוֹמֵךְ יָדוֹ.
כה נַעַר, הָיִיתִי-- גַּם-זָקַנְתִּי:
וְלֹא-רָאִיתִי, צַדִּיק נֶעֱזָב; וְזַרְעוֹ, מְבַקֶּשׁ-לָחֶם.
כו כָּל-הַיּוֹם, חוֹנֵן וּמַלְוֶה; וְזַרְעוֹ, לִבְרָכָה.
כז סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; וּשְׁכֹן לְעוֹלָם.
כח כִּי יְהוָה, אֹהֵב מִשְׁפָּט, וְלֹא-יַעֲזֹב אֶת-חֲסִידָיו, לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ;
וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת.
כט צַדִּיקִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ; וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ.
ל פִּי-צַדִּיק, יֶהְגֶּה חָכְמָה; וּלְשׁוֹנוֹ, תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט.
לא תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ; לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו.
לב צוֹפֶה רָשָׁע, לַצַּדִּיק; וּמְבַקֵּשׁ, לַהֲמִיתוֹ.
לג יְהוָה, לֹא-יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ; וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ, בְּהִשָּׁפְטוֹ.
לד קַוֵּה אֶל-יְהוָה, וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ, וִירוֹמִמְךָ, לָרֶשֶׁת אָרֶץ;
בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
לה רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וּמִתְעָרֶה, כְּאֶזְרָח רַעֲנָן.
לו וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; וָאֲבַקְשֵׁהוּ, וְלֹא נִמְצָא.
לז שְׁמָר-תָּם, וּרְאֵה יָשָׁר: כִּי-אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם.
לח וּפֹשְׁעִים, נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו; אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה.
לט וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים, מֵיְהוָה; מָעוּזָּם, בְּעֵת צָרָה.
מ וַיַּעְזְרֵם יְהוָה, וַיְפַלְּטֵם: יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים, וְיוֹשִׁיעֵם--כִּי-חָסוּ בוֹ.
ג,יח [טו] הכול צפוי, והרשות נתונה; ובטוב העולם נידון. והכול לפי רוב המעשה, אבל לא על פי המעשה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 10:52 |
|
| |
בס"ד
ועוד על זה נאמר:
בראשית ד'
ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ.
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ.
לפתח = עיניים , פה , אוזניים , ברית המילה , ..... וכו'....
והמשכילים יזהירו ......
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 11:19 |
|
| |
בס"ד
ועוד נאמר:
בברכת אשר יצר...
אשר יצר את האדם בחכמה
וברא בו נקבים נקבים
חלולים חלולים
גלוי וידוע לפני כסא כבודך
שאם יסתם אחד מהם
או אם יפתח אחד מהם
אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת
כי הוא יתברך רופא כל בשר
הוא = כל מי שעוסק בורה עוסק בשמו יתברך
ונאמר:
וכל דבריך הלוא הם כתובים
דבריך = דיבוריך
שנאמר:
וישמעו את קול ה' מדבר מתוך .....
אם יסתם = אם יתבטל מלעשות רצונך ...
והמשכילים יזהירו .........
כן יהי רצון.....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 11:27 |
|
| |
בס"ד
ברשותכם...
תיקון מפורט יותר
ועוד נאמר:
בברכת אשר יצר...
אשר יצר את האדם בחכמה
וברא בו נקבים נקבים
חלולים חלולים
גלוי וידוע לפני כסא כבודך
שאם יסתם אחד מהם
או אם יפתח אחד מהם
אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת
כי הוא יתברך רופא כל בשר
הוא = כל מי שעוסק בתורה עוסק בשמו יתברך
ונאמר:
וכל דבריך הלוא הם כתובים
דבריך = דיבוריך
שנאמר:
וישמעו את קול ה' מדבר מתוך .....
אם יסתם = אם יתבטל מלעשות רצונך ...
או אם יפתח = לא לעשות רצונך = לפתח חטאת רובץ
ורשי"י מפרש...
לפתח חטאת רובץ = לפתח הקבר = כלומר שהחטא מוביל למיתה רחמנא ליצלן
ועל כן נאמר :
שובו אלי ואשובה אליכם
שנאמר :
אם תיטיב שאת...
שאת = אוכל לשאת את עוונותיך = נושא עוון ופשע ומעביר ראשון ראשון....
לא כחטאינו עשה לנו ולא כעוונותינו גמל עלינו
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו
כן יהי רצון
והמשכילים יזהירו
והמשכילים יזהירו .........
