גלעד שליט

נקודה למחשבה!!!!

כל העניין סביב גלעד שליט שנוי במחלוקת! בכל טענה יש צדק! השאלה מה הדרך הנכונה? מצד אחד הרגש, רחמי שמים, מה עובר עליו, על הוריו, משפחתו... אם זה היה מישהו ממשפחתנו, איך היינו מרגישים?  מצד שני, השכל, כמה יהודים נרצחו לאחר שחרור מחבלים... כמה חיילים חלילה יחטפו.....? זה כנגד זה.... לדעתי רק רבנים יכולים להחליט בסוגיה קשה שכזאת! - אבל מי שואל אותם בכלל? עם שלטון כמו שלנו....
אני מרחמת על מי שצריך להחליט את ההחלטה!!!!

בשעור של הרבנית ימימה מזרחי על פרשת וישלח היא מביא מהלך מעניין על נושא גלעד שליט.... ומחברת אותו לנושא פרשת השבוע!!!

כדאי מאוד לקרוא!!!!

 

מנחת נחשים לאויבינו

"עיצבון", אם כן, משמעו איטיות. שהכל עושים לאט; וכמה עיצבון יש בעיסקה הזו לשחרור גלעד שליט, כמה היא נסחבת. כמה פירוד. יש כנראה עימות בין השחרור לבין האחדות בעם, וזה מפתיע. הלא מה אנחנו מתפללים? תקע בשופר גדול... וקבצנו יחד!

למה העיסקה הזו רלבנטית? כי בפרשתנו יעקב אבינו רוצה לפייס את עשו - ושולח לו. הוי, כמה הוא שולח לו. גמלים, שוורים, פרות. האם צריך לשלוח כזה דורון גדול?

חז"ל מתנגדים.

חז"ל מוחים כנגדו: מחזיק באוזני כלב עובר![1] מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת - צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע![2] כמה תתחנף לרשע הזה? בגלל המעמד ההוא, בו יעקב משתחווה בפני עשיו שבע פעמים, יצאו מאדום שבעה מלכים רשעים שעושים לנו צרות עד עצם היום הזה.

כן, עיסקת שליט רלבנטית כי גם אנחנו שולחים לחמאס גמלים, חזירים ונחשים. אולי זה אסור? אולי זה בחזקת מחזיק באוזני כלב? אולי זה חנופה והתרפסות?

נכון, נשמה. זו אכן התרפסות. מדוע צריך אותה – הרי המצב המתוקן, לפי ברכת יצחק ליעקב, הוא הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ[3]. אך המצב שלנו לא מתוקן, ולא בגלל ביבי או בגלל החמאס. המצב המתוקן הוא שהם שולחים מנחה לנו - מתי? כשאנחנו צדיקים, עושים מצוות וטובים. ואילו מצבנו היום הפוך: עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד...[4]

יעקב מתכונן לקראת המפגש עם עשו. ממנו אנו למדים כי יש שלוש שיטות להתמודד עם האויב: דורון, תפילה ומלחמה. את המלחמה מיצינו; מבצע "עופרת יצוקה". נשאר לנו דורון ותפילה. בואו נחליט – או שנקרע את השמים בתפילה (כנראה אנחנו לא מצטיינים בזה) או שנשלח מנחת חזירים ונחשים לאויבינו. אין מה לעשות.

מי לא זוכרת את הסיעתא דישמיא באנטבה. אולי בעבר היינו יותר צדיקים, בלי אינטרנט ועם המון זכויות. "אל עם אשר לא יחשה, שאת בניו לא יפקיר לזר", שורר יהורם גאון. אולי פעם היה גאון. היום נשארנו יורמים.

לפי ה"חפץ חיים" יש לעשות לפעמים את ההשתחוויה של יעקב. יש זמנים בהם לרוע יש כוח והוא עושה לך "נה-נה-נה-נה". המעשה הנכון הוא להשתחוות לו. קוראים לזה "שעה חצופה", לא עלינו.

והנחמה: השתחוויה היא תמיד זמנית. אחרי שמשתחווים – קמים.

עם הארץ אחד שאל את רבי אושעיה: "ואם אגיד לך דבר תורה שגיליתי תוך כדי אמירת תהילים, תגיד אותו לציבור?"

"תלוי מה", אמר.

"הבוקר קראתי שכתוב מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, והבנתי מזה שהם יחזירו לנו את כל הדורון ששלח להם יעקב.

אמר לו רבי אושעיה: "איזה יופי. ודאי שאדרוש את זה בציבור".

וזה עד היום במדרש ילקוט שמעוני. יום יבוא והגויים יצחצחו את נעלינו.

איך כתוב בזוהר את הפסוק ממשלי – טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. עכשיו יעקב נקלה, אבל עשיו יהיה עבד שלו. היום עשיו מתכבד, ועוד מעט הוא יהיה חסר לחם. כשיבוא המשיח, בחנוכה בע"ה[5].

האם יעקב חייב לתת את דינה לעשיו? לא! אבל באי-הנתינה שלו היה גם קצת חוסר אכפתיות כלפי עשיו, אומרים חז"ל. לכן הוא נענש: לא ביקשת להשיאה למהול - הרי היא נישאת לערל; לא בקשת להשיאה דרך היתר - הרי נישאת דרך איסור[6].

האם אני חייבת לתת את בתי לאיזה פושע? לפי ההלכה לא. אבל שלא תהיה בזה אכזריות.

גם בענין גלעד שליט. זהירות גדולה! אולי לפי ההלכה זו עסקה לא נכונה ולא הגונה. אבל להיזהר. כותרות כמו שראינו הפעם לא היו מעולם בעם ישראל. "לא לשחרור גלעד שליט" – מה זה? מדה-לגיטימציה של העסקה עברנו לדה-לגיטימציה של החירות שלו. אסור! יש פה אכזריות.