אלה אלהיך ישראל - אמונת נותני העיתים


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 סך הכל 3 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-30/11/2009 22:05

סנהדרין כא : "מפני מה לא נתגלו טעמי התורה? שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהם גדול העולם. כתיב לא ירבה לו סוסים - ולא ישיב את העם מצריימה ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו (דברים יז טז -יז) אמר שלמה: אני ארבה ולא אשוב אני ארבה ולא אסור. וכתיב (מלכים א י,כט: ותעלה המרכבה ממצרים וגו' - וכתיב (שם יא ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו"

והרמב"ם ב"ספר המצוות" (לא תעשה שס"ה) כותב: ...כי אם זה (שלמה המלך) השלם בחכמה, הגדול במעלה כבר דימה וחשב שאין הפעולה הזאת בהכרח סיבה לעבירה ההיא - מה יהיה שכל ההמון עם חולשתו? הנה כי יחשבו ויאמרו: כלום היה אסור כך, או צווה בכך - אלא מפני כך: אני אהיה נזהר מהדבר שבעבורו צווה מהמצווה הזאת ולא אשים לב עליה - ואז יהיה נפסד יושר הדת....

_________________

נשלח ב-30/11/2009 22:32

ריב,
יישר כח גדול על המובאות.

ודאי לא נעלם מעיני הראב"ח הראב"ע הרמב"ן והרלב"ג פסוק מפורש "ולא תעוננו" ופירושו בתלמוד. אלא שהם מפרשים אחרת מהרמב"ם. ניתן לראות זאת בדבריהם.

הרמב"ם מתייחס לאלו שאוסרים את האסטרולוגיה אך חושבים שיש בה אמת.ומלעיג עליהם. אך מה נעשה ואנחנו רואים שיש כאלו שמתירים אותה לחלוטין. לכן כתבתי מה שכתבתי.

דברי הגמרא בסנהדרין ידועים ומפורסמים. והיא מלמדת אותנו לכאורה שלא ללכת אחר טעמי המצוות, הגם שהיא מודה שטעם מצוה אחת הוא מפני איסור אחר. אך זה דווקא כאשר הדבר האסור הופך להיות מותר מפאת הטעם. בניגוד למצוות הכתוב. אבל אם הטעם אינו סותר את הכתוב יש מקום ללכת אחריו. וזה כשיטת רבי שמעון דדריש טעמא דקרא או כחכמים אפילו היכא דהטעם מבואר. ויש אומרים שכן היא שיטת הרמב"ם עצמו. זכור לי שבספר מלוא הרועים דן בזה.ועוד אחרונים.

אך אין כל זה נוגע כלל לעניין שכתבתי בטעמם של אותם חכמים. שהרי אפשר שאף הרמב"ם יודה שלא נאסרה האסטרולוגיה אלא מפני היותה פתח חטאת לאמונות נפסדות עד כדי הבאת האדם לעבודת כוכבים.השאלה היא האם איסורה מעיד על שקרותה או איסורה על אף אמיתותה או מחמת אמיתותה. הוי אומר: החשש הוא בדילוגים מחשבתיים אשר יכולים להתעורר אצל ההמון. בין אם היא שקר, על אף היותה אמת או מחמת היותה אמת.

ובכלל, אינני חושב שמן הראוי לי לנסות אפילו להכריע בין גדולי עולם , מתוך המקרא וחז"ל, בדבר שמחלוקתו ישנה מאד ונוגעת לביאורי התורה.וכבר דשו בדרך הזו רבים ועצומים. אין צורך אפילו בצניעות לזה אלא בהכרת מקומי הכה מובן מאליו.

אך דומה שיש להבחין כאן בשני דברים: האם האסטרולוגיה הינה חכמה ככל החכמות והמדעים, או שמא אינה אלא עניין שבא במסורה ומכלל אמונת ישראל אף שכשלו בה רבים.

אם היא עניין של חכמה גרידא, הרי היא כרפואה, ואין לנו לשמוע בעניינה אלא למדעני וחכמי זמנינו אשר יבחנו ויחליטו האם היא מדעית אם לאו, ואם אינה מדעית, האם תיתכן להיות אמת או לאו.

אם היא עניין של אמונה ומסורה מדורות עולם ומעוגנת בדברי חכמים או מקרא, יש לי לכוף ראשי למה שאמרו גדולים ממני. כולם. ואם נחלקו. הרי שהדבר במחלוקת. ואם נרצה להחליט כדעה מן הדעות, נצטרך לפעול כפי כל כללי ההכרעה המסורים בידינו.

נשלח ב-1/12/2009 18:36

קוסם,

אשמח לשמוע כיצד מפרשים החכמים המכובדים שהזכרת את האיסור המפורש "לא תעוננו"

איפה מצאת שהגמרא מודה שטעם מצווה אחת הוא מפני איסור אחר? את הגמרא בסנהדרין ובעקבותיה את דברי הרמב"ם בספר המצוות הבאתי כאנלוגיה לטיעון שלך שהאיסור על האסטרולוגיה אינו איסור בפני עצמו, אלא הוא כדי שלא לפתוח פתח חטאת לאמונות נפסדות. כלומר אתה ממציא לך טעם ונתלה עליו, (וחמור מזה אתה מייחס אותו לרמב"ם) - והרי זה בדיוק אותו הטיעון של 'הגדול באדם' שעל אף שהתורה אוסרת עליו להרבות נשים הוא יעבור על האיסור ירבה נשים מכיוון שהטעם גלוי והוא יישמר שלא יסור לבבו - בדיוק כמו אותם אלה, חכמים או סתם שאר בני האדם שנפתים אחר האמונה הטפלה הזו וחושבים שהיא אמת ומאמינים בה למרות שהתורה אוסרת זאת עליהם . הרמב"ם כותב במפורש "שהשלם בחכמה הגדול במעלה כבר דימה שאין הפעולה הזאת בהכרח סיבה לעבירה ההיא" וכשל. אז איך אתה טוען "שיש אומרים שכן היא שיטת הרמב"ם עצמו"?

אתה שואל האם איסורה מעיד על שקרותה או איסורה על אף אמיתותה או מחמת אמיתותה - ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פי"א הלכה טז "בעלי החכמה ותמימי הדעת (המבחינים בין האמת לשקר בשכלם ) ידעו בראיות ברורות, שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תוהו והבל, שנמשכו בהם חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללם. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים : תמים תהיה עם ה' אלוהיך (דברים יג -

איך אתה יכול להעיז ולהמשיך לטעון שאף הרמב"ם יודה שלא נאסרה אסטרולוגיה אלא מפני היותה פתח חטאת לאמונות נפסדות, כשהוא בפירוש טוען שהאמונה הזאת היא שקר וכזב ואין בה ממש !

לא הבנתי כיצד אפשר לומר על דבר כל שהוא שהוא בא במסורה והוא מכלל אמונת חכמים ובאותה נשימה לומר שכשלו בה רבים? אם זו אמונת חכמים אמיתית כיצד יתכן שיכשלו בה רבים ?

ראה ברמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה : הקב"ה הוא הקים לנו נביאים חלף (= במקום) הוברי שמיים ומעוננים כדי שנשאלם ויודיעונו בכל הדברים הנאמנים מהאל...כמו שנאמר: כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל המעוננים ואל הקוסמים ישמעו ואתה לא כן..."

_________________