כן יהי רצון.....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 12:35 |
|
| |
בס"ד
ועוד נאמר:
הושע י"ד
י מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 12:44 |
|
| |
בס"ד
לתגובתך ידידי
וכדי שלא להלאות את המעיין נבאר הרע והטוב בכללותם, כמו שנתבאר במאמר מתן תורה (אות י"ב) אשר כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקראת אגואיזם להיותו הפכי הצורה מהבורא ית' שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע, וכמו שנתבאר שם
אגואיזם = אנוכי = אחד בעולמו
ונאמר מפי מי שאמר והיה העולם
ב * אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי.
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
ולא אתה....
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 13:18 |
|
| |
בס"ד
ברשותכם לחזק את דברי...
נאמר :
ישעיהו מ"ג
טו אֲנִי יְהוָה קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם. {ס} טז כֹּה אָמַר יְהוָה הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. יז הַמּוֹצִיא רֶכֶב-וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל-יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ
ז כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף-עֲשִׂיתִיו.
בכדי..
ח הוֹצִיא עַם-עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ.
ולכן...
ט כָּל-הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת.
ולשומרי מצוותיו אמר יתברך ...
י אַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי-אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא-נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.
שנאמר:
יא אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ. יב אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה וַאֲנִי-אֵל. יג גַּם-מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה
והנבואה במלואה:
ישעיהו מג
א וְעַתָּה כֹּה-אָמַר יְהוָה בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל-תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי-אָתָּה. ב כִּי-תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ-אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי-תֵלֵךְ בְּמוֹ-אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר-בָּךְ. ג כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ. ד מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ. ה אַל-תִּירָא כִּי אִתְּךָ-אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ. ו אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ. ז כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף-עֲשִׂיתִיו. ח הוֹצִיא עַם-עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ. ט כָּל-הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת. י אַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי-אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא-נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה. {ס} יא אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ. יב אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם-יְהוָה וַאֲנִי-אֵל. יג גַּם-מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה. {ס} יד כֹּה-אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם. טו אֲנִי יְהוָה קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם. {ס} טז כֹּה אָמַר יְהוָה הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה. יז הַמּוֹצִיא רֶכֶב-וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל-יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ. יח אַל-תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל-תִּתְבֹּנָנוּ. יט הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלוֹא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת. כ תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי-נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי. כא עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. {ס} כב וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי-יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. כג לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. כד לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ. כה אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. כו הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. כז אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי. כח וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.
שנאמר לכו לחמו את לחמי
לחמי = מצוות התורה
שנאמר:
בזיעת אפך תאכל לחם
ועוד נאמר:
יגעת ומצאת תאמין ...
ולכן נאמר:
(לדעתי כמובן)
טעמו וראו כי טוב ה'
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון......
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2009 14:16 |
|
| |
בס"ד
עוד דבר לחמו את לחמי
להשערתי לפי המשל הבא:
כפי שהלחם צריך לעבור תהליך של ניפוי מים ואש
כך לעלות בדרגות הקודש צריך לעבור שלבים
להלן:
א.זריע = ביאה = זווג = פריה למען רביה
ב. גדילה = היריון
ג. קצירה = לידת התינוק
ד. הוצאת המוץ = הקליפות = תהליך תשובה והכרת הבורא
ה.טחינת החיטה = הייסורים= התלבנות מהקליפות = מלחמה ביצר הרע = השיעבוד לחומר ולגשמי
ו. ניפוי הקמח = לבחור בדרך הטובה = להיפרד המחברה הרעה ולהידבק בחברה טובה (חבר אני לכל יראייך)
ז. תוספת שמרים וחומרים = שמרים (נוצרים מיין) = יין = תורה = תבלינים נוספים = מצוות
מים = ללמד אחרים את התורה = שנאמר כל צמא לכו אל המים = תלמידי חכמים = חכמים מלמדי תורה
האש = אפיית הלחם = ביעור היצר הרע = שנאמר דברי כאש נאום ה' = ונאמר = היזהרו מדיבריהם שכל דבריהם כגחלי אש
עד כאן לעניות דעתי השכלתי להבין את תהליך התשובה
מקווה שיהיה לעזר לזכות את הרבים....
כן יהי רצון....
ושנזכה לשנת גאולה כן יהי רצון
שנאמר :
למען אחיי ורעיי אדבר שלום בך
למען בית ה' אבקש שלום לך
ואם זכינו בע"ה יתברך
אז...
וראה בנים לבניך ושלום על ישראל = בני ישראל = שנאמר בני בכורי ישראל = בנים אתם ל - ה'....
ואין שלום אלא התורה
שנאמר:
וכל נתיבותיה שלום......
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2009 02:32 |
|
| |
בס"ד
הנה לכם עוד כמה פסוקים לחיזוק
שנאמר :
אל תתייאש מהפורענות
ועוד נאמר:
בעלות השחר = השחור = החושך = קץ הגלות ... = שיא הקשיים = כאשר רגע, נראה כנצח...
= שנאמר:
יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. יד וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
אז לפתע עולה הבוקר = בין עלות השחר לעלות הבוקר הזמן קצר מאד = שנאמר: המבדיל בין אור לחושך .... כך במהרה בימינו כן יהי רצון... יבדיל בין ישראל לעמים....
בוקר = אור = גאולה = אור = תורה = אורך חיים בימינה ..... = אורך חיים למחזיקים בה... (ללומדי התורה לשמה)
ועד נאמר...
ז דּוֹם, לַיהוָה-- וְהִתְחוֹלֵל-לוֹ: = דום לה' = שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו = והתחולל לו = קבל את הייסורים באהבה = התחולל = חולי = שנאמר: כי חולת אהבה אני ...
אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ; בְּאִישׁ, עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.= אַל-תִּתְחַר = ואל תתחבר לרשע = עֹשֶׂה מְזִמּוֹת = התרחק משכן רע = להתרחק מאנשים מתחכמים שפועלים להזיק ו/או לנקום בסתר ... שנאמר: סור מרע ועשה טוב..)וכו' ...
ח הֶרֶף מֵאַף, וַעֲזֹב חֵמָה; אַל-תִּתְחַר, אַךְ-לְהָרֵעַ. = אם לא תתחרה ברשעים שהשעה משחקת להם ולא תלך בדרכם אז חרון אפו וחמתו תהיה בהם ולא בך...
ט כִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן; וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ. = כִּי-מְרֵעִים, יִכָּרֵתוּן = כי מי שרעה בליבו כל היום ומזיק הרבה ולא חוזר בתשובה שלימה יכרת במהרה... כמו עץ שמשמש בהתחלה לנוי ואחר כך משמש לגדר או מלחפץ ובסוף נשרף או נרקב ומעלה תולעים... (רחמנא ליצלן)
וְקֹוֵי יְהוָה, הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ = כמו העץ שמעלה פירות נשאר לאורך זמן להינות מפירותיו = כך הם עבדי ה' וחסידיו לומדי התורה לשמה
י וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע; וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל-מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ.= וְעוֹד מְעַט, וְאֵין רָשָׁע; = כפי שתיארתי מקודם הרשעים משמשים את את בעליהן בעלי המאה (בעלי ממון) עד אשר עובר את התהליך שהוסבר קודם...
(כי מי שרעה בליבו כל היום ומזיק הרבה ולא חוזר בתשובה שלימה יכרת במהרה... ) כמו עץ שמשמש בהתחלה לנוי ואחר כך משמש לגדר ו/או לחפץ ובסוף נשרף או נרקב ומעלה תולעים... (רחמנא ליצלן)
יא וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ-אָרֶץ; וְהִתְעַנְּגוּ, עַל-רֹב שָׁלוֹם. = ולומדי התורה לשמה המאופקים ומקווים בכל ליבם לחסדי ה' ולא בוטחים בכוחי ועוצם ידי התענגו בזמן הגאולה ויהיו מעל הרוב בעזרת השלום = שלום = תורה לשמה = שנאמר: וכל נתיבותיה שלום
יב זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק; וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. = זֹמֵם רָשָׁע, לַצַּדִּיק = כמו אחיתופל שרצה להתנקם בדוד המלך חי וקיים ולשסות את בנו אבשלום נגדו ... ונפגעו בעצמם... וכו' .....
וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו = וגורם לו ייסורים = כמו חיה שנושכת את הטרף שלה וגורמת לו לדימומים ולחולשה
יג אֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ: כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ. = אֲדֹנָי יִשְׂחַק-לוֹ: = ישחק = יישחק בו = וישחק את כוחו = ויטיש את כוחו = ישחק איתו משחקי כח...
כִּי-רָאָה, כִּי-יָבֹא יוֹמוֹ = שנאמר : כי יודע ה' את חולשתו ושקיעתו להחשך מהעולם = שנאמר בא (שקעה) השמש וזרח (הזריחה ) השמש = הזריחה לצדיק והשקיעה לרשע = כמו מצרים שטבעו ושקעו בים סוף ולהבדיל ישראל יצאו ביד רמה
יד חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים-- וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם:= חֶרֶב, פָּתְחוּ רְשָׁעִים = חרב.. רשעים = לשון הרע הסתה = עלילת שוא = משפט שקר = עדות שקר = הטיית משפט לרעת הצדיק = עוות הדין...וכו' ... (רחמנא ליצלן)
וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם = קשתם = קשת = הבררית בין ה' ליושבי הארץ = ברית = תורה ומצוות = דרכו ורמסו את דברי התורה = שיקרו בברית = חיללו את בריתם בגויים = התחתנו עם נשים נכריות = נהיו שותפים לפשע ומרד בקב"ה = עברו לרשות אחרת = לעבודה זרה ורדיפת החומר והגשמיות = רדיפת בצע וממון = עיוותו דין יתומים ואלמנות = פשעו נגד השם ותורתו ...וכו' ... (רחמנא ליצלן)
לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן; לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ.= לְהַפִּיל, עָנִי וְאֶבְיוֹן = להפיל = הפילו בעלי ממון מרכושם וגזלו וחמסו את נכסיהם ורכושם וגרמו להם לעוני ולהזדקק לאחרים
לִטְבוֹחַ, יִשְׁרֵי-דָרֶךְ = לטבוח = להדוף מהם את התוכחות של האמת בכדי להצדיק את השקר = להילחם במי שמוכיח אותם בכל דרך אפשרית ולביים לו התאבדות או להטפיל עליו תיקים פליליים או שם רע (כמו חולי נפש או איש מסוכן לציבור ו/או לסביבתו למרות שהאדם ישר וצדיק בכדי להפחיד את הציבור הרחב מהם וממעשיהם = לוקחים קורבן תמים אחד ועושים עליו פוגרום למען שאחרים יראו וייראו בכדי להרויח זמן לצבור הון וכח ולמרוד בחלשים ולהשתמש בהם לעבדים ומשרתים שלהם ולהטותם מדרך התורה לדרך הרע... וכו'... (רחמנא ליצלן)
טו חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם; וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה. = חַרְבָּם, תָּבוֹא בְלִבָּם = כפי שנהגו באחרים ככה ינהגו בהם מושליהם בכדי להאבידם ... וכו'
וְקַשְּׁתוֹתָם, תִּשָּׁבַרְנָה = והברית בינהם (ההסכם בין הרשעים) לא תחזיק מעמד כי החוקים אצליהם זה או טורף או נטרף ...וכו' רחמנא ליצלן...
טז טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק-- מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים.=טוֹב-מְעַט, לַצַּדִּיק = אפילו מידה בינונית שיחזיק ללכת אדם בתורה לשמה ולקוות אל ה' ... (שנאמר אל תהיה צדיק הרבה ואל תהיה רשע הרבה ) וכו' ....
מֵהֲמוֹן, רְשָׁעִים רַבִּים = מהמון מעשים רעים שמובילים למריבות וסכסוכים ולהאבד מהעולם ... וכו' רחמנא ליצלן...
יז כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה; וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה. = כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים, תִּשָּׁבַרְנָה = כוחותיהם וחייליהם ומשרתיהם של הרשעים ייבגדו בהם במהרה ו/או ינטשו אותם בשעת צרה וככה יחלישו את כוחם
וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְהוָה = ומי שדבוק בקב"ה ובתורתו ובעשיית מצוותיו יהיה סמוך ובטוח מאת ה' יתברך ... ובתנאי שלא יתפתה להיגרר אחר הרשעים... וכו' ...
יח יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם; וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה.= יוֹדֵעַ יְהוָה, יְמֵי תְמִימִם = יודע ה' את זמן הגאולה ומכיר את חסידיו ועבדיו וכל הנסיונות שהיו צריכים לעבור היה בכדי להכשירם לטובתם
וְנַחֲלָתָם, לְעוֹלָם תִּהְיֶה = וינחלו את הארץ לעולם בזמן הגאולה הקרובה הבאה עלינו לטובה ... וכו'
במהרה בימינו א. כ. י. ר.
והמשכילים יזהירו ....
כן יהי רצון....
|
|
|
|
|
|